ש"ס סלאוויטא!
דפוס הרה"ק רבי משה שפירא
סלאוויטא תקע"ז-תקפ"ב
סט שלם בתכלית השלימות
לפניך מרגלית יקרה מפז ומפנינים – ש"ס סלאוויטא שלם בתכלית השלמות – עשרים ואחת כרכים נאים – דפוס הרה"ק רבי משה שפירא, הנודע בהדרו וביופיו.
בארבעה דברים התייחד 'ש"ס סלאוויטא' על קודמיו: בקדושת ההדפסה, בהגהתו המדוייקת, בריבוי המפרשים שצורפו אליו וביופי הדפוס והנייר.
מאז הדפסתו, נעשה ה'ש"ס סלאוויטא' ל"שם דבר" בעולם החסידות, והיה יקר ומבוקש.
יקר היה כבודו של ש"ס סלאוויטא אצל גדולי צדיקי החסידות שלא פסקו מלהללו ולשבחו, ייחסו סגולות ללימוד ממנו וכשהצליחו לרכשו היה זה יום חג עבורם (ראה להלן).
– – – דפוס סלאוויטא – – –
'סלאוויטא' העיר אשר שמה נישא בפי־כל בהערצה, זכתה לתהילת עולם בזכות בית הדפוס הנודע שייסד בה הרה"ק רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ.
בבית הדפוס בסלאוויטא נדפסו ספרי קודש בלבד, והכל נעשה על טהרת הקודש: את האותיות יצק ר' משה בעצמו, הגלופות הוטבלו במקווה לפני ההדפסה, וההדפסה עצמה שנעשתה בידי פועלים יראי שמים. לימים אף הנייר עצמו הופק בסלאוויטא.
בבית דפוסו נדפסו ספרי חסידות, ספרי יסוד וספרי תפילה רבים, אותם העריצו והקדישו צדיקי החסידות בכל הדורות.
בעל ה'תניא' כותב כי דפוס סלאוויטא הוא "הדפוס המשובח, המעולה מכל הדפוסים במדינות אלו".
הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל כותב כי משפחת שפירא "האירו פני תבל בספרים היקרים הנדפסים אצלם" (בהסכמתו לחומש אור החיים סלאוויטא תקצ"ב).
הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין כותב כי "ספרי קודש הנדפסים בסלאוויטא המה מסולאים מפז ומפנינים יקרה" (בהסכמתו למסכת ברכות תקצ"ה).
– – – 'ש"ס סלאוויטא' – – –
גולת הכותרת של בית הדפוס הייתה הדפסת הש"ס, וכלשון הרה"ק בעל 'אוהב ישראל' מאפטא: "… וביחוד הש"ס שזכה וזיכה את הרבים".
גדולי החסידות ייחסו לו קדושה יתירה, צדיקים וחסידים רבים הקפידו ללמוד מתוך ש"ס זה, ואמרו שהלימוד בו מסוגל להצלחה וליראת שמים (ראה: מפי סופרים וספרים להרה"ח רא"ד פרידמן, ח"ג, עמ' תמ"ז; זכור ימות עולם, ח"ג, עמ' תקכ"ג).
וכך כותב הרה"צ רבי יצחק ווייס אב"ד ווערבוי (אחי ה'שימאני רב'): "הרב הצדיק מו"ה משה שפירא זלה"ה בן הרה"ק מו"ה פינחס מקאריץ זלה"ה שהיה לו בית הדפוס המפורסם סלאוויטא היה מדפיס באותיות של כסף, ובערב שבת קודש אחר הטבילה, הגיה הש"ס שהדפיס ולזאת הש"ס ההוא חשוב מאד בעיני הצדיקים" (אלף כתב אות רצב).
האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל סיפר שכאשר זקינו האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל (הראשון) הצליח לרכוש ש"ס מדפוס סלאוויטא, היה שרוי בשמחה מרובה כל כך, עד שנתרגש לברך על זה ברכת שהחיינו, ועל כן ציוה להעלות הש"ס על שולחנו בליל ב' דראש השנה וכללו עם ברכת שהחיינו שעשה בשעת קידוש, על החג ועל הפירות החדשים (פרי הכרם, באבוב, תשנ"ט, גליון ט"ו עמ' ב').
