תגלית: מרדכי
מבית מדרשו של הרמ"א
עם הגהות בכתב יד
הגאון רבי צבי הירש שור
תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח
ספר המרדכי מהדורת ריווא דטרינטו שנת שי"ט מעוטר במאות הגהות והערות על מסכתות ברכות, בבא קמא בבא מציעא, כתובות וחולין.
ובהם הגהות וחידושים בעצם כתב יד קדשו של רבי צבי הירש שור מגדולי תלמידי הרמ"א – רבו המובהק של הב"ח – אבי הגאון בעל תורת חיים וזקנם של הגאונים בעל 'תבואות שור' ובעל 'בית אפרים'.
וכן הגהות חדשות מהרמ"א שלא נדפסו בהגהות הרמ"א על המרדכי ונוסחאות חשובות על פי ספרי מרדכי עתיקים כתובי יד.
***********************
ספר ה'מרדכי' של רבינו מרדכי ב"ר הלל מגדולי פוסקי אשכנז בתחילת האלף השישי הוא אוצר בלום של פסקים, תשובות ופירושים מגדולי חכמי אשכנז וצרפת בדורו ובדורות הקודמים לו והוא מספרי היסוד של ההלכה, עליהם השתיתו עמודי בית ישראל הבית יוסף והרמ"א את פסקיהם.
ספר ה'מרדכי', היה מן הספרים היותר נלמדים בישיבות פולין. וכך אנו מוצאים את גדולי פולין כותבים הגהות ופירושים בספר המרדכי, ומהם, מהרש"ל, רמ"א, של"ה, ב"ח וסמ"ע ועוד רבים.
הרמ"א מסר בישיבתו בקראקא שיעורים קבועים בספר המרדכי ועסק רבות בהגהתו וביאורו, כשש עשרה תשובות בשו"ת הרמ"א עוסקות בליבון פסקאות מן הספר והעמדת נוסח נכון בחלקים מוקשים שבו.
טפסים הכוללים את הגהותיו של הרמ"א התפשטו עוד בימיו ע"י תלמידיו, גם גדולי הדור היו מחזרין אחריהם (ראה שו"ת רמ"א סי' ס"ז) וכמה פעמים מציין תלמידו בעל חידושי אנשי שם ל'מרדכי דרמ"א'
תלמידיו של הרמ"א גם הם הוסיפו לעיין בלימוד המרדכי ולהגיהו.
אך האחד והמיוחד שבהם, ראש וראשון מהעוסקים בתורת המרדכי בבית מדרשו של רמ"א, היה הגאון רבי הירש שור, ורוב ככל התשובות העוסקות בדברי המרדכי שבשו"ת רמ"א ממוענות אליו.
הגהות וחידושים בכתב יד רבי הירש שור – בטופס שלפנינו
הטופס שלפנינו הנו טופס מובהק שמקורו מבית מדרשו של הרמ"א – כפי שנוכיח להלן, אכן עיקר חשיבותו וייחודו שיש בו הגהות וחידושים כתובים מטהרת כתיבת יד רבי הירש שור גדול תלמידי הרמ"א שעסק כאמור רבות בספר המרדכי והגהתו.
כבר שיערו חכמים שההגהות הנדפסות על שם הרמ"א, עיקרם יצאו מתחת ידו של רבי הירש שור, אכן בטופס שלפנינו, אין אנו נזקקים להשערות. שמו של רבינו הירש עולה מהן כמחברן, ומהפרט נלמד על הכלל.
בדף מט ע"א בספרנו מצויה הגהה ארוכה בה מקשה הכותב על דברי הבית יוסף קושיה
וכותב בין דבריו: ואני הדיוט אומר דדבריו הם תמוהים…. ולכן אני אומר שדבריו אינו אלא מן המתמיהים.
תוכן הגהה זו, נמצא כמעט אות באות תיבה בתיבה, בשאלת רבי הירש שור לרבו, הבאה בשו"ת רמ"א סי צה אות ג.
התוכן והסגנון זהים לחלוטין, אלא שהרמ"א השמיט את הדברים המודגשים לעיל. הופעת משפטים אלו בספרינו, מלמדת באופן שאינו מותיר כל ספק, שהכותב הוא ניהו ר' הירש עצמו! (כלומר, ולא מי שהעתיק את ההערה משו"ת הרמ"א)
ואכן כבר עמדו על כך שלשון 'ואני הדיוט' המופיע בהערה לעיל, היא מטבע שגורה אצל רבינו הירש שור.
