'וה' ישים שלום בשעריכם'
החסידות והמתנגדים
אגרתו ההיסטורית המפורסמת
של כ"ק האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי
בעל התניא והשולחן ערוך
לאנשי שלומו בק"ק ווילנא
בעצם כתב יד קדשו וחתימתו
מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא ושולחן ערוך הרב לאנשי שלומו בק"ק ווילנא, בעניין תקנת הסכינים המלוטשים שייסד המגיד ממעזריטש שהיווה מחלוקת בין החסידים למתנגדים.
במכתבו מתווה האדמו"ר הזקן את דרכו בקודש, בהשכנת שלום ומניעת מחלוקת בין החסידים והמתנגדים ומורה לאנשי שלומו בווילנא, שעל אף חשיבות תקנת הסכינים מלוטשים 'אשר החזיקו בה רבותינו קדושי עליון נ"ע וממש נתנו נפשם עליה', – עדיין השלום והאחדות יותר חשובים, ולכן לא להימנע מלהסב בסעודת מצווה יחד עם המתנגדים, אף שאינם שוחטים בסכינים מלוטשים
ומסיים בברכת
"וה' שלום, ישים שלום בשעריכם"
הרקע למכתב
תקנת הסכינים המלוטשים
והפולמוס שעורר בין חסידים ומתנגדים
אחת מתקנות הרה"ק המגיד ממעזריטש ותלמידיו, היא התקנה לשחוט בסכין מלוטש , דהיינו שעד זמנו היו שוחטים בסכין עבה שצד הלהב וצד גב הסכין היו באותו עובי, דבר זה הקשה על השחזת הסכין שיהיה חד וחלק ולכן תיקן שהסכין כבר מתחילתה תהיה יותר דקה בצד הלהב וכך השוחט יכול במהירות ובלי אמנות יתירה להביא את הסכין למצב שהיא תהיה גם חדה וגם חלקה. (ראה שו"ת האדמו"ר הזקן סי' ז').
התקנה הזאת התקבלה מאוד אצל החסידים ובעיקר אצל האדמו"ר הזקן שהנהיגה וקבעה בקרב חסידיו בכל מקומות מושבותיהם
אודות התקנה הזאת כתב רבינו באגרת הנוכחית,
'השחיטה בסכינים מלוטשים היא מצוה רבה ועצומה אשר החזיקו בה רבותינו קדושי עליון נ"ע' ונתפרש יותר על ידי אחיו הרה"ק מהרי"ל (שארית יהודה חיו"ד סי' יט) 'השוחטים אשר התלמדו על הסכינים המלוטשים… הראשונים שהמציאו דבר זה, הם השו"ב המפורסמים דמעזריטש אשר החזיק על ידם קדוש עליון נשיא אלקים רשכבה"ג המגיד זצוקללה"ה נבג"מ'.
המתנגדים שלא ראו עין בעין חומרא זו וכל חידוש שבא מצד החסידים, התנגדו לתקנה זו ויצאו בחרמות ואיסורים נגד השחיטה בסכינים מלוטשים (ראה שו"ת האדמו"ר הזקן סי' י') גרם הדבר לחיכוכים רבים בעיירות שהיתה בה קהלה חסידית וקהלה מתנגדית, שכל אחת מהן היתה לה שחיטה נפרדת.
אחרי המאסר השני של רבינו משנת תקס"ב התעורר להשכין שלום בין התנגדים לחסידים ואז פנו אליו בשאלה, אם אפשר ליישב ביניהם גם את נושא השחיטה הנפרדת שגרם, שלא יוכלו להשתתף יחד בסעודת מצוה וכיו"ב, החסידים פנו בזה לרבינו שהשיב להם במכתבו הנוכחי
'השחיטה בסכינים מלוטשים היא מצוה רבה ועצומה… ואין כסף נחשב למאומה להיות שוחט קבוע, אך אם לפעמים מסובים בסעודת מצוה עם אנשי עירם חלילה לפרוש מהם להחזיקם כאוכלי נבלות ח"ו, הס מלהזכיר !! ומעודי לא נזהרתי מהכלים אף מבני יומן'.
(מועתק בקיצור ומעט שינויים מהמבוא לאגרות קדש מאת רבינו האדמו"ר הזקן בעריכת ר' שלום דובער לוין (ברוקלין תשע"ב) עמ' 63)
לסיכום, מכתב נפלא זה הוא עדות היסטורית למאמציו ומסירות נפשו של האדמו"ר הזקן להשכנת השלום בין חסידים ומתנגדים ועל אף שבנפשו היה תקנת רבו המגיד ממעזריטש, קבע בהחלטיות שאין להימנע מלאכול משחיטת המתנגדים.
