ספר היסוד לאגדות חז"ל
ספר 'עין יעקב' דפוס ראשון – שני החלקים בשלמות. שאלוניקי רע"ו-רפ"ב (1516-1522)
'ספר מאסף לכל האמונות ואגדות ומדרשים המפוזרים בכל ששה סדרים ממשנה ותלמוד'
ליקוט אגדות מהתלמוד בבלי ומעט מהירושלמי עם ביאור מלוקט מגדולי הראשונים ומאת המחבר הגאון הגדול רבי יעקב בן חביב.
מיום הופעתו התקבל והתחבב ספר עין יעקב בכל תפוצות ישראל והפך לספר היסוד לאגדות חז"ל וממנו שאבו כל בית ישראל את יסודות האמונות והדעות.
עין יעקב דפוס ראשון הינו נדיר שבנדירים, לא רק מהטעם שדפוסי שאלוניקי מתקופה זו הנם יקרי המציאות, אלא בעיקר בגלל שהיה ספר שימושי ביותר שיד הכל משמשו בו, תלמידי חכמים ובעלי בתים כאחד.
טפסים שלמים ממנו הנם פריטים יקרי ערך ושווים בערכם ונדירותם לאינקונבולים ובספריות פרטיות כמעט אינו מצוי כלל.
מלבד תוכנו של הספר בעין יעקב דפוס ראשון יש חשיבות ראשונה במעלה, בכך שנדפסו כאן לראשונה!!, טקסטים של התלמוד, עוד לפני הדפסת ש"ס בומברג (במסכתות שלא נדפסו בתקופת האינקונבלים)
וכן טקסטים ראשונים שנדפסו מאז ומעולם מהתלמוד ירושלמי!
נוסחאות התלמוד
נוסח צרפת – אשכנז ונוסח ספרד
עם חתימת התלמוד על ידי רב אשי ורבינא, החלו להעתיק את התלמוד ולהפיצו בכל תפוצות ישראל.
כתוצאה מהעתקות המרובות והורקתו מכלי אל כלי, נוצרו שינויי נוסח מרובים, ובעקבות זה גם חכמים ופרשנים הגיהו את התלמוד, לפי הפירוש שהיה מקובל בידם.
וכך, כפי שאירע לסידור התפילה, שיש בידינו נוסח ספרד ונוסח אשכנז, אירע גם בנוסח התלמוד, שנוצרו שני בתי אבות עיקריים לנוסח התלמוד.
נוסח רבותינו הצרפתי (אשכנז) ונוסח חכמי ספרד.
נוסח חכמי צרפת ואשכנז – הוא הנוסח שהיה לפני רש"י ובעלי התוספות ושאר חכמי אשכנז וצרפת. נוסח זה מקורו בארץ ישראל, והובא לאיטליה ומשם לאשכנז וצרפת.
נוסח חכמי ספרד הקדמונים, שמקורו בישיבות גאוני בבל שבהם השתמשו חכמי ספרד הקדמונים וביניהם, רבי שמואל הנגיד, הר"י מיגאש ורבי מאיר הלוי אבועלפיה בעל יד רמה.
בתקופת הראב"ד, הרז"ה והרמב"ן, כבר חדר לארץ ספרד גם נוסח צרפת, אולם בכמה מקומות מזכירים הראב"ד והרמב"ן ועוד ראשונים לשבח את נוסח הספרדי הקדמון כיוון שמקורו בישיבות בבל שהיו קרובים בזמן ובמיקום למקום היווצרותו של התלמוד בבלי, {ראה לדוגמא בדברי הרז"ה בבעל המאור (תחילת מסכת ע"ז) הכותב 'הכי גרס לה בספרים הבאים מספרד ומישיבת הגאונים מדוקדקים ומוגהים' וכן כותב הרמב"ן 'הכי גרסינן בכל נוסחי ספרד וכך היא גירסתן של גאונים'}.
עם המצאת הדפוס במאה ה-15, החלו המדפיסים הראשונים להדפיס מסכתות מהתלמוד בספרד ובאיטליה. מהגמרות שנדפסו בספרד נותרו שרידים בלבד והם מייציגם את הנוסח הספרדי, לעומת המסכתות שנדפסו באיטליה, בשונצינו פיזרו, ובויניציאה שהם על פי הנוסח הצרפתי – גמרות אלו התקבלו והתפשטו בכל ישראל וכך נתקבע הנוסח הצרפתי וכמעט נעלם הנוסח הספרדי.
אחד המקורות החשובים ביותר לשימור הנוסח הספרדי, הוא ספר 'עין יעקב' שמחברו היה מחכמי ספרד והיו לפניו ספרי התלמוד כנוסח ספרי ספרד.
נוסח זה של חכמי ספרד הראשונים השתמר בספר 'עין יעקב' במהדורה הראשונה שלפנינו שנדפסה בשנת רע"ו עוד לפני מהדורת התלמוד של בומברג (ר"פ-רפ"ג) אולם בדפוסים הבאים של ספר 'עין יעקב' כבר נערכו בו שינויי נוסח על ידי כך שהכניסו בו שינויים על פי הנוסח הצרפתי וכך נעלם וכמעט נכחד הנוסח הספרדי המקורי כפי שמופיע בעין יעקב שלפנינו.