בשנתו האחרונה ציווה הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין להקיף את הבימה עם גמרות מש"ס סלאוויטא (ר"ב מינץ, מאיר באהבה עמ' כו).
– – – סגולת 'ש"ס סלאוויטא' – – –
"וכל הקרב לקנות ש"ס ההוא ממדפיסי סלאוויטא יתברך בגודש ברכה, האי גודשא תלתא בני חיי ומזוני וכל טוב" (בעל 'אריה דבי עילאי', חתן ה'ישמח משה וחותנו של הרה"ק משינאווא).
"הממלאים ידם לה' לקנות ספרי הש"ס דק"ק סלאוויטא…יתברכו בברכת טוב, ישאו ברכה מאת ה' מן השמים… ובברכת ה' יעשירו ויזכו ללמוד ולראות בנים ובני בנים לומדי תורת ה' בהרחבה" (הרה"ק רבי שרגא פייבל דנציגר אב"ד גוריצא אבי שושלת אלכסנדר).
– – – תוכן ה'ש"ס סלאוויטא' – – –
תוכן הש"ס: גמרא, רש"י, תוספות, עין משפט ונר מצוה, מסורת הש"ס והגהות רבי ישעיה פיק ברלין, פירוש המשניות להרמב"ם, פסקי תוספות, פסקי הרא"ש (עם מעדני יום טוב ופלפולא חריפתא לבעל 'תוספות יום טוב'), מהרש"א, מהרש"ל ומהר"ם מלובלין.
לראשונה בתולדות הדפסת התלמוד, צורף לספרי הש"ס בסוף כל מסכת 'הלכות רב אלפס' – הרי"ף (עם נושאי כליו). כמו כן נדפס בסוף כל מסכת ה'מרדכי' וה'תוספתא'. בסט מושלם זה נמצאים שלושת שערי הרי"ף המקוריים, החסרים בעותקים רבים: ח"א במסכת ברכות, ח"ב במסכת יבמות וח"ג במסכת בבא קמא.
ההסכמות על הש"ס
בראש הספר הסכמה והרשאה על הש"ס מהאדמו"ר הזקן הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא למדפיס רבי משה שפירא להדפיס מחדש את הש"ס שנדפס לראשונה ביזמתו בשנת תקס"ח על ידי שלוחיו אחיו רבי מרדכי וחתנו רבי שלום שכנא.
וכך נרשם בהסכמה:
ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה והעיר רוח נדיבה בנדיבי עמו ה"ה הרב המאה"ג המפורסם המופלג בתורה ויראת ה' אוצרו בנן של קדושים, כבוד מוהר"ר משה נ"י אב"ד דק' סלאוויטא, אשר נדב לבו לה' לחזור ולהדפיס הש"ס בבלי וד' טורים בדפוס המשובח שלו המעולה מכל הדפוסים שבמדינות אלו, כתבנית אשר נדפסו שם מקרוב על ידי שלוחי מהימני דידי, ה"ה האחד ומיוחד אחי הרבני המופ' הנגיד מו' מרדכי נ"י וחד דעמיה הרבני המופ' המנוח מה"ר שלום שכנא ז"ל כידוע לכל וכאשר יש בידי כתוב וחתום שהיו שלוחים וכו' ולזאת אמינא לפעלא טבא יישר חילא לאורייתא…
ובהמשך ההסכמה גוזר לא להדפיס את הש"ס במשך כ"ה שנים. 'ולשומעים יונעם ותבא ברכת טוב בכל מילי דמיטיב מה' הטוב'.
לפני ההסכמה נדפסה הודעה מהמדפיס רבי משה שפירא, בה מספר שקנה מהרה"ק מלאדי את זכויות ההדפסה.
כמו כן נדפסו הסכמות מהרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל 'אוהב ישראל' הרה"ק רבי ישראל מפיקוב בן הרה"ק בעל 'קדושת לוי' מברדיטשוב, רבי מרדכי בהרה"ק רבי פנחס מקוריץ ועוד (במסכת שבת נדפסה הסכמת הגאון רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק).
