הספר הראשון בו נדפסו דברים שכתב הבעש"ט בעצמו
ספר בן פורת יוסף לבעל ה'תולדות'. קוריץ תקמ"א. דפוס ראשון.
דרושים על ספר בראשית על דרך הפרדס והחסידות מאת הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה ראש וראשון למפיצי תורת אור שבעת הימים רבינו ישראל בעל שם טוב.
בספר זה נדפס לראשונה אגרת הקודש לבעל שם טוב – זו הפעם הראשונה מאז ומעולם שנדפסו דברים שכתב הבעל שם טוב עצמו – כלומר דברים ישירים שהוא כתב ולא דברים שנאמרו בשמו!! על האגרת ראה להלן.
בעל ה'תולדות' (תנ"ה-תקמ"ב) היה התלמיד הקרוב ביותר לבעש"ט. הבעש"ט אהבו וקרבו בחיבה יתירה וכבר המליצו על כך המוציאים לאור מעבר לשער ה'תולדות' דפוס ראשון את הפסוק
וישראל אהב את
יוסף , הבעש"ט האציל מהודו עליו ולו מסר את רובי תורתו.
בספר זה כמו בספר ה'תולדות' מביא המחבר מאות מאמרים מתורת רבו הבעש"ט – בתואר
'ושמעתי ממורי' כמעט בכל דף, וכבר אמר הרה"ק רבי פנחס מקוריץ שמכל
'ושמעתי ממורי' אפשר להחיות מתים.
נדפס מיד לאחר הדפסת ספר 'תולדות יעקב יוסף' (קוריץ תק"מ) אשר הינו הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. וכקודמו גם ספר זה הוא מיסודות ספרי החסידות וכן כתב הרה"ק מהרי"א מקומרנא
'וספרי הכהן הגדול כולם, צריכים לחיות נפשך ממש' (נתיב מצוותיך, שביל התורה אות לב)
אגרת הקודש להבעש"ט
בסוף הספר נדפסה כאמור לראשונה אגרתו המפורסמת של הבעש"ט ששלח לארץ ישראל אל גיסו הגה"ק רבי גרשון מקיטוב שגר אז בירושלים.
האגרת נמסרה מהבעש"ט אל בעל ה"תולדות", בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שימסור אותה לרבי גרשון מקיטוב.
לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר, ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל".
באגרת מגלה הבעש"ט לגיסו דברים נפלאים שראה בעולמות עליונים בעת שעשה 'השבעת עלית נשמה'
ה"שרף" הרה"ק רבי אורי מסטרליסק סיפר על הרה"ק רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד כל יום את "אגרת הקודש": "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש". ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלושה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
"ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה" (מתוך אגרת הבעש"ט שנדפסה כאן לראשונה)
קוריץ תקמ"א [1781] דפוס ראשון. ספירת דפים: [1], ק דף גודל: 30.5 ס"מ. מצב: שפשוף קל בפינה השמאלית בשער, כתמים בשולי כעשרים דפים ראשונים ועוד דפים בודדים נוספים. בדף צט חיזוקי נייר ישנים, בדף אחרון סימן קרע ללא חסרון, כריכת עור חדשה.
סטפנסקי, חסידות מס' 90
