פריט היסטורי מרגש – 'ספר מוסר' שנכתב בשנגחאי בשנות המלחמה, ובו
שיחות המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין 1942-1945
"כמעט כילוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך" (תהלים קיט פז)
כתב יד גדול בן 125 עמודים כתובים, ובו אמרות־קודש ודברי מוסר שאמר המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין, בעת שהותו יחד עם ישיבת מיר המעטירה בגלות שנגחאי, בין השנים תש"ב-תש"ה
הכותב הוא הגאון רבי אלחנן יוסף הרצמן אשר היה מבחירי תלמידי הישיבה וממקורבי המשגיח. חתימתו מופיעה בדף המגן (פורזץ).
הפנקס שלפנינו נכתב במסירות נפש של ממש (ראה על כך הרחבה בהמשך), וליווה את רבי אלחנן בכל זמן היותו בגלות שנגחאי.
הפנקס אף ניצל מההפצצות האמריקאיות בשנת תש"ה, אשר השמידו את הבנין בו התגורר רבי אלחנן!
על קורותיו בשנגחאי חיבר רבי אלחנן את ספרו 'נס ההצלה של ישיבת מיר' (י-ם תשל"ו), וכך הוא מתאר שם:
"ברגעים קשים אלו [-של גלות שנגחאי], היה להט הלימוד והתפלה בישיבה – בשיא השיאים שידעה הישיבה אי פעם.
לא הייתה שום מחשבה בראש פרט לתורה, תפלה ומוסר.
כל כולנו היינו שקועים בתורה וביראה בלי לשייר בנפשינו עניין פרטי כל־שהוא.
הישיבה דמתה אז כאילו היתה נמצאת במתיבתא דרקיעא ולא בעולם הזה" (עמ' צח)
בראש מרבית השיחות מופיעים פרטים חשובים על מקום וזמן אמירתן: חלקן נאמרו בהיכל הישיבה, וחלקן נמסרו ליחידים בלבד.
מבדיקה מדגמית של מספר קטעים
נראה כי הפנקס שלפנינו לא נדפס מעולם!
חלק משיחותיו המשגיח של אשר נאמרו בשנגחאי נדפסו במשך השנים במקומות שונים, אך כפי הנראה הן נלקחו מכתבי־יד אחרים ולא מפנקס זה.
המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד) מגדולי בעלי המוסר בדורות האחרונים, משגיח בישיבות מיר ופוניבז'. על ניסי ההצלה בתקופת השואה כתב המשגיח: "לא יספיקו הפה והעט לספר ולכתוב ההשגחה והניסים אשר עשה עמנו השי"ת… הלא ניסים ונפלאות אין מספר עשה ה' עמנו" (בהסכמתו לס' נס ההצלה)
את שיחותיו של המשגיח בשנגחאי מתאר רבי אלחנן במילים אלו: "ברגעים קריטיים אלו הצליח המשגיח להציל את המצב הרוחני בדברי אמונה וחיזוק בוערים כלפידים שהשמיע מלבו הטהור בשיחותיו המוסריות… והצליח להעלות את מאות תלמידיו לדרגה של התמסרות והקרבה מוחלטת לתורה…" (עמ' צח)
הכותב רבי אלחנן יוסף הרצמן (תרע"ז-תשס"ט) – ממובחרי ישיבת מיר ומחבר ספרי חיזוק רבים, נודע בספרו 'נס ההצלה של ישיבת מיר', ובראשו הסכמה מרתקת ממרן המשגיח. עוד בהיותו בשנגחאי הדפיס קונטרס מוסרי בשם 'גדלות האדם' (שנגהי תש"ה).
שנגחאי, תש"ב-תש"ה [1942-1945]. מספור דפים: [125] עמודים בכתב יד, חלקם ביידיש וחלקם בלשה"ק. פורמט גדול: 33.5 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים. כריכה עור חדשה נאה.
– – – – – – – – – –
"פנקס של מסירות נפש":
בספרו 'נס ההצלה' מתאר רבי אלחנן יוסף בהרחבה על התנאים הקשים של בחורי הישיבה בעת גלות שנגחאי:
במשך זמן ניכר מהגלות התגוררו בחורי הישיבה בגטו בשנגחאי, וצעדו בכל יום כ-45 דקות להיכל הישיבה שברובע הבינלאומי שם. בדרכם לישיבה עברו ליד מצורעים ומוכי קדחת אשר היו מושלכים בצידי הרחובות עקב המצב הקשה ששרר באיזור (שם עמ' קכ).
באותה התקופה שררה חובת האפלה (החשכת החלונות), ומפאת מזג האוויר הקשה – הלימוד בהיכל היה בגדר 'מסירות נפש' כפשוטו!!
בימות הקיץ היה מזג־האוויר שם כה קשה, שכאשר היו כותבים איזה מכתב או רשימה, היו צריכים לכסות את השורות הכתובות, מלבד השורה הנכתבת, כדי שהדיו לא יתקלקל מרוב הלחות והחום! (עמ' צד)
……………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
