תשובה להלכה ולמעשה מאת הגאון רבי יואל סירקיש אב"ד קראקא
בעל הב"ח
עם הוספות בכתיבת ידו וחתימת יד קדשו
קראקא שפ"ט [1629]
תשובה ארוכה ויסודית מאוד עם הוספות בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של גדול האחרונים רבינו הב"ח.
ארבעה עמודים בכתיבת סופר נאה, רבינו הב"ח עבר לאחר מכן על תשובה זו, הוסיף כמה הוספות עם הוספות ובשוליה חתם בחתימת יד קדשו הנדירה:
אני הקטן והצעיר יואל בן לא"א כמוהר"ר שמואל ז"ל ה"ה
ו' כ"ג שבט שפ"ט לפ"ק
פה קק"ק [=קהלה קדושה קראקא]
בצד הגליון שלש הוספות קצרות בעצם כתב יד קדשו של הב"ח.
תשובת הב"ח שלפנינו, היא אחת התשובות הידועות ביותר מהב"ח, היא עוסקת בשאלה להלכה ולמעשה בענין עגונה, ויש לה השלכות הלכתיות עצומות בעניני עגונות.
כל גדולי האחרונים בתשובותיהם בדיני עגונות מביאים את דבריו ודנים בהם (ראה להלן)
בסוף התשובה מביא הב"ח עדות על מעשה שהיה בנדון דומה שלפנינו, שנחלקו בו המהר"ל מפראג ורבו רבי שלמה מלובלין.
התשובה נדפסה בשו"ת הב"ח (פרנקפורט תנ"ז) סימן פ"ו-פ"ז. היא נשלחה אל הגאון רבי יהושע מקראקא בעל שו"ת פני יהושע ומגיני שלמה, כמענה לתשובתו שנדפסה בשו"ת גאוני בתראי (טורקא תקכ"ד) סימן כ"א. בעל 'מגיני שלמה' חזר והשיב על תשובה זו בשו"ת פני יהושע ח"ב (לבוב תר"כ) סי' מ"ז.
*************
בגליון התשובה הערה קצרה בעצם כתב יד קדשו של בעל 'מגיני שלמה' (כתב היד זהה לכתב ידו והשווה גם לדבריו בשו"ת פני יהושע שם סוד"ה ומ"ש מורי).
בראש התשובה נרשם בעצם כתב יד קדשו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים' – 'תשובה זו נדפסה בתשובות הב"ח'.
כידוע, בעל 'בית אפרים' הדפיס את תשובות הב"ח החדשות (קארעץ תקמ"ה) הם הגיעו אליו מירושת זקנו הגאון בעל 'תבואות שור'. (ראה בהסכמת דודו הגאון רבי אלכסנדר סענדר מרגליות לשו"ת הב"ח החדשות) וגם היו בעזבונו תשובות המגיני שלמה (שו"ת פני יהושע ח"ב לבוב תר"כ)
**************
הרקע ההלכתי של התשובה
מעשה היה ונמצא הרוג, שלא היה ניתן לזהות אותו על פי גופו, אך בגדיו נותרו עליו ורצו לקבוע את זהותו על פי סימני בגדיו.
אך יש מושג ידוע בדיני עגונות של 'חיישינן לשאלה' כלומר, כשהעדים מעידים על פי בגד או בגדים שלבש ההרוג, האם אנו חוששים שהם אינם בגדים שלו, אלא הוא שאל אותם מההרוג שאנחנו מחפשים, ואם כן לא בעל הבגדים הוא ההרוג שלפנינו שאת אשתו אנו מבקשים להתיר להינשא על פי עדות זו, אלא הוא בכלל מישהו אחר, רק לבש את בגדיו.
בשאלה זו, האם חוששים בעגונות לשאלת בגדים, נחלקו אבות העולם, גדולי האחרונים – ורבינו הב"ח הוא ראש המחמירים החוששים לכך.
וכתב 'חלילה לנו לשנות בדור יתום הלז ולהסכים להקל ולומר דלא חיישינן לשאלה שכבר קבלו עליהם כל המלכויות הוראה זו'.
בסיום תשובתו מביא הב"ח מעשה שהיה בשאלה דומה, שנחלקו בענין המהר"ל מפראג ומהרש"ל (השני) וכך כותב:
"בימי חורפי שמעתי שאירע מעשה כזה בק"ק פוזנן זה קרוב לחמישים שנה והגאון מוהר"ר ליב ז"ל מפראג [המהר"ל מפראג] התירה וסמך על דעתו לפסוק דלא חיישינן לשאלה, אבל מורי ורבי הגאון מוהר"ר שלמה החסיד מלובלין שהיה אב"ד בק"ק פוזנן אסרה… ואנכי תלמידו כתבתי הנראה לפענ"ד דחיישינן לשאלה והסכמתי לדעת מורי ולדעת האחרונים שאנחנו נמשכין אחריהם בהוראותיהם". (עיין על חילופי השו"ת ביניהם בענין זה, בהקדמה לפסקי ושו"ת מהר"ש מלובלין, ברוקלין תשמ"ח, עמ' 18)
כאמור הב"ח הוא ראש המחמירים בשאלה זו וכמו שכתב הגאון רבי שלמה דרימר בעל שו"ת בית שלמה (אבהע"ז ח"א סי' ל"ו אות י"ד) 'אדוננו הב"ח ז"ל שהוא מהמחמירים בחששא דשאלה כמפורסם בתשובותיו שהוא עמד בפרץ להחמיר טובא בהך חששא'.
