שער הכוונות למהרח"ו – כתיבת יד הסופר רבי יוסף אדרעי סופר הרש"ש – עם הגהות בכתב יד גדולי מקובלי ישיבת המקובלים 'בית אל'
שער הכוונות למהרח"ו – חלק שני (שבת ומועדים) מאת רבי חיים ויטאל בעריכת בנו רבי שמואל ויטאל. כתוב בעצם כתיבת יד הסופר רבי יוסף אדרעי – סופרו הנודע של המקובל האלוקי הרש"ש. – הועתק במיוחד עבור רבי רפאל משה גאליקו תלמיד הרש"ש ומגדולי מקובלי בית מדרש החסידים 'בית אל'.
עם הגהות בכתב יד רבי רפאל משה גאליקו הנ"ל והמקובל רבי יעקב שאלתיאל ניניו בעל 'אמת ליעקב' –
הגהות אלו לא נדפסו מעולם – וחשיבותם להוגים בקבלת האר"י וכוונות הרש"ש היא רבה.
המגיהים
המקובל רבי רפאל משה גאליקו הגיה את נוסחו והוסיף את הערותיו העיוניות בגליונות, ובכמה מהם מזכיר את
'מורי יצ"ו' [הרש"ש] בחיי חיותו של הרש"ש (ראה בגליונות הדפים רסה, 2 רעב, 1) בשולי הגליונות 14 הערות בכתי"ק בדף רפט, ב הע' הפותחת:
אמר מג"ן [=משה גאליקו נר"ו]
רבי רפאל משה גאליקו (נפטר: תקל"א) מחשובי חכמי מדרש החסידים 'בית אל' בזמן הרש"ש, חתום על שטרי ההתקשרות הראשון והשני של חברת המקובלים 'אהבת שלום' וכן למד בישיבת דמשק אליעזר של רבי יהודה נבון בעל קרית מלך רב (בן המחנה אפרים) ומזכירו בהע' בדף רסו, א. בשנת תקי"ז חיבר את ספרו 'אורות המצוות' על כוונות המצוות (נדפס בירושלים תשל"ט) נפטר בקיצור ימים בכ"א שבט תקל"א.
המקובל רבי יעקב שאלתיאל ניניו – לאחר כשני דורות הגיע הטופס לידי המקובל רבי יעקב שאלתיאל ניניו ובשוליו רשם 18 הגהות בכתב יד קדשו. בדף הראשון חתם את שמו בר"ת היש"ן ובדף השני חתימתו המסולסלת, הערותיו פותחות בדרך כלל בראשי תיבות שמו: איש"ן [=אמר יעקב שאלתיאל ניניו]
רבי יעקב שאלתיאל ניניו (תק"ס-תר"ה בערך) נולד בירושלים ומקטנותו הסתופף בצל מקובלי 'בית אל' לאחר נישואיו עבר לגור בטבריה, בשנת ת"ר יצא כשד"ר טבריה והדפיס בשנת תר"ג את חיבורו היסודי בתורת הקבלה אמת ליעקב. בשנת תר"ה נמצא בטבריה, ושם כנראה נפטר.
הסופרים
חציו הראשון של כתב היד (62 דפים) נכתבו בעצם כתב ידו של רבי יוסף אדרעי סופר בית מדרש החסידים בית אל, כתיבתו תמה ומיושרת וידועה כמדוייקת ודווקנית.
בקולופון בסוף העתקתו (רנד, ב) רשם רבי יוסף:
אני החתום למטה כתבתי זה הספר הכוונות להחכם השלם החסיד כמוהר"ר משה גאליקו נר"ו… הצעיר יוסף אדרעי'.
חציו השני הושלם בידי שני סופרים מאותה תקופה. כתיבותיהם של סופרים אלו מוכרות מתוך הטפסים היותר מוקדמים של סידורי הרש"ש שנכתבו בחייו ומעוטרים בגליונות בהערות בכתב יד הרש"ש עצמו. (לפירוט מלא ראה במחקר המצורף)
תיאור כתב היד:
ירושלים, תק"כ בערך כ-165 דף. המיספור המקורי של כתב היד הוא: קצג-רנד, 2, רנה-שנא, 5 דף. 17*21 ס"מ. חורים זעירים, כתמי מים, פגיעות שברי נייר בדפים שלח-שנא. כריכת עור מקורית.