וכבר עמד על כך הגאון בעל 'דקדוקי סופרים' בהקדמתו למסכת ברכות שכתב וז"ל "גם היה לי העין יעקב הראשון שהדפיסו המחבר בעצמו בשאלוניקי סביב לשנת רע"ו
והוא משונה הרבה מהעין יעקב המצוי אצלינו ובדפוס יושטינאן שנת ש"ו שינו את רוב נוסחאותיו ע"פ גרסת הגמרא וקלקלו הרבה בזה".
[ביבליוגרפיה: אברמסון, מבוא למסכת עבודה זרה מכתב יד בית מדרש לרבנים עמ' 12 הע' 1, דימטרובסקי, שרידי בבלי עמ' 10-12, שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי ח"א פרק ג']
החלק הראשון נדפס על ידי המחבר בעצמו, ובו ביאורים רבים מאת המחבר, ח"ב נדפס לאחר פטירתו על ידי בנו הגאון הגדול רבי לוי בן חביב (הרלב"ח)
המחבר רבי יעקב בן חביב (ר"י בערך- רע"ו בערך) מגדולי חכמי ספרד, בגירוש ספרד (רנ"ב) נמלט עם משפחתו ולבסוף קבע את מושבו בשאלוניקי. הרביץ תורה בספרד ושאלוניקי, חיבר ביאור על הטור ובעל בית יוסף מביאו בכמה מקומות, אלם עיקר פירסומו הוא בחיבורו עין יעקב שחיבר לעת זקנותו בשאלוניקי, כדי לחזק את עם ישראל בשרשי האמונה ומדות טובות.
ספר עין יעקב
כאמור ספר עין יעקב התקבל בכל תפוצות ישראל וזכה ללמעלה ממאה מהדורות, גדולי ישראל ובעלי בתים קבעו בו את לימודם ובעבר היה נהוג בקהלות ישראל 'חבורות עין יעקב' ללימוד יומי בספר
גדולי ישראל המריצו ודירבנו את הלימוד בו. בן הדור הסמוך המקובל רבי מנחם די לוזאנו כותב עליו 'ועל כל ספרי החסידים הוא ספר עין יעקב שהוא מדרשי רבותינו ז"ל ואגדות הגמרא' (שתי ידות, ויניציאה שע"ח, דף קכב, ב)
האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי הורה לחסידיו ללמוד כל יום עין יעקב (אגרת הקדש אגרת כ"ט) וכן הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל (הנהגות הצדיקים עמ' תק"ח) הגאון רבי חיים מוואלוז'ין (כתר ראש אות נט) ועוד גדולי ישראל.
ביאור על העין יעקב בכתב יד
בגליונות ח"ב מאות קטעי ביאורים ארוכים ונפלאים בכתב יד חכם ספרדי מובהק – כמות ההגהות מגיעים לכדי חיבור ממש.
אין ספק שיצאו מתחת ידו של אחד מגדולי ישראל, הן מבחינת תוכנם והן מבחינת הסגנון. הוא לא מזכיר בדבריו מדברי האחרונים, מלבד פעם אחת שמזכיר 'והרב כמהר"ר שמואל אוזידה ז"ל היה מפרש' (עמ' י') וכן מביא פירוש מאביו ('ושמעתי משם הרב אבא מארי ז"ל' עמ' שסו)
חלק מביאוריו הם על פי הקבלה ומביא מדברי הזהר, חכמי האמת והאר"י ('והרב האלוקי כמהר"י לוריא ז"ל פירש' עמ' רלט, רעז, שפט, תב)
מתוך דבריו אנו למדים שהיה לו ביאור על המדרש רבא (קסד, קע, שטז, שנד, שצז, תיג) וספר דרשות ('ובספר הדרושים הארכתי' עמ' י')
[שאלוניקי רע"ו-רפ"ב 1517-1522] דפוס ראשון. [דפוס יהודה גדליה] מקום ושנת הדפוס מצויינים בהקדמת המחבר.
חלק א] [רע"ו] ברכות-חגיגה. נז, [2], נח-קלח, קמ-קמד, קמו-קצח דף, שצב-שצד, שפה-שצ, תא-תג, שצד-תה, [18] עמ’. (4 דפי מפתחות הפסוקים כרוכים כאן בסוף ח"ב)
חלק ב] [רפ"ב] יבמות-עוקצין. תכא, [7] עמ’, [20] דף. העמ’ הראשון חלק. גודל: 30 ס"מ.
מצב: לו הדפים הראשונים בח"א עם השלמות שוליים ברסטורציה, כתמים בשוליים, בח"ב השלמות כנ"ל בדפים ראשונים ואחרונים וכן שיקומי חורים בשוליים ובטקסט. שני חלקים, כרוכים בכריכות עור מפוארות זהות וקופסת עור נאה.
סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 136
'רצונך להכיר מי שאמר והיה העולם – למוד הגדה' (ספרי פרשת עקב)
