כתב־יד חשוב ביותר
קובץ חיבורים קדמונים ויסודיים בעניני סת"ם
אשכנז [פראג] של"ט [1579]
כתב־יד חשוב ביותר, הכולל קובץ חיבורים, המהווים את ספרי היסוד מגדולי ראשוני אשכנז בעניני כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות על פי ההלכה וסודות האותיות על פי חכמת הקבלה.
על פי חיבורים אלו שהם אבני היסוד להלכות סת"ם, ובהם נמסרו מסורות נאמנות בהלכות אלו, נקבעו ההלכות בספרי הפוסקים אשר לאורם הולכים כל בית ישראל.
חלק מהחיבורים הנזכרים להלן, לא ידועים, או כמעט לא ידועים מכתבי־יד נוספים, או שהם הקדומים ביותר הידועים.
תוכן כתב־היד:
1) 'דיני פתוחות וסתומות' (דפים 17,א-24,ב)
זהו תיקון ספר תורה לרבי יום טוב ליפמן מילהויזן – בעל ספר הנצחון.
בדף 24,ב "סליק תיקון תורה אשר חברו הר"ר י"ט אשר פריו מתוקן וטוב".
החיבור נזכר בספרי חכמי אשכנז ובדרכי משה לרמ"א בהלכות ספר תורה, אך היה שנים רבות בחזקת אבוד, עד שנדפס לראשונה בקובץ סיני כרך ס' (תשכ"ז) עמ' רלב-רסח.
באוסף מחלקת תצלומי כתבי־היד של בית הספרים הלאומי לא נמצא כתב־יד שלם, קדום לכתב־היד שלפנינו!!
2) [תיקון אלפא ביתא לרבי יום טוב ליפמן מילהויזן על פי הנגלה והנסתר] (דפים 24,ב-38,ב)
חיבור יסודי הכולל שני חלקים: 1) ביאור מפורט על צורת האותיות על פי הנגלה. 2) ביאור צורת האותיות על פי הנסתר.
בסוף דף 38,ב
"כה תפילת טביומי" (כך היה חותם את דבריו רבי יום טוב מילהויזן).
3) רמזים על התגים והאותיות בסופו שיר בחרוזים, חתום בראשי השורות (באקרוסטיכון): "מנחם בר ברוך" (דפים 39-40).
לא מצאנו זכרו של החיבור והשיר במקור אחר.
4) פתוחות וסתומות של מגילת אסתר מרבי יהודה החסיד (דף 41,א)
הכותרת בכתב־היד: "פתוחות וסתומות של מגלת אסתר והעתקתים מכתיבת ידו של הרב רבינו יודא חסיד בן רבינו שמואל חסיד".
לפני ר"י החסיד היה את המגילת אסתר של רבינו תם מכתיבת־ידו – ומזכירה בחיבור הנוכחי פעמיים.
מקור ראשוני ונאמן זה מגלה לנו ידיעות חשובות בענין הפרשיות פתוחות וסתומות במגילת אסתר של רבינו תם שיש אומרים משמו שכולם סתומות, וכאן מעיד רבי יהודה החסיד על פי מגילת אסתר של רבינו תם שהייתה בידו, שחלקן היו פתוחות.
מלבד כתב־יד זה, ידוע על מקור נוסף יחיד של חיבור זה של רבי יהודה החסיד שנמצא בכתב־יד על גבי חומש רגנשבורג ונדפס בקובץ ירושתנו כרך א', בני ברק תשס"ז, עמ' כו-כז.
5) ספר ברוך שאמר – החיבור היסודי ביותר על כתיבת תפילין, החל מעיבוד הקלף ועד גמר כתיבתן. ספר ברוך שאמר כולל למעשה את החיבור 'תיקון תפילין' של רבי אברהם מזונשהיים תלמיד המהר"ם מרוטנבורג והגהות והוספות רבינו שמשון בן אליעזר המכונה ברוך שאמר, ועל שמו נקרא החיבור. (מסומן בעפרון דפים 41,ב-69,ב)
6) אגרת תימן להרמב"ם, המכונה על ידי המעתיק ר' נחום מערבי 'פתח תקוה' – אגרתו הידועה של הרמב"ם לחזק את אמונתם של בני תימן בעקבות משיחי שקר שצצו בתימן. החיבור נמצא בראש כתב־היד (דפים 1,א-16,ב).
בשולי האגרת הגהות בכתב־יד עתיק.
כתב־היד קדום להדפסת האגרת, שנדפסה לראשונה בתעלומות חכמה (הנאו שפ"ט).
בראש קונטרס ר"י החסיד (לעיל מס' 4) נרשם: שנת לנו יהא טובה ברכה וחיים (כנראה כוונת הכותב לתיבות: יהא טובה ברכה וחיים = של"ט).
[פראג ש"ל-של"ט בערך] מנין הדפים: [69] דף. גודל: 15X18 ס"מ. מצב טוב, כתמי מים. כרוך בכריכת עור חדשה נאה.
(
מקור: אוסף משפחת קרליבך, המבורג-לייקווד).
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
