אינקונבול.
נביאים אחרונים עם פירוש הרד"ק. שונצינו [רמ"ו, 1486]
הדפסה ראשונה של ספרי נביאים אחרונים!!!
אינקונבולה חשובה ושלמה. נביאים אחרונים – ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר עם פירוש גדול פרשני הנ"ך רבינו דוד קמחי – הרד"ק.
הדפסה היסטורית ראשונה של ספרי נביאים אחרונים.
התנ"ך בלשון הקודש נדפס לראשונה בשלמותו בשנת רמ"ח [1488] אולם חלקים ממנו, כלומר החומשים לבד, או הנביאים לבד נדפסו קודם לכן. כאן כאמור, נדפס לראשונה בהדפסה היסטורית – חלק נכבד מהתנ"ך – הטקסט של הנביאים האחרונים.
משפחת המדפיסים בני שונצינו הם המדפיסים היהודים הנודעים ביותר בראשית ימי מלאכת הדפוס ופעילותם הרציפה הייתה הגדולה ביותר מכל המדפיסים הראשונים. ספר זה נדפס בעיר שונצינו שבצפון איטליה על ידי המדפיס יהושע שלמה בנו של ישראל נתן שונצינו שביוזמתו הוקם בית הדפוס. ר' יהושע שלמה היה המדפיס הראשון שהדפיס את התנ"ך בשלמותו. אחיינו היה המדפיס גרשום שונצינו.
רבינו דוד קמחי (ד"א תתק"כ-ד"א תתקצ"ה) גדול פרשני הנ"ך ומגדולי המדקדקים, חי ופעל בנרבונא ובספרד. התפלמס עם פרשנות הנוצרים לתנ"ך, והגן על הרמב"ם מפני משיגיו. ביאורו לנביאים וכתובים הוא מהפירושים היסודיים ביותר, וכבר המליצו עליו הקדמונים 'אם אין קמח אין תורה' (רבי דוד אבן יחייא, בהקדמת קב ונקי, ליסבון רנ"ב).
מהדורה הראשונה של פירוש הרד"ק בלבד לא הפנים, נדפסה בואד אלחגארה שבספרד בשנת רמ"ב, אך לא ידוע ממנה שום עותק שלם בעולם (ראה סטפנסקי אינקונבולים, עמ' 404) כאן נדפס לראשונה פירוש הרד"ק לנביאים אחרונים, בצמוד לטקסט של הנביאים.
[שונצינו רמ"ו, 1486] ללא מקום ושנת הדפוס, אך כל הפרטים הטיפוגרפים זהים לנביאים ראשונים שונצינו רמ"ו, ראה תשבי הנזכר להלן. ספירת דפים: [293] דף גודל: 26 ס"מ. מצב: כללי יפה מאוד, נייר עבה וטוב, דפים נקיים וחלקים במצב נאה, בחלקם כתמים, החצי העליון בדף הראשון עם שיר המחבר משוחזר ברסטורציה אמנותית, מעט חסרים בעיקר בשוליים, משוחזרים, כריכת עור חדשה נאה.
תיאור: נדפס בדרך כלל בשתי עמודות. המקרא בצד הימני של העמוד והפירוש משמאל. המקרא באותיות מרובעות מטיפוס ספרדי-איטלקי, הפירוש באותיות בינוניות ('רש"י'). עם כותרי-עמוד ושומרי-דף.
מילות-הפתיחה של כל ספר לא נדפסו ומקומם נותר ריק, בכדי להשלים את החסר בכתב-יד. בעותק זה נוספו מילות הפתיחה בכתב יד מלבד בספר יחזקאל וצפניה.
פירוט הדפים
[א]: ישעיהו: קונטרסים א-יא בני 8 דפים (88 דף). העמוד הראשון והעמוד האחרון חלקים. בראש הספר שיר מאת הרד"ק והקדמה לפירושו לנביאים אחרונים
[ב]: ירמיהו: קונטרסים א-ז בני 8 דפים, קונטרס ח בן 10 דפים (66 דף). העמוד הראשון והעמוד האחרון חלקים.
בראש הספר שיר מאת הרד"ק והקדמת הפירוש לירמיהו
[ג]: יחזקאל: קונטרסים א-ח בני 8 דפים, קונטרס ט בן 5 דפים (69 דף). העמוד הראשון חלק, ללא הדף האחרון החלק.
[ד]: תרי עשר: קונטרסים א-ח בני 8 דפים, קונטרס ט בן 6 דפים (70 דף). העמוד הראשון והעמוד האחרון חלקים
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, אינקונבולים מס' i12 / יקירסון מס' 26 / תשבי, קרית ספר סג, עמ' 608-615, 626-629 / הברמן, המדפיסים בני שונצינו מס' 10 / פריימן, אוצר A39
עם ישראל חי
הספר שרד 538 שנה!
יד הצנזורה לא הצליחה להעלים אותו, ציפורני הרשע של האינקוויזיציה לא הצליחו להניח את ידן עליו, וכן שרד לפליטה בימי שריפות הספרים באיטליה. הרשעים רודפי הדת והעם היהודי כלו, והנה תורת ישראל, כאן לאות וסימן לעם הנצח שישרוד לנצח נצחים.
אינקונבולה
אינקונבולה הוא מונח לטיני שמשמעותו עריסה. [כמו עריסת תינוק] ספרי הדפוס הראשונים נקראו דפוסי ערש או דפוסי אינקונבולה.
בעוד שתקופת האינקונבולה בספרי אומות העולם, חולשת על תקופה של למעלה מחמישים שנה [1445-1500] הדפוס העברי החל כשלושים שנה מאוחר יותר ותקופת האינקונבולה הצטמצמה לשלושים שנה בלבד: רכ"ט-ר"ס [1469-1500].
מספר הספרים היהודיים שנדפסו בתקופת האינקונבולה, המוסכם פחות או יותר אצל החוקרים הוא כמאתיים ספרים בלבד. כיום ידועים כ140 כותרים, רבים מהם אינם עותקים שלמים.
אינקונבולה הוא פריט נחשק ויקר ערך אצל כל אספן, ואף הספריות הגדולות בעולם 'מתחרות' ביניהם על מספר האינקונבולים השוכן באוצרותיהם.
