'והיה ברכה'
אגרת קודש מאת הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל 'דברי חיים' אל הרה"ק רבי מנחם מענדל מדעעש. צאנז ברכו"ת לפ"ק
"מחמת גודל היסורים שברגלי ואני כלוא בחדר המיטות, אינני יורד ממיטתי על כן נתעכבה תשובתי עד עתה…" ויעתיר "נא בעדי שיהיה לי רפואה שלמה" אגרת קודש בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
המכתב צורף לתשובה בהלכה ששלח הרה"ק מצאנז לרבי מנחם מנדל מדעעש, על אף שהיה מוטל על מיטת חלייו.
כפי הנראה מדובר בתשובה בעניני עגונה שנדפסה בשו"ת דברי חיים אבן העזר ח"ב סי' צ"ח. (תשובת הרה"ק מדעעש נדפסה בתשובותיו אבני צדק סי' מ"ה)
בשולי המכתב 3 שורות בדברי תורה בכתב יד קדשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מדעעש.
הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל 'דברי חיים' (תקנ"ג-תרל"ו) מגדולי צדיקי החסידות גאון מופלא בנגלה ובנסתר, פוסק ומשיב בהלכה וממנהיגי דורו. קדוש מרחם היה, ועוד בהריונה שמעה אמו מרמ"ל מסאסוב שהילד אשר יוולד יהיה למנהיג הדור. בגיל צעיר נעשה לחתן הגאון בעל 'ברוך טעם', ממנו קבל תורה ודרך בלימוד וממנו נסמך להוראה. בשנת תקע"ז נתקבל לרבה של רודניק ושם נעשה לחסיד מובהק של רבי נפתלי מרופשיץ.
בשנת תקפ"ח נתמנה למורה הוראה בצאנז, משנת תק"ץ החל לנהוג שם באדמורו"ת והיה לאדמו"ר החשוב ביותר בכל סביבות גליציה. כמעט כל צדיקי גליציה, הונגריה ורבים מפולין קבלו את מרותו.
התמזגו בו גאונות מופלאה בתורה ועבודת ה' במסירות, וגמילות חסדים בשלמות. הרבה באמירת שיעורים והשיב תשובות לכל השואלים, ותפילתו היתה בהתלהבות רבה. שולחנותיו נמשכו שעות רבות ואת כל כספו חילק לצדקה. בניו מעידים בהקדמתם לדברי חיים על התורה: "הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירות נפש ממש… סיגף עצמו כל ימיו באש ובמים ובמקוואות עד אין שיעור וצדקת פזרונו אשר מידיו הטהורות פרנס מאות ואלפים עניים ואביונים…. כמעט נראה בחוש שכינה מדברת מתוך גרונו".
וכך אמר בהספדו תלמידו הגה"ק מנאנאש בעל 'אפסי ארץ':
"והוא היה העץ חיים למעלה להשכיל ולהטיב גם כן למטה להשפיע חיים ופרנסה וכל טוב לבית ישראל" (אפסי ארץ ח"ג דף צח, ב).
הגה"צ רבי מנחם מנדל פאנט אב"ד דעש (תקע"ח-תרמ"ה) מגדולי האדמורי"ם בדורו, עמוד ההוראה בטראנסילווניה. כשלושים וחמש שנה החזיק ישיבה גדולה ממנה יצאו גדולי תורה בדורו. בנו של בעל 'מראה יחזקאל' תלמיד חביב לבעל 'חתם סופר' בישיבתו למד כחמש שנים, לאחר נישואיו ישב באויהל והתקרב לבעל 'ישמח משה'. משנת תרי"ח רבה של דעש ועד מהרה התפרסם כאחד מצדיקי הדור, ורבים נהרו אחריו. מחיבוריו: שו"ת שערי צדק על או"ח ויו"ד, שו"ת אבני צדק על אבן העזר, שו"ת משפט צדק על חו"מ, ומעגלי צדק.
צאנז יום ג' לסדר 'והיה ברכה' [ד' חשון] ברכו"ת לפ"ק, תרכ"ח, [1868] גודל: 17*21 ס"מ. מצב: טוב, כתמי מים בהירים, סימני קיפול.
נדפס בקובץ שמן למאור-סופרי המלך (ירושלים תשע"א) עמ' 24-26.