זאת ועוד, בהגהות רמ"א הנדפסות באו דברים שכותב תלמיד בשם רבו, ולעיתים גם משיג עליהם, ותלמיד זה אינו אלא ר' הירש שור.
וכך אנו מוצאים בהגהות הנדפסות, בסוף מרדכי ברכות, הערה ארוכה, בה נזכרים דברי הרב (הרמ"א) ואחריו דברי התלמיד (ר' הירש שור): כן פי' לי מורי ש"ן. אח"כ מצאתי בתוס' – הגהה זו מצויה בטופס שלנו (דף ז, ב), כמעט אות באות תיבה בתיבה.
הגהות רבות שבספר הכוללות משא ומתן בדברי המרדכי הרי הן כתובות באותו כתב ולפי צורת כתב היד, ניתן לזהות הגהות רבות שבספר ולקרוא את שם רבינו הירש שור עליהם..
הגאון רבי נפתלי צבי הירש שור
הגאון רבי הירש שור (נפטר: שמ"ז בערך) אבי משפחת שור במלכות פולין. הרביץ תורה בבריסק ולובלין, ערש גידולו מדינת אשכנז והעיר עלזאס (ועל שמה מכונה ר' הירש עלזישר). בבחרותו עקר עם משפחתו לפולין, ושם יצק מים ע"י הרמ"א, עד שנלקח כחתן ע"י גיסו רבי ישראל בן רבי שלום שכנא מלובלין. תקופת מה שב לאשכנז ארץ מולדתו ובשובו מקדם הרמ"א את פניו: 'ברוך אתה בבואך הוא אהובי עמיתי האלוף הותיק, בסברות ובבקיאות הוא עתיק, ה"ה מהר"ר הירש ש"ן, שמחתני בשמעי שלותך וביאתך לשלום, אף כי אמרתי שתשאר בארץ אשכנז להיות להם לרב ולמורה' תשובות רבות בשו"ת רמ"א מיועדות לו ורמ"א מכנהו, עמיתי, תלמידי וחבירי ומתארו בכינוי כבוד וחיבה.
בהשתדלות רבו הוכתר לרב בעיר בריסק דליטא. לימים יסד את בית מדרשו בלובלין ושם העמיד תלמידים גדולי ארץ, הנודע שבהם רבינו הב"ח, המביאו בחיבורו לענין הלכה קבלה ומנהג ותמיד יכנהו 'מורי'.
מבניו: הגאונים רבי אברהם חיים שור, בעל צאן קדשים ותורת חיים, ורבי זלמן שור בעל תבואות שור הראשון על צאצאיו נמנים, הגאונים הנודעים רבי אלכסנדר סנדר בעל 'תבואות שור' הגאון בעל 'עטרת זקנים' והגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים'.
הגהות הרמ"א ורבי הירש שור על המרדכי
מעט הגהות מרבי הירש שור לכמה מסכתות מן המרדכי, נדפסו על שמו בתלמוד בבלי למברג תר"כ-תרכ"ז ככתוב בשערו: 'וספר המרדכי מוגה ע"פ הגהות כ"י מהגאונים מו"ה הירש שור רבו של הב"ח ומוהר"ר ישראל ז"ל בהגאון המפורסם מו"ה שכנא ז"ל'. (הגהות אלו חזרו ונדפסו בש"ס וילנא והם מכונות 'הגהות הגאונים')
עוד קודם לכן נדפסו לראשונה הגהות הרמ"א על המרדכי בש"ס מהדורת זיטומיר תרי"ח, אך כבר הוכח בראיות חותכות שהגהות אלו אינן מהרמ"א, אלא שקועות בהן מתורתו של הרמ"א, מהן הגהות מקוריות מתלמידו רבי הירש שור ועוד ליקוטים שונים. – הטופס הנ"ל ממנו נדפסו ההגהות בזיטומיר נמצא כיום באוסף פרטי וכל מה שנמצא בו נמצא בדפוס ואין בו דבר חדש שלא נדפס.
הגהות חדשות מהרמ"א ובית מדרשו – בטופס שלפנינו
אין ספק שהטופס שלפנינו הוא מבית מדרשו של הרמ"א, חלק הארי מההגהות וההערות שבו מופיעים כלשונן בהגהות הנדפסות על שם הרמ"א, יש בו הגהות בשם מורי ש"ן [=שיחיה נצח] – הוא רבינו הרמ"א ואף הגהה אחת חתומה על שמו (ראה דף קלא, א: מ"א הגה"ה במ"י = והמכוון כאן הוא משה איסרליש הגהה במרדכי ישן)
כמו כן יש בו הגהות מספרי מרדכי כתובי יד (מ"י=מרדכי ישן, ס"א=ספרים אחרים, מ"א=מרדכי ארוך) שהיו מצויים בבית מדרשו של הרמ"א ותלמידיו.
