אוניקום: 'תודה וקול זמרה', שיר לחתונה – נורשפינג (שוודיה),
תק"מ 1780 בערך
תודה וקול זמרה – שיר ידידות לחתונה בן ששה בתים, מאת ר' אליקים ב"ר איסרל זלדין מקופנהגן.
בעמוד הראשון כעין שער, בו נרשם מקום הדפוס:
"נארד קיפינג" היא העיר נורשפינג (Norrköping) בשוודיה –
למיטב ידיעתנו זהו החיבור העברי היחיד שנדפס שם.
הקונטרס נדפס על ידי המחבר עצמו, באמצעות אותיות הדפוס הפרטיות שלו, ומכיל תיקונים בכתב־יד.
קונטרס שיר זה הוא יקר מציאות ביותר – זהו העותק היחיד הידוע בעולם!
המחבר והמדפיס ר' אליקים זלדין היה איש אשכולות – מחבר ספרים, משורר ומדפיס. כבר בהיותו בחור רכש (או אפילו חקק בעצמו) אותיות עבריות, איתן נדד ברחבי שוודיה, דנמרק ונורווגיה, ובהן היה מדפיס את חיבוריו ושיריו, כולם יקרי מציאות ביותר. בספריית האוניברסיטה בקופנהגן שמורים כמה מחיבוריו המודפסים, אולם השיר שלפנינו אינו מופיע שם.
מחיבוריו שהדפיס: שיר ידידות (תקמ"ו), שפתי רננות (קופנהגן תקמ"ו), קרית ארבע (שם תקמ"ז), שומר אמונים (שם תקמ"ז), קול ענות ברכה (שטוקהולם תקמ"ז), תולדות האדם (תקמ"ח), שירה והודאה ([דנמרק] תקנ"א).
מלבד אלו הדפיס באלטונה בדפוס Eckstorff את 'אגרת הקדש' המיוחסת לרמב"ן (תקמ"ט).
זהו שריד בעל חשיבות רבה לתולדות דפוס לא מוכר במחקר הספר העברי!!
תופעה זו של 'בית־דפוס' פרטי הנודד בערים שונות – היא חסרת תקדים! (ראה הרחבה)
נארד קיפינג (שוודיה), שנות התק"מ [1780] בערך. (בשער נדפס: "בשנת והוא כחתן יוצא לפ"ק", עם רווח ריק למילוי התיבה "מחופתו" – שהיא בגימטריא תקמ. שמות החתן והכלה לא מולאו, ונועדו להשלמה).
מספור דפים: [2] דף, המכילים שלושה עמודים מודפסים. גודל: 13.5X18 ס"מ. הדפים הודבקו על גבי מסגרת נייר (עוד בשנות הת"ק), בגודל: 17X21.5 ס"מ.
מצב טוב. מעט כתמים. רישום בכתב־יד עתיק. כריכה חדשה עם שדרת קלף. נקבי עש זעירים בכריכה.
מקור:
מכירת יודאיקה ירושלים, 24 באפריל 1994, פריט 1
אוסף ווילאם גרוס, תל-אביב.
– – – – – – – – – – – – – – –
תופעת 'בתי־הדפוס' הפרטיים
ספר זה משתייך לקבוצת ספרים ייחודית ומצומצמת ביותר, אשר מחבריהם החזיקו בית־דפוס פרטי, משל עצמם, ובו לא הדפיסו כמעט אף ספר מלבד חיבוריהם.
מטבע הדברים נדרשים לכך אהבת ספר שאין כמוה, הבנה בטיב מכבש הדפוס והאותיות, ויכולת עצמאית לממן את ההדפסה ולמכור את החיבורים.
בין החכמים אשר החזיקו בבית־דפוס פרטי נמנים:
הגאון היעב"ץ (אלטונא, ראשית שנות הת"ק),
רבי נתן מברסלב (ברסלב, סוף שנות הת"ק),
רבי יוסף קונציו (קיירי שבאיטליה, סוף שנות הש').
בשונה מחכמים אלו אשר ישבו בעירם דרך קבע, המחבר שלנו – ר' אליקים זלדין – נדד עם בית דפוסו הפרטי בערים רבות ברחבי מערב אירופה, וזוהי
תופעה חסרת תקדים בדפוס העברי!!