תיאור: 38 מסכתות (+ סדרי זרעים טהרות) , 43 שערים, רובם עם דיו אדום, מודפס על נייר כחלחל, כרוך ב- 20 כרכים, בכריכות עור חדשות מפוארות ויוקרתיות ביותר. גודל: 33.5 ס"מ. במסכתות בודדות מעט תיקונים, חיזוקי נייר והשלמות שוליים בשערים ובשולי דפים בודדים, ללא פגיעה או חסרון בטקסט.
להלן רשימת המסכתות
1] ברכות (תקע"ז) [1], קלז: סד דף (הלכות הרי"ף) משניות סדר זרעים: ע דף (עם שער נפרד)
2] שבת (תקע"ז) [1], קפט, מט: צב דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
3] עירובין (תקע"ז) [1], קכט, כב: פט-קלא דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
4] פסחים (תקע"ז) קלז, כד: קל-קעג דף (ספירה אחרונה: רי"ף) שקלים (תקע"ח) יג דף
5] ראש השנה (תקע"ח) מ, ה: רו-רכא דף (ספירה אחרונה: רי"ף) יומא (תקע"ח) קה, י: רכב-רל דף (ספירה אחרונה: רי"ף) סוכה (תקע"ח) סו, יד: רל-רנז דף
6] ביצה (תקע"ח) נ, ט:, קפב-קפד דף (ספירה אחרונה: רי"ף) מגילה (תקע"ח) לח, ו: רנז-רעח דף (ספירה אחרונה: רי"ף) חגיגה (תקע"ח) כח, ו דף תענית (תקע"ח) לו, ו: קסט-קפב דף (ספירה אחרונה: רי"ף) מועד קטן (תקע"ח) מד, ג דף רעח-שג דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
7] יבמות (תקע"ח) [1], קמד, כד: סד דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
8] כתובות (תקע"ח) [1], קמז, כה: [סב,ב-] קמה דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
9] גיטין (תקע"ח) [1], קיא, כב: קמד-רז דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
10] קידושין (תקע"ט) צו, יט: רו-רנה דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
11] נדרים (תקע"ח) קב, ז דף. נזיר (תקע"ח) סח דף. סוטה (תקע"ח) נא, ח-יח דף
12] בבא קמא (תקע"ט) קנ, יח: סא דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
13] בבא מציעא (תק"פ) [1], קסו, כה: ס-קנו דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
14] בבא בתרא (תק"פ) [1], ריז, לו: קנה-רנט דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
15] סנהדרין (תק"פ) קכו, מא: רנז-רפג דף (רי"ף) הוריות (תקפ"א) יז, 2 דף. עדיות, אבות ומסכתות קטנות (תקפ"א) לו, מה דף
16] עבודה זרה (תק"פ) [1], צט, טז: של-שעח דף (ספירה אחרונה: רי"ף) מכות (תק"פ) 27, ו: רפב-רפז דף (ספירה אחרונה: רי"ף) שבועות: (תק"פ) ס, ט, רפז-שלא דף (ספירה אחרונה: רי"ף)
17] זבחים (תקפ"א) קכו דף מנחות (תקפ"א) [1], קיז: סג-פח דף (ספירה אחרונה: הלכות קטנות להרא"ש)
18] חולין (תקפ"ב) [1], ריד, לב: רנה-שפ דף (ספירה אחרונה: רי"ף, ספר שערי שבועות לרבי יצחק ב"ר ראובן ומפתחות הרי"ף לפי סדר הרמב"ם לרבי יהושע בועז בעל שלטי גבורים)
19] בכורות (תקפ"א) פ: ז דף ערכין: לז דף תמורה: לה דף כריתות: ל דף מעילה, קנים, תמיד ומדות: מב +[2] דף לוחות עם צורת בית המקדש.
20] נדה (תקפ"ב) קו, יח דף משניות סדר טהרות (תקפ"א) קעא דף (עם שער נפרד)
