ספר תורת חטאת לרבינו הרמ"א
מעוטר בכ-100 הגהות בעצם כתב יד קדשו
של רבינו בעל 'תוספות יום טוב'
ספר תורת חטאת לרבינו הרמ"א – מהדורת קראקא שנ"א ובגליונותיו כמאה הגהות אשר רבים מהם השלמות לספרו 'תורת האשם' שלא היו ידועים עד עתה , כתובים בעצם כתב יד קדשו של הגאון רבי יום טוב ליפמן העליר, הנודע בכל תפוצות ישראל על שם חיבורו הגדול על המשניות 'תוספות יום טוב'.
זהות בעל ההגהות גלויה ומבוארת בידי הכותב עצמו, שכן בדף יט, א (בהגהה לכלל כג דין ג) כותב במפורש: ואני תירצתי בספרי לחם חמודות… – ואכן דברים ככתבם נמצאים בספרו דברי חמודות על אתר.
כתב היד הושווה לכתבי יד נוספים של בעל תוספות יום טוב, היוצאים ממקום אחר ונמצא הכתב זהה לכתיבת ידו.
שאר ההגהות, לפי צורת כתיבתן זהות לכתב יד שבהגהה הנ"ל ולכתיבת יד התוספות יו"ט, ומעט אחד יצאו, הוא קולמוסו הקדוש של הגאון בעל תוספות יום טוב. .
לאחר מכן ערכנו מחקר מעמיק על הגהות אלו שהעלה באופן ברור: שעשרות רבות של הגהות מגליון הספר (במאמר המצורף יש דוגמא משבעים הגהות!!!) יש דמיון מוחלט לדברי התוספות יום טוב בחיבוריו, דברי חמודות (הנקרא בעבר לחם חמודות) ותורת האשם, ואף ישנם מקומות שהדברים הם 'אות באות תיבה בתיבה', ואף שאר ההגהות, זהות בתכנם באופן מוחלט לחיבורים הנזכרים. עד שזהות כותב ההגהות כולן, הוא ניהו רבינו יום טוב ליפמן העלר, עולה מתוך כל הגהה והגהה.
תורת האשם לרבינו התוי"ט וההגהות שלפנינו
ספר תורת חטאת לרבינו הרמ"א שהדפיסו לראשונה בחייו, התקבל עד מהרה בכל גלילות אשכנז ופולין כספר יסוד בכל דיני איסור והיתר והפך לאחד מספרי ההלכה הנפוצים, ולכן חיבר רבינו התוי"ט סביב התורת חטאת את ספרו 'תורת האשם'. הוא הזכירו כמה פעמים בחיבוריו, וכן היה החיבור לפני מעט מגדולי האחרונים.
רק בשנת תשל"ז ראה ספר 'תורת האשם' אור לראשונה, אך הוא לא בא לידינו בשלמות, שכן כתב היד ממנו נדפס הספר (שהיה בעבר בספריית הגר"ד אופנהיים וכיום באוקספורד) חסר בתחילתו, בסופו ובאמצעו.
ואילו הספר שלפנינו כולל הגהות מתחילת הספר שאין בספר תורת האשם שלפנינו .
כלומר, אף במקומות שלא זכינו לחיבור 'תורת האשם', יש לפנינו מדברי רבינו התוספות יום טוב בכתב יד זה.
נמצא, שהטופס שלפנינו על ריבוי הגהותיו, הרי הוא כאבני בנין ממנו נוצר החיבור הגדול 'תורת האשם'. ומאחר שחיבור תורת האשם , לא בא לידינו בשלמות, הרי הוא משמש גם כהשלמה וכמילואים לחסרון החיבור הנזכר, ואף מוסיף עליו בהגהות רבות חדשות ומקוריות שהן כתוספת לחיבור כולל זה והרי הם תורה חדשה, לה זוכים אנו עתה משולחנו של רבינו התוספות יום טוב.
תוכן ההגהות מגוון: הגהת הספר מריבוי שיבושיו, השוואת שיטת הרמ"א כאן עם מסקנתו בהגהותיו על השולחן ערוך פירוש דברים סתומים בספר, מובאות מדעת מהרש"ל במקום שדעתו שונה מהרמ"א, ומשא ומתן בדברי הרמ"א.
מתוך תוכן ההגהות וצורת הכתב, מוכח שלא בזמן אחד נכתבו כולם, לאמור, רבינו התוי"ט שקד על טופס זה במשך כמה שנים, הגיהו וחזר והגיהו.
במחקר האמור, נלקחו כשבעים הגהות מתוך הספר כשלצידם מסודרים טור מול טור, השוואת תוכנם עם דברי בעל תוספות יום טוב מתוך שאר חיבוריו, כך שכל הקורא יראה בעליל שהם יצאו מפרי קולמוסו של הגאון בעל תוספות יום טוב.
ולסיכום: לפניך, תורת החטאת לרבינו הרמ"א, מספרי ההלכה הנפוצים ביותר בפולין ואשכנז, הכולל כמאה הגהות בעצם כתב יד קודש רבינו יום טוב ליפמן העליר – המהווים השלמה והוספות חשובות ביותר לספרו תורת האשם
תיאור הספר: תורת חטאת, קראקא שנ"א [1591] ספירת דפים: פד דף
(ללא יט דפים אחרונים, הכוללים מפתחות – ראה להלן) גודל: 19 ס"מ. בנוסף להגהות התוי"ט ישנן הגהות מאוחרות יותר, שנראה מתוכן שנכתבו מאת גאון מופלג בתורה, מהן שעוסקות בהגהות התוי"ט וניכר שהכותב ידע בחשיבותן, מצב טוב, כריכת עור חדשה.
יט דפים אחרונים של ספר תורת החטאת הכוללים 'רמזי הספר' (מפתחות) אינם נמצאים בעותק זה . דפי מפתחות אלו נמצאים באוסף פרטי בניו יורק.
הגאון הקדוש רבי יום טוב ליפמן הלוי הלר (של"ט-ת"ד), בישראל גדול שמו. נודע בכל תפוצות ישראל בחיבוריו המאירים: תוספות יום טוב על המשניות, חיבוריו על הרא"ש מעדני מלך ופלפולא חריפתא ועוד. תלמידו המובהק של המהר"ל מפראג, רבם של קהילות מפוארות בישראל: ווינא, פראג וקראקא.
על צאצאיו נמנים שושלות משפחות מפוארות בישראל, מגדולי האחרונים וצדיקי החסידות.
על גודל קדושת תורתו וחיבוריו, ניתן ללמוד מכך שרבינו הנודע ביהודה בבואו לסדר תיקון תשובה לאדם, ציווה לו שילמד משניות עם תוספות יום טוב, (שו"ת נובי"ק או"ח סי' לה) ונפלאים דברי רבינו האור החיים הק' בהקדמת ספרו חפץ ה' הכותב כי יש לו סימן שלמד תורה לשמה, כי פעמים רבות כיוון לדברי הראשונים ולדברי בעל תוספות יום טוב.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