זמן כתיבת המכתב
הרה"ח ר' שלום דובער לוין תוחם על פי הוכחות שונות את זמן כתיבת המכתב בין השנים תקס"ב-תקס"ט.
שליח האדמו"ר – הרב החסיד רבי משה מייזלש
כנזכר במכתב, הוא נמסר לאנ"ש בק"ק ווילנא, על ידי נאמנו הרב החסיד רבי משה מייזלש מווילנא מדמויות ההוד של עסקני חב"ד ומגדולי מקורבי האדמוה"ז. אותו תיאר האדמוה"ז במכתב אחר 'נאמן הקהילה אשר כל צורכי העיר היו נתונים על פיו יצאו ויבואו כל העם בשלום'.
רבי משה היה תחילה מהמתנגדים ומרואי פני הגר"א ואח"כ התקרב לחסידות ולאדמו"ר הזקן בפרט וסבל על כך מרורות, כפי שכותב האדמוה"ז לידידו ה'הפלאה' 'מקרוב נתקרב לאנ"ש דורשי ה' החפצים לעבדו באמת ובראותם כי נכשלה דרך המלשינות התנקמו בו והשליך נפשו מנגד להיות נרדף רדיפות מלאות מהם ומהמונם בשנאת חינם ואיבת עולם בדרכם ובעלילותם המפורסמות ירדו לחייו ממש'.
רבי משה שימש שליחו של האדמו"ר לפעולות ריגול סודיות הקשורות למלחמת נפוליאון עם הקיסר הרוסי.
לאחר מכן עלה לארץ ישראל והיה ממייסדי הישוב בחברון, בה נפטר בשנת תר"א.
המכתב נשמר במסירות עד היום הזה בידי משפחתו של רבי משה והתקבל לידינו מאחת מנכדותיו שהייתה בת אחר בן, צאצאית ישירה לרבי משה.
מכתב בעל יחוס נאמן
מכתבי האדמו"ר הזקן – בעצם כתיבת יד קדשו הטהור – הנם יקרי ערך וכמעט אינם בנמצא כלל בידים פרטיות – ובפרט מכתב נאמן ומוסמך 'בעל יחוס' כמו המכתב שלפנינו שהודפס במקורות חבדי"ם נאמנים ואף על ידי האדמו"ר האחרון באגרות קודש ובעיקר כאמור לעיל, שיש לו יחוס ישיר שנשמר דור אחר דור בידי משפחת מוסר המכתב הרה"ח רבי משה מייזלש.
תיאור המכתב
[1] דף. גודל: רוחב. 22 ס"מ. גובה. 9 ס"מ. 6 שורות רחבות בעצם טהרת יד קדשו וחתימתו, סימני בלאי וקרעים ללא חסרון בגוף המכתב, חיזוקי נייר בגב המכתב. שמור בכריכת עור מהודרת.
מקורות
צילום המכתב מופיע בספר מגדל עוז עמ' תקע"ו.
נדפס בספר בית רבי (ברדיטשוב תרס"ב) דף יז, ב (עמ' 54 במהדורת תשע"ד) משנת יואל (תולדות האדמו"ר הזקן, ירושלים תש"א) עמ' מ' (על פי מכתב זה), אגרות בעה"ת סי' קט"ז, ספר התולדות אדה"ז עמ' קי"ד, יגדיל תורה (ניו יורק) שנה א' חוב' ד עמ' ס"ו אגרות קודש מהדורת תש"מ (בהוצאת האדמו"ר) אגרת פח ובאגרות קודש האדמו"ר הזקן מהדורת ברוקלין תשע"ב אגרת צ"ה.
'סגולה יהיה לכל מידי דמיטב מנפש ועד בשר'
לרגל חתונת כ"ק האדמו"ר מחב"ד עם הרבנית חיה מושקא בת האדמו"ר הריי"צ, חילק האדמו"ר הריי"צ 'תשורה' הכוללת צילום מכתב בכתב יד האדמו"ר הזקן בעל התניא
במכתב שצירף האדמו"ר הריי"צ לתשורה הוא כתב דברים נפלאים המלמדים על היחס הקדוש שרחש לכתב יד האדמו"ר הזקן
וכך כתב הריי"צ:
"בתשורה המסוגרת בזה העתק מכתב יד קדשו של הוד כבוד קדושת אדמו"ר אאזמו"ר אבינו הראשון רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר
סגולה יהיה לכל מידי דמיטב מנפש ועד בשר בתוככי ידידינו אנשי שלומינו עליהם יחיו וכל מחבבי תורה יחיו'
ואם הדברים אמורים כלפי צילום כתב יד קדשו של האדמו"ר הזקן
קל וחומר בן בנו של קל וחומר מה רב טוב הסגולה הצפונה בעצם כתב יד קדשו ממש.
