תשובה היסטורית בענין נישואי העגונים לאחר השואה
בכתב־יד זקן פוסקי ההוראה הגאון הצדיק רבי חיים מרדכי רולר
אב"ד נייאמץ – בוקרשט תש"ו [1945]
לאחר שהתיר הגאון מנייאמץ את העגונים שנותרו מהמלחמה הנוראה על פי עדות שנשותיהם הובלו באוושויץ לצד שמאל וכדומה, התעוררה שאלה קשה וסבוכה – האם בעלים אלו יכולים להינשא לאחות נשותיהם.
בעוד שהאיסור לבעל לקחת אשה על אשתו הוא רק מצד חרם דרבינו גרשום, 'אחות אשתו' הוא איסור דאורייתא. שאלה זו הונחה לפתחו של הגאון מנייאמץ, ובכחא דהיתרא הוא מניף ידו על שאלה קשה זו, ומסיק להיתר על פי שלשה יסודות איתנים:
א) "…לאחר הפרסום וידיעה ברורה שהובלו לאושוויטץ כל העיר, אנשים, נשים וטף, וידוע הפרסום בכל העולם, אשר בעו"ה אוי לנו כי כולם נהרגו והיו לשריפת אש… אין גם אחד נמלט מאלו הרשעים רוצחים ואכזרים ימ"ש (ואם אחת נמלטה כמעט שהיה בדרך נס) הוי כעדות שני עדים".
ב) דברי הזוה"ק בפ' וישב שהנופל ביד רשע יותר גרוע מנופל לבור נחשים ועקרבים, וכאן הרי כל מטרתם הייתה להרוג ולרצוח.
ג) כבר עברו ח' חדשים מסיום המלחמה ולא נשמע מהנשים האלו שום ידיעה.
ומסיים בכוחו הגדול להיתרא:
"שלשה אלה ביחד הם יסודי ההיתר בזה להתיר לכתחילה להידועים שהובלו לאושוויץ וכדומה, נשים עם ילדיהן להתיר לבעליהן אחות נשיהם, כי הוא חוט המשולש אשר לא יינתק גם אחד מהם… לקבוע כן להלכה".
בגוף התשובה מציין הגאון מנייאמץ שדבריו הם הלכה ברורה ואמת לאמתו.
הגאון רבי חיים מרדכי ראללער אב"ד נייאמץ
'אבי העגונות'
הגאון רבי חיים מרכי רולר (תרכ"ח-תש"ז) בעל שו"ת באר חיים מרדכי, מגדולי המשיבים בין שתי מלחמות העולם, יצא שמו למשגב במקצוע התרת העגונות. עוד לאחר מלחמת העולם הראשונה פנה אליו הגאון רבי מאיר אריק שיתיר את בתו מכבלי עגונה, ובעקבות כך פירסם את הקונטרס המקיף בענין תקנת עגונות – באר חיים מרדכי (קלוזש תרפ"ג).
לאחר השואה הוא היה "הפוסק" בה' הידיעה, שעל פיו ישק כל דבר, בשאלת העגונות והעגונים שנותרו לפליטה לאחר החורבן הנורא.
"כפי עדות הרואים, היה זה מראה מזעזע לראותו כותב תשובת עגונה, מצד אחד עמד לפניו חומר איסור אשת איש שהוא דן בו, ומצד שני עמדו לפניו צרות ישראל, בדם ואש עשן של מכונת ההשמדה הגרמנית ימ"ש וזכרם שעל יסודם עליו להחליט שבעלה אמנם נרצח על ידם. את ההיתרים כתב בדם לבו ובתמצית נפשו" [תולדותיו בסוף שו"ת באר חיים מרדכי ח"ג].
התשובה נשלחה אל חברי בית הדין המיוחד לתקנת עגונות בבודפשט: רבי אלעזר שפירא אב"ד קיווישאד, רבי יהושע גרינוואלד אב"ד חוסט, רבי ישראל וועלץ אב"ד בודפשט, רבי אשר באב"ד אב"ד טארטיקוב ורבי יעקב סג"ל לעבאוויטש אב"ד קאפיש.
נדפס בשו"ת בנין צבי להרה"צ רבי צבי הירש מייזלש (ח"ב סי' נ"ה), ללא פירוט שמות הרבנים אליהם נשלחה התשובה, וללא התוספת הכתובה כאן לרוחב בתחילת המכתב.
בוקרשט י"א כסלו תש"ו [16/11/1945]. 2 דפים (3 עמ' כתובים). גודל: 22X32 ס"מ. הכל בכתב־יד־קדשו וחתימתו:
"באר חיים מרדכי" (חתום 3 פעמים). בעמ' האחרון מכתב פרטי מרבי שמואל זנוויל כהנא פרנקל נשיא לשכת הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה. סימני קרע משוקמים בקיפולי הדף ללא חסרון.
נדיר וחשוב באופן יוצא מן הכלל.
………………………………..
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
