כתב יד על קלף. ספר תפילות והזכרת נשמות לחזן. קהלת מגורשי ברסלוי – זארני ת"ק [1740]
ספר תפילות וברכות לשימוש החזן והגבאי בבית הכנסת – של קהילת המגורשים בברסלוי שהתיישבו באופן זמני בעיר זארני.
כתב יד על קלף עם שער מאויר, כתיבת הסופר שמחה בן רבי יואל פייבוש סופר סת"ם מליסא.
כתב יד היסטורי לתולדות גדולי וקדושי פולין הי"ד
עם תפילות 'אל מלא רחמים' מיוחדות על גדולי רבני פולין, רבני ליסא, פוזנא וברסלוי, הגאונים בעל 'סמיכת חכמים' ובעל 'קקיון דיונה' – בניהם וחתניהם ועל קדושי ישראל שנהרגו ונטבחו בפרעות ועלילות דם ומאורעות שונים בשנות הת' (ראה פירוט להלן)
תוכן כתב היד
'יהי רצון' ותפילת 'אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה', סדר קבלת שבת, ברכת 'ברוך שאמר' [שהיו רגילים בעבר לאומרה בניגון בשבתות וחגים] ברכות ההפטרה, 'יקום פורקן', 'הנותן תשועה למלכים', 'מי שברך' שונים, סדר ברכת החדש, הזכרת נשמות ותפילות 'אל מלא רחמים', 'אב הרחמים' ברכות תקיעת שופר, ברכות מגילת אסתר, סדר שמחת תורה, סדר ברכות המילה וסדר חופה וקידושין.
תפילות אל מלא רחמים על גאונים וקדושים
בפנקס כלולים סדרת תפילות 'אל מלא רחמים' על גדולי פולין ועל קדושים וטהורים שנטבחו ונהרגו במיתות אכזריות בפרעות ועלילות דם.
להלן פירוט:
אל מלא רחמים על גאוני ליסא (ו, א)
'החסיד הגאון מורינו הרב רבי יצחק ב"ר שלום' [אב"ד ליסא, רבו של ה'מגן אברהם', בעל ספר שלום בית, נפטר בשנת תל"ט]
'הגאון מורינו הרב רבי יצחק בן החבר ר' משה גרשון' [אב"ד ליסא משנת תל"ט, במכתב הידוע של רבי בונים גינז לחתם סופר, בו הוא מציע לו את השידוך של בת אחיו, רבי עקיבא איגר, הוא מתפאר בייחוסה של הכלה, שהיא דור שישי מצד אמה לרבי יצחק הנ"ל, ראה חוט המשולש עמ' ס"ט]
'החסיד מורינו הרב רבי אפרים בן מורינו הרב רבי מאיר' [הוא רבי אפרים רעדישער אב"ד ליסא, נינו של ה'מגיני שלמה', נפטר בשנת תק"א, ראה עליו בהסכמתו לשו"ת אבן השהם (דיהרנפורט תצ"ג) ובהקדמת תלמידו בן המחבר שם]
אל מלא רחמים – על קדושי נעמירוב – בגזירות ת"ח – ת"ט (ו, ב-ז, א)
נוסח אל מלא רחמים שייסד הגאון רבי שעפטיל סג"ל אב"ד פוזנא בן השל"ה על קדושי נעמירוב 'ושאר קהלות פולין' שנשפך דמם כמים.
אל מלא רחמים – על קדושי פוזנא – תצ"ז (ז, א)
תפילה על שלשה קדושים שנהרגו ביסורים נוראים ונשרפו בעלילת הדם בפוזנא בחדש כסלו תצ"ז [1737]
'הקדוש והטהור הדרשן הגדול מורינו הרב יהודה אריה ליב בן מורי מורינו הרב ר' יוסף' [הוא הגאון רבי אריה יהודה ליב קאלאפרי אב"ד פוזנא בעל ספר 'כתבי הקדוש' (בני ברק תש"נ) בנו של רבי יוסף מפוזנא בעל יסוד יוסף]
והשתדלן הגדול מורינו הרב רבי יעקב בן מורינו הרב ר' יצחק והחבר רבי משה ב"ר אורי ליפמן הכהן.