כל גדולי האחרונים בתשובותיהם בדיני עגונות נושאים ונותנים בתשובה זו של הב"ח (ראה על פי פתחי תשובה, אבן העזר סי' י"ז אות צ"ה)
ולמעשה כתב בספר מראות הצובאות (הורדנא תק"ע) שהוא ספר היסוד החשוב ביותר על דיני עגונות שאין להקל בזה כנגד הב"ח, אלא אם כן יש צירופי היתרים אחרים.
***********
הגאון רבי יואל סירקיש אב"ד קראקא בעל הב"ח (שכ"א בערך -ת') רבן של כל בני הגולה, פסקיו והוראותיו, תשובותיו והגהותיו על הש"ס התקבלו בכל בית ישראל. וספרו בית חדש הוא מספרי הפוסקים היותר יסודיים בספרי ההלכה. וכך כותב הגאון בעל בית אפרים 'איש אלקים קדוש רבינו בעל בית חדש… והוא שפט את ישראל ויעש להם בתים הוא אשר בנה 'בית חדש'… וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש' (הקדמת שו"ת הב"ח החדשות)
רבינו הב"ח נפטר בכ' אדר שנת ת' וכשעלה לשמים יצא כרוז בשמים 'פנו מקום לרבינו יואל מקראקא'. (הקדמת בעל תוספות שבת, הביאו החיד"א בשם הגדולים)
ג
דולת וקדושת רבינו הב"ח ותורתו
רבינו הב"ח – 'גדול האחרונים' (שו"ת כנסת יחזקאל סי' סב) 'עמודא דנהורא, עמוד אש עיר וקדיש מרקיע עד ארעא' (שו"ת מנחת אלעזר ח"ה סי' יג) ובעת שהיה לומד, חולה שהיה נכנס לד' אמותיו היה מיד מתרפא (שפתי צדיקים בשם הרה"ק ממאגלינצא) ובעל 'תפארת שלמה' סיפר ששמע מהרה"ק רבי דוד מלעלוב שבעת שהרב ב"ח עלה לשמים, כבדו אותו בבית דין של מעלה לשאת דרשה, והשיב שיאמר רק אם יצננו את אש הגיהנם שלושים יום (בנו הרה"ק רבי צבי מאיר מרדומסק בהקדמת שער הגלגולים פרמישלא תרל"ה)
קראקא שפ"ט [1629] 2 דפים 4 עמודים שלמים גודל: 19*29 ס"מ.
מצב: מלבד כתמים בדרך כלל בהירים ומעט בלאי במצב טוב.
———————————
כאמור לעיל התשובה נשלחה אל הגאון בעל מגיני שלמה, לאחמ"כ היו באוצרות בעל תבואות שור ולימים הגיע לעזבון הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות שהיה מצאצאיו.
הגאון רבי יהושע מקראקא (ש"מ לערך-ת"ח) מגדולי רבותינו האחרונים, בעל ספר 'מגיני שלמה' ושו"ת פני יהושע. תלמיד הסמ"ע ומהר"ם מלובלין ורבו המובהק של הש"ך, נשא ונתן עם הב"ח והט"ז ובסתרי תורה עם המקובל הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי שימש ברבנות קראקא בשלהי ימי הב"ח, על מקומו של בעל 'מגלה עמוקות' ובהמשך יחד עם בעל 'תוספות יום טוב'. היה מגדולי המשיבים בדורו ומגדולי מרביצי התורה ועל תלמידיו נמנים: הש"ך, בעל עבודת הגרשוני ובעל עטרת זקנים. נינו הנקרא על שמו הוא הגאון בעל 'פני יהושע'.
———————————
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות (תקכ"א-תקפ"ח) בעל בית אפרים ומטה אפרים, תורה וגדולה התאחדו על שלחנו ולכן לא קבל על עצמו מעולם רבנות, אך היה פוסק מפורסם בדורו ומשיב תשובות בהלכה. בהספדו אמר עליו החתם סופר: "היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ושמעתתיה מבדרן ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשנו מחיבוריו שחיבר".
לסיכום לפניך תשובה יקרת ערך עם כתיבת יד הב"ח וחתימתו, כתיבת יד הגאון בעל מגיני שלמה, וכתיבת יד הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מאוצרות זקנו הגאון בעל 'תבואות שור'
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
