מכתב אבי תנועת המוסר הגאון
רבי ישראל סלנטר
מעמעל [תרכ"א, 1861]
מכתב רבי ישראל סלנטר ורבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' אל רבי צבי בנימין אויערבאך אב"ד הלברשטאט בענין קובץ "תבונה"
כחלק מפעולותיו הכבירות להרבצת תורה, יזם רבי ישראל את הפצת כתב העת התורני והמוסרי "התבונה" שהיה כתב העת התורני הראשון במזרח אירופה. (ראה להלן)
תחילת המכתב הוא מאת הגאון רבי אליהו חיים מייזל רבה הנודע של לודז' אל הגאון רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטאט ובעל 'נחל אשכול' בו הוא מבקש ממנו לשלוח חידושי תורה לקובץ 'תבונה' שמוציא לאור הגרי"ס ולאחר מכן מכתב פרטי מהגאון רבי ישראל סלנטר
כתוב וחתום בעצם כתב יד קדשו בו גם הוא מבקש ממנו שישלח אליו חידושי תורה, על מנת לפרסמם בקובץ "תבונה" אותו ייעד להוציא לאור.
'קדוש ישראל' הגאון רבי ישראל ליפקין מסלנט (תק"ע-תרמ"ג) 'המפורסם בתבל בתוקף גדולתו וצדקותו, חסידותו ענוותנותו וקדושתו… האיר עיני ישראל בתורתו ויראתו להשיב את לבבם לאביהם שבשמים, להשריש יראת ה' ומדות ישרות ובמתק שפתיו השיב רבים מעוון… למד דעת את העם לקבוע עתים סדורות בכל יום ללמוד בספרי יראה ומוסר בשפתים דולקות, בקול מעורר תוגה והתפעלות הנפש' (הקדמת תלמידו רבי איצל'ה בלזר לספר אור ישראל)
מבית מדרשו יצאו גדולי תנועת שיטות המוסר, קלם, נובהרדוק וסלבודקא וכל ראשי ישיבות ליטא שהלכו בדרכו. מאמריו ואגרותיו כונסו בספר אור ישראל ובספר קדוש ישראל.
הוא לא הסתפק ברוסיה בלבד, שאיפותיו חבקו זרועות עולם, ומבטו הראשון נפל על גרמניה הסמוכה, בגרמניה שלטה אז הריפורמה בכל כחה, היא שימשה כמרכז ה"השכלה" ועוד מעט ולא נשאר שם שריד לבית ישראל.
בממל קבע את מושבו, באשר מצא שם כר נרחב לעבודתו ועוזרים רבים, ממל גם שימשה אז מרכז מסחרי גדול אשר לתוכה היו מתכנסים אלפי אנשים מכל ערי השדה הליטאיות רבי ישראל החל בהשמעת הרצאות ושיחות והדבר עורר מהפכה רוחנית בכל העיר.
בהקדמתו לה'תבונה' הוא מציג שלש מטרות.
א]להרים את קרן התורה ולהרחיב גבולה
ב]להציג לעיני השמש חלק הדרוש – בדבר אמת הנוגע לתהלוכות דרכי המדות
ג]ליישר המידות ולהרגילם לנער חד השכל עודנו באבו טרם ינגפו רגליו בתהפוכות הזמן וטרדותיו (כוונתו בזה לסטודנטים שלמדו אז באוניברסיטאות בגרמניה)
בכתב העת השתתפו גאוני הדור מכל רחבי תבל. הוא החל להופיע בשנת תרכ"א ונדפס בממל ובקניגסברג, אך הופיעו רק י"ב חוברות שנדפסו במהלך שלשה חדשים (שלהי תרכ"א – תחילת תרכ"ב)
הגאון רבי אליהו חיים מייזל רבה הנודע של לודז' (תקפ"א-תרע"ב) מגדולי מנהיגי ופטרוני דורו. בעודו נער צעיר התקבל לישיבת וואלוז'ין, נסמך להורות ולדון מהגאון רבי יעקב אב"ד קרלין בעל "משכנות יעקב", נפטר בגיל תשעים ואחת ביום י"ד אייר תרע"ב.
מעמעל [תרכ"א, 1861] דף בגודל: 23*28 ס"מ. נייר דק בצבע כחול. סימני כתמי דבק.
העתק המכתב
בעז"ה יום ה' ו' שבט
מעמעל
כבוד ידיד ה' וידיד נפשי חביבי הרב המאה"ג המפורסם לגאון חריף ובקי סיני ועוק"ה[i] ה"ר מ' צבי בנימין נ"י אויערבאך
אחד"ש ושלום תורתו באהבה.
הנה שבוע זו כתבתי לכת"ר על אודות הענין המדובר בינינו מכבר, עתה באתי בשביל דבר חדש, אשר לפי ראות עיני ימצא הדבר הזה חן בעיני כת"ר ואיחל כי ימלא מבוקשי, והוא כי ידיד ה' הרב הגאון מ' ישראל סאלאנטער שי' אשר מושבו כעת בפה מעמעל, הנה רצונו להוציא בכל שבוע עלים מלאים ברכת ה' ולחלקם בישראל, בהעלים האלו יבואו שאלות ותשובות מגאוני זמננו, בפלפולים בהלכות, חקירות בכללי הדינים חידושים וביאורים בהלכה והגדה ומקראי קדש, גם מליצות ושירי מוסר להלהיב לבבות החפצים לדבקה בד' ויבקש הרב הגאון הנ"ל מאתי (יען כי איננו מכיר את כת"ר פנים בפנים) כי אבא אנכי בחריקו לבקש מאת כת"ר כי יתן גם הוא ידו עמדו בשלחו אלי' איזה גרגרים מחידושיו היקרים או מפלפולים ושאלות ותשובות, יבואו נא דברי האדון מעכת"ר ויענדו עטרה.
נדרשתי לבקשת הרב הגאון הנ"ל והנה מעתיר פני כת"ר בזה ואיחל כי כבודו בטובו ימלא בקשתו.
ידידו הנאמן קשור באהבתו בלב ונפש מתכבד בכבודו
אליהו חיים מייזעל
הכתבים אשר ישלח כת"ר לפה ישלחם אום פראנקירט ובפה ישלמו דמי הפאצט
**********
גם אנכי דורש שלום כבוד הרב הגאון וכו' וכו' צבי בנימין נ"י יהי ה' עמו ויעל .
נפשי בשאלתי על דברי כבוד ידידי הרב הגאון הנ"ל ובטובו יבטח כי ימלא בקשתי, דו"ש כת"ר וישלח אלי בהקדם מדבריו הנעימים ואעשם עטרה לראשי בעה"י.
הנני דו"ש
ישראל מסלאנט מכונה ליפקין
האדרעש אלי
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