[ראה על סיפור עלילת הדם בהקדמת ספר עמודי עולם (ברלין תק"א) ובספר תואר פני שלמה (קרוטושין תר"ל) עמ' 41-43]
אל מלא רחמים – על קדושי לבוב – תפ"ח (ז, א-ז, ב)
תפילת אל מלא רחמים ארוכה עם תיאורים נוראים על הריגתם של האחים הקדושים הגאון רבי חיים הלוי [רייצעס, אב"ד לבוב] ואחיו הקדוש רבי יהושע [רייצעס] שנהרגו ונשרפו בעלילת דם של כומר ומשומד בלבוב בערב שבועות שנת תפ"ח [ראה סיפור המעשה בספר אנשי שם, קראקא תרנ"ה , אות קס"ה]
אל מלא רחמים – על הגאונים בעל 'סמיכת חכמים' ובעל 'קקיון דיונה' ובני משפחתם (ו, א-ו, ב)
תפילת אל מלא רחמים לנשמת הגאון המקובל רבי נפתלי כ"ץ בעל 'סמיכת חכמים' ובניו רבי יצחק [אב"ד פולדא] רבי יעקב מרדכי [אב"ד ברודא ופוזנא, חותנו של היעב"ץ] רבי בצלאל [אב"ד אוסטראה] רבי שמואל שמעלקא [אב"ד ברעסלוי] רבי חיים [נכדו בן חתנו רבי יהודה ליב שגדל כבן אצל זקנו הסמיכת חכמים כפי שכתב רבי נפתלי בצוואתו] ורבי שאלתיאל אייזיק וכן חתניו: הגאון רבי סעדיה ישעיה [קצנלבויגן, אב"ד העלישויא, נכד הקקיון דיונה] רבי יהודה ליב [עשקלס ב"ר גבריאל אב"ד ניקלשבורג] רבי יעקב ב"ר יצחק [אב"ד פוזנא]
וכן על הגאון רבי יונה תאומים [בעל קקיון דיונה] בנו רבי פייבל תאומים [אב"ד ברעסלוי] ונכדו רבי חיים יונה תאומים [אב"ד ברעסלוי, חתן הגר"ד אופנהיים ובעל קונטרס רבי חיים יונה]
אל מלא מלא רחמים – על מות קדושים וטהורים (ז, ב-ח, א)
תפילת אל מלא רחמים על מות ששה קדושים וטהורים 'שקבלו על עצמם יסורים קשים ונוראים ועמדו בנסיון' – לא מצאנו 'אל מלא רחמים' זה במקורות אחרים.
קונטרס הזכרת נשמות – ראווויטש
בין דפי הפנקס, כרוכים 5 דפי נייר ובהם תפילות אל מלא רחמים על פטירת רבני ותושבי ראוויטש שנפטרו בין השנים תקמ"ה-תרס"ב (רשימה של כ-100 שמות).
בראשו תפילת 'אל מלא רחמים' על הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא ו'נשיא בארץ ישראל'
ורבני ראוויטש רבי שלמה ואחיו ממלא מקומו רבי אהרן יהושע אליהו הרצפלד [בני הגאון רבי דובערוש מגלוגא חתן ה'פני יהושע']
___________
נוסח שער כתב היד:
ידוע כי אחר הגולה אשר גלינו מארצנו [בגזירת הקיסר קרל השישי] היא עיר ברעסלא חפשנו מקום מנוחה לשבת ומצאנו ראינו עיר המהוללה זארני ואמרנו פה אשב כי אויתיה. וזאת לפנים בישראל בכמה קהלות קדושות יש להם קונטרס מיוחד בבית הכנסת וכאן לא היה שום קונטרס. נעשה ונגמר ביום א' ל' בתשרי ר"ח מר חשון בשנת הק'טן יהיה לאלף והצעיר לגוי, אני ה' בעת'ה אחישנה לפ"ק. על ידי הכותב שמחה בהר"ר יואל פייבש ז"ל סופר סת"ם מליסא.
זארני-ברעסלוי ת"ק [1740] מנין הדפים: [10] דפי קלף +[5] דפי נייר (פנקס ראוויטש). גודל: 31.5 ס"מ. שער מאויר עם מסגרת אריכטקוטנית נאה. מצב: מסגרת השער דהויה, מצב משומש, קמטים, כתמים ופגמים קלים. כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף יחזקאל טופורוביץ
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
