ברכת הזבח, דפוס ראשון – אמשטרדם תכ"ט [1669]
עם הוספה בכתב־יד בנו הגאון הקדוש בעל 'קב הישר'
הגהות, חידושים וביאורים על סדר קדשים. מאת הגאון רבי שמואל אהרן קוידאנובר – הנודע על שם ספרו זה – בעל 'ברכת הזבח'.
עם תוספת חשובה בכתב יד, שנכתבה על פי ציווי המחבר, בכתב־יד־קדשו של בנו הגאון רבי צבי הירש קוידאנובר בעל 'קב הישר' (ראה להלן).
מלבד החידושים שבספר, ספר ברכת הזבח, הוא ספר יסוד לנוסח המדוייק בסדר קדשים שכידוע רבו בו השיבושים. בספר זה מאות הגהות ותיקונים שהתקבלו בכל תפוצות ישראל.
לרוב חשיבותו ה'חפץ חיים' בעצמו הדפיסו מחדש בספר 'אסיפת זקנים' על סדר קדשים.
הוספת דברי המחבר בכתב־יד – בעצם כתב־יד־קדשו של בנו בעל 'קב הישר'
בדף 2,ב נוספו חמש שורות בכתב יד הפותחות במילים "בערכין דף כו, ב בחיבורי…" אשר תוכנם השמטת דפוס. בדבריו שם בדפוס כתב המחבר פירוש בדברי הרמב"ם בהל' שמיטה, אשר גדולי האחרונים ובראשם בעל 'פני יהושע' ובעל 'מרכבת המשנה' התקשו מאוד בדברי בעל ברכת הזבח, והניחו אותם בצריך עיון. אולם על פי תוספת זו בעותק שלפנינו, רואים שהמחבר עצמו הרגיש בקושיא שהקשו על דבריו ומבאר דבריו היטב.
מצאנו למחותנו של בעל 'ברכת הזבח', הגאון בעל 'פנים מאירות' בספרו סוף מסכת זבחים שמביא דברים אלו וכותב "
מצאתי דאתי לידי ספרו וכתוב בכתיבת ידו" ומעתיק מילה במילה כמו שכתוב כאן בעותק שלפנינו ומסיים "ואח"כ שמעתי מחכמי קראקא שציוה הגאון בעצמו להגיה בכל הספרים כפי אשר מצאתי בכתיבת ידו הנ"ל".
עותק זה, תוקן אם כן על פי ציווי המחבר – ויתירה מזו, הוא תוקן בעצם כתב־יד־קדשו של בנו הגאון הקדוש בעל 'קב הישר' – כתב־היד זהה לכתיבת־יד־קדשו של בעל 'קב הישר' שעסק בהדפסת והפצת ספרי אביו.
הגאון הקדוש רבי אהרן שמואל קוידאנובר (שע"ד-תל"ו) מגדולי רבותינו האחרונים, שימש ברבנות בקהילות מפוארות בישראל: גלוגא, רישא, בריסק, פיורדא וקראקא. בגזירות ת"ח-ת"ט ברח לווילנא ושימש כדיין בבית דינו של בעל 'חלקת מחוקק' יחד עם הש"ך. היעב"ץ מספר שאמרו עליו שהיה בקי בארבעה טורים ובית יוסף בעל פה (מגילת ספר מהדורת תשע"ב עמ' ו'). "ומלבד חכמתו בש"ס ופוסקים ותוקף בקיאותו כנודע מספריו, עוד היה לו השגה ונגלו אליו גלגולי נשמות" (שם הגדולים להחיד"א ערך גלגולים).
בנו הגאון רבי צבי הירש קוידאנובר (נפטר: תע"ב) מקובל אלוקי וקדוש עליון, נודע בתפוצת ישראל על שם ספרו הקדוש 'קב הישר' שהינו אחד מספרי היסוד המוסריים. גדולי האחרונים העריצו את הספר ומחברו הקדוש, ובעל 'נועם אלימלך' חזר על הספר ק"ב פעמים כמנין שם הספר (הקדמת תורת חסד, מונקאטש תרנ"ז).
על צאצאיו נמנה הגאון בעל חידושי הרי"ם ועוד גדולים וצדיקים.
אמשטרדם תכ"ט [1669] דפוס ראשון. ספירת דפים: [2], סד, סד-קלא, קלג-קפ: לה, [1] דף. גודל: 18 ס"מ. מצב: בחלק מהדפים חורים ופגמים קלים בעיקר בשוליים, שיקומים ברסטורציה בשולי דפים בודדים. בשער הספר תחריטי נחושת מיניאטורים נאים. כריכת עור חדשה.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 74
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