לעומת העותקים האחרים שאין בהם דברים חדשים שאינם בדפוס, בטופס שלפנינו יש הגהות רבות שלא באו בדפוס, לרבות קטעים חדשים מגליונות 'מרדכי ישן' שכנראה הטופס שלפנינו הן עד נוסח יחיד להן ואף הגהות בשם הרמ"א שלא ראו עדיין אור עולם (ראה לדוגמא דף מח, א 'שמעתי ממורי ש"ן וכו')
ואף ההגהות שבאו בדפוס פעמים שנדפסו בשיבוש וניתן לתקנם לפי הטופס שלפנינו.
לסיכום
לפנינו טופס מרדכי מוגה מבית מדרשו של רמ"א,
בגליונותיו רשם בעצם כתב ידו גדול תלמידי הרמ"א, רבינו נפתלי צבי הירש שור, הערות ומשא ומתן בדברי המרדכי.
יש בו הגהות מהרמ"א שלא באו בהגהות רמ"א הנדפסות
וכן נוסחאות טובות יותר מאלה הנדפסות
להוכחות ומקורות נוספים ולהרחבה על כל האמור, ראה במחקר המפורט, המצורף לספר מאת ר' בצלאל דבילצקי הי"ו.
תיאור הספר: מרדכי ריווא דטרינטו שי"ט [1559] ספירת דפים, קצב: יט דף גודל: 33 ס"מ. (ספירת דפים שניה לוח הדינים הנמצאים בר"ן עם שער נפרד) מצב: טוב-משומש, בשולי השער מעט קרעים, קיפולים בשוליים בדפים ראשונים, וחורים זעירים בחלק משולי הדפים, כריכת קלף עתיקה, עם קופסה חדשה לשמירה.
בשער הספר חותמת של הגביר רבי דניאל יפה מברלין שהיה בעל אוצר ספרים וכתבי יד מיוחד במינו, רבי דניאל החזיק בביתו לומדים מופלגים שלמדו והגו באוצר ספריו ונודעו לימים כגדולי וצדיקי הדור (הנודע שבהם הוא בעל 'פרי מגדים')
הב"ח ורבו רבי הירש שור
ב"ח אורח חיים סימן קעד
וכן ראיתי ממורי הרב הגדול מהר"ר הירש שור ז"ל ושכך קיבל מהגדולים וכך אנכי נוהג.
ב"ח אורח חיים סימן תלא
וכך פירש מורי מהר"ר הירש שור ז"ל
ב"ח אורח חיים סימן תמז
וכן קיבלתי ממורי מהר"ר הירש שור ז"ל
ב"ח אורח חיים סימן תנא
וכך הורה מהרש"ל ורבותי מהר"ש מלובלין ומהר"ר הירש שור זצ"ל
ב"ח אורח חיים סימן תצח
גם שמעתי ממורי הרב מהר"ר הירש שור ז"ל
ב"ח יורה דעה סימן סט
וכך קבלתי ממורי הרב הגדול מהר"ר הירש שור ז"ל
ספר נחלת שבעה, שטרות סימן יב
ומה שנהג הב"ח על פי רבותיו לומר סברי, נראה לי משום שרבו היה הרב הגדול מהר"ר הירש שור ז"ל שהיה תלמיד רמ"א ז"ל ורבו של הב"ח ז"ל, וכמדומה לי שהיה מבני אשכנז, כי כמדומה לי שהוא מוהר"ר הירש מלזושר שזכר בתשובת רמ"א כמה פעמים (סימן ל"ח, סימן מ'), ועל כן נהג הוא ז"ל כמנהג מדינתו ואחריו נהג הגאון הב"ח ז"ל תלמידו.
שו"ת בית אפרים אורח חיים סימן כו
ותלמיד זה היה זקיני הגאון מו' הירש שור ז"ל אביו של הגאון בעל ת"ח ורבו של הב"ח ז"ל כמ"ש בספר נחלת שבעה ע"ש
יד דוד להגאון רבי דוד זינצהיים, שבת ק, א
והרב הגדול רבי הירש שור שהיה גדול הדור תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח
