…עדיין המאמינים בני מאמינים, הם רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל וכלום חסר רק התאחדותם יחד…
בעל 'אבני נזר' – תרס"ט [1908]
מכתבו התקיף של האדמו"ר בעל 'אבני נזר' במערכה הגדולה נגד "הרוצים לעקור תורה ומצוות מישראל".
המכתב כתוב בכתיבת בנו יד ימינו האדמו"ר בעל 'שם משמואל', בחתימת יד־קדשו: "הק' אברהם חפ"ק סאכאטשאב". עם חותמתו.
במכתבו מעודד בעל 'אבני נזר' לעשות אסיפה
"כינוס לצדיקים שיעמדו על דעתם דעת תורה בפני הרוצים לעקור תורה ומצות מישראל", ולצאת נגד
"הני בריוני… שקמו מקרבנו לבטל תורה ומצוות מישראל" אשר עושים רעש גדול
"עד כי כל הישרים והתמימים שבאמת עדיין הם רוב מנין ורוב בנין מאומתינו הקדושה שמו יד לפה מאימת הפריצים הללו, עד שלא נשמע קול פוצה ומצפצף במחאה והתנגדות נגדם ויש אשר מחסרון ידיעה לא ידעו להבחין בין קדש לחול ובין טמא לטהור".
את מטרת האסיפה הוא מנמק כדי
"שיכירו וידעו פריצי עמנו בכל מקום שהם, כי אין התורה והדת הפקר וכי ברוך ה' גם עתה בעת רעה הזאת, עדיין המאמינים בני מאמינים, הם רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל וכלום חסר רק התאחדותם יחד".
ומסיים בברכת "השומר את עמו ישראל לעד, הוא ישלח מלאכו לפניכם ויצליח דרככם… ותזכו לראות ישועות ישראל יחד עם ישועות חכמה ודעת שתצא מציון בביאת הגואל במהרה בימינו אמן".
האדמו"ר הגה"ק בעל 'אבני נזר' (תקצ"ט-תר"ע), מגדולי אדמור"י פולין. גאון מופלא וחריף עצום, עד שהשוו אותו בדורו לחריפותו של הרבי רבי יהונתן אייבשיץ. מגדולי התורה והחסידות, חתנו ותלמידו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק. שימש כרבה של סוכטשוב משנת תרמ"ג, אדמו"ר לאלפי חסידים והעמיד תלמידים רבים ומופלגים בשיטת לימוד מיוחדת. היה גם מגדולי המשיבים בדורו, תשובותיו וחידושיו בשו"ת אבני נזר ז' חלקים וספר אגלי טל.
סאכטשוב ה' כסלו תרס"ט [1908]. דף מקופל, כתוב משני צידי הדף. 13X21 ס"מ. מצב טוב.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
אוסף אגרות מיוחד
מלחמת גדולי ישראל
למען שמירת צביון הרבנות ומוסדות החינוך בארץ ישראל
כשהחלו לנשוב רוחות זרות בכרם ישראל, אחד הדברים הראשונים שפעלו הארגונים החפשיים, היה למוטט את מוסד הרבנות המסורתית ומוסדות התורה החרדים ההולכים בדרך ישראל סבא, ולהציב שם רבנים נאורים שיתמכו בדרכם ובמוסדותיהם.
בתקופה שאנו דנים בה, ארץ־ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית שמרכזה היה בקושטא.
לידי רבה של קושטא ה'חכם באשי' העניק השלטון סמכויות רחבות והשפעה עצומה, ולמעשה הוא שימש כראש הקהילות היהודית בכל רחבי האימפריה (ובכלל זה ארץ־ישראל) ונציגם מול השלטונות, וכך למעשה מינוי הרבנים בארץ ישראל היו נתונים להחלטתו.
בשנת תרס"ט הם הדיחו בהשפעתם את החכם באשי רבי משה הלוי ורצו למנות במקומו את ר' חיים נחום שהיה מהרבנים הנאורים, חניך האליאנס והאוניברסיטאות בפאריז.
גדולי ישראל ראו בכך פגיעה עצומה בעתידה הרוחני של ארץ ישראל ויצאו במלחמת חורמה, על צביונה החרדי של ארץ ישראל בכלל ועיר הקודש ירושלים בפרט.
בראש המערכה עמד רבי יצחק אייזיק הלוי בעל דורות הראשונים (תר"ח-תרע"ד) ומכתבים אלו ממוענים אליו.
לפניך אוסף מכתבים היסטוריים נדירים מאת גדולי הדור – מתנגדים, חסידים וספרדים, ביניהם הגר"ח הלוי סולובייצ'יק, האדמו"ר בעל 'אבני נזר', האדמו"ר בעל 'אמרי אמת', הגרח"ע גרודזנסקי מווילנא ועוד, מהם ניתן ללמוד פרק נכבד בהשקפתם הטהורה על מעמד הרבנות ומלחמתם העיקשת על שמירת קדשי ישראל.
חומר מקיף על מערכה זו של גדולי ישראל נמצא בספרו של רבי דוד קמינצקי שליט"א 'רבן של ישראל' על הגרח"ע גרודז'ינסקי (ירושלים תשפ"א) פרק י"ד.
"ענין הרבנות בישראל במובנו האמיתי – הוא להורות להעם תורת ה' ויראתו ולעשות ולקיים ולשמור את הדת, שזהו יסוד האומה וקיומה"
