קושטא ר'
הספר היהודי הראשון שנדפס על חכמת החשבון
ספר המספר לרבי אליהו מזרחי – הרא"ם.
קושטא רצ"ג-רצ"ד [1533-1534]
יסודות חכמת החשבון וההנדסה מאת רבינו אליהו מזרחי (הרא"ם) גדול חכמי תורכיה בדור גירוש ספרד.
הספר היה בעבר ספר יסוד בחכמת החשבון, ולרוב ביקושו נעשו לו כמה קיצורים ואף תורגם לכמה שפות.
מהדורה ראשונה זו היא נדירה באופן מיוחד.
הגאון רבי אליהו מזרחי (נפטר: רפ"ו) גדול רבני תורכיה בדורו, נודע בפירוש ה'מזרחי' על פירוש רש"י לתורה שהוא הפירוש היסודי ביותר על רש"י, מלבד שהיה גאון בתורה היה 'חכם גדול ואוצר בלום' (כלשון הט"ז בספרו דברי דוד פ' משפטים) ובעל ידע נרחב בחכמות רבות.
את הספר חיבר להפצרת תלמידיו כפי שכותב בראש הספר. וכך מספר גם בתשובותיו '…. יש מי שיחפוץ ללמוד תכונה ויש מי שיחפוץ ללמוד תשבורת ויש מי שיחפוץ ללמוד מספר…'. (שו"ת הרא"ם סי' נ"ו)
בחיבור זה נדונים ארבעת פעולות החשבון (חיבור, חיסור כפל וחילוק) פעולות עם שברים מסוגים שונים, ערך משולש, התרת משוואות מסוגים שונים מתחום מלאכת המספר וההנדסה, סדרות, ונוסחאות הבאות להקל על עריכת חשבונות בראש (ש, בולג, ברכות בחשבון עמ' קל"ב הע' 225)
הספר נדפס על ידי המדפיס הגדול גרשם שונצינו שבסוף ימיו נמלט מאיטליה לתורכיה בשער הספר רישום היסטורי על ייחוסו ומוצאו בזה הלשון:
בבית צעיר המחוקקים קטון התלמידים גרשם בן הח"ר משה בן החכם הר"ר ישראל נתן שונצין בן שמואל בן ה"ר משה ז"ל והוא נלחם בעיר פיר"ט נגד הרשע פרא יואן די קאפישטרא"נו וגרש אותו עם כל חילו משם והוא היה דור חמישי למה"ר משה משפירה הנזכר בתוספות מטוך שנת כי גר הייתי באר"ץ נכריה [רצ"ג]
ובקולופון:
ותהי השלמת זה הספר ביום ה' כ"ו לחדש אדר שנת הרצ"ד.
ג'ובאני דה קאפיסטראנו (1386-1456) היה נזיר קנאי, צורר יהודים מושבע שהיה נודד באירופה, ונושא דרשות נגד היהודים והסית את המון העם. בהשפעתו גורשו יהודי באווריה ונשרפו כמה מיהודי ברסלוי, הוא העלה הצעה להעלות את כל יהודי רומא על ספינות ולשלוח אותם אל מעבר לים ובהשפעתו גם הוציא האפיפיור ניקולאוס החמישי בולה לאסור על היהודים לעסוק בהלוואה בריבית שהייתה עיקר מחייתם.
בבואו לעיר פיר"ט (היא פיורדא) קם נגדו רבי משה בסיוע נוצרים ישרים וגירש אותו בבושת פנים מהעיר יחד עם האספסוף שבאו אתו.
ספר זה, הוא הספר האחרון שנשלם הדפסתו בידי גרשם שונצינו, שכן בסוף ספר המכלול שנשלם בח"י אלול רצ"ד כותב המגיה אברהם בן שאנגי, כי ר' גרשם נפטר, טרם השלמת הספר (רבינוביץ מאמר על הדפסת התלמוד עמ' לא הע' 29)
קושטא רצ"ג-רצ"ד [1533-1534] דפוס ראשון. [110] דף. שער הספר מוקף מסגרת מעוטרת וכן תיבות פתיחה מקושטות בראש ההקדמה. הכל בשלמות ובמצב טוב, כתמים בשוליים, בשני דפים אחרונים השלמות שוליים ברסטורציה. כריכת קלף עתיקה.
יערי, הדפוס העברי בקושטא מס' 116
חכמת החשבון באספקלריה יהודית
גדולי ישראל שיבחו ועודדו לעסוק בחכמת החשבון
כפי שכותב הרא"ם בהקדמתו לספר הנוכחי
"מן המחוייב עלינו אם כן להרבות עיוננו ושקידתנו תמיד בזאת החכמה אחר שהיא משותפת לכל החכמות"
וכך כותב הרמח"ל בספרו דרך חכמה "הלימוד ההגיוני שצריך האדם ללמוד בהם את שכלו כי זולת זה לא יוכל להגיע לעולם אל הידיעה הנכונה והברורה כאומן אשר יחסר לו כלי האומנות דרך משל
ההנדסה התשבורת והתכונה שנצטרך להם לענייני מצוות העיבורים והכלאיים והתחומין וכיוצא
ודברים דומים מוסר רבי ישראל משקלוב בהקדמה לספרו פאת השלחן בשם רבו הגר"א " כה אמר: כל החכמות נצרכים לתורתנו הק' ובלולים בה וידע כולם לתכליתם והזכירם:
אלגעברא ומשלשים והנדסה וכו'
