חליפת מכתבים בין רבי חנניה אלחנן חי כהן תלמיד ה'זרע שמשון'
ורבי משה חיים סוסקינו מפירנצי תלמיד החיד"א
תקל"ז-תקל"ח
חליפת אגרות שלומים ודברי תורה בין שני חכמי איטליה, הגאון רבי חנניה אלחנן חי כהן אב"ד פירנצי תלמיד ה'זרע שמשון', ובין הגאון רבי משה חיים סוסקינו מפירנצי תלמיד החיד"א.
רבי חנניה אלחנן חי כהן אב"ד פירנצי (תקי"א-תקצ"ד), תלמידו המובהק של המקובל האלוקי רבי חיים שמשון נחמני בעל 'זרע שמשון'. בספריו פרסם שירי קודש מרבו ומכנהו תדיר בשם 'מורי ורבי', ואף את בנו קרא בשם רבו (ראה שער ספרו חנוך לנער, ויניציאה תקס"ד).
בסדר תיקון חצות שהדפיס (רג'ייו תקפ"ב, פירנצי תקפ"ו) הכניס גם את קינתו של בעל 'זרע שמשון' לתשעה באב – "במר אבכה בתוך גולה".
נולד בעיר ריג'ייו – בה כיהן רבו בעל 'זרע שמשון' כרב. הרביץ שם תורה שנים רבות והעמיד תלמידים שהיו מורי הוראות באיטליה. היה איש אשכולות, גדול בתורה, דרשן מפואר, מדקדק ומשורר. חיבר ספרים רבים (הידועים שבהם חנוך לנער וראשית לקח) לתועלת הנערים באיטליה, להדריכם בדרך התורה ויראה. את רובם הדפיס בבית הדפוס שייסד ברגי'ייו.
בספר זכר צדיק לברכה (תולדות גדולי ישראל, טריאסטי תרי"ג עמ' 325) מספר רבי חננאל ניפי אב"ד צינטו סיפור פלא ומופת ששמע בעצמו מפיו של רבי אלחנן חנניה על רבו המובהק בעל 'זרע שמשון', שפעם פרצה שריפה סמוך לביתו של בעל 'זרע שמשון' וכבר הגיע למרפסת ביתו והנה פתח בעל 'זרע שמשון' את חלון הבית ועמד בתפילה וישב מול הדליקה, ומיד כבתה האש (וראה שם גם עמ' 104).
הגאון רבי משה חיים סוסקינו – דיין בפירנצי. נולד בשנת תקי"ט, קיבל תורה מרבי מנחם עזריה פאדווה אב"ד פירנצי (שתי ידיעות אלו נחשפות לראשונה על פי כתב־היד הנוכחי, ראה דפים 2,א; 7,א). באיטליה התוודע אל החיד"א וזכה ממנו לקירבה מיוחדת וכפי שמספר רבי מתתיהו נסים טירני בספרו מדבר יחיל (פירנצי תק"ע דף ה, א):
"ומופת דורינו אור החיי"ם החיד"א לא זז מחבבו כאבא לגבי ברא". החיד"א השיב לו כמה תשובות ומכנהו בתארים נכבדים וכינויי חיבה, ואף הדפיס ממנו חידושי תורה ותשובות בספריו (ראה לדוגמא שו"ת יוסף אומץ סי' ט"ו, ק"ג). מעט מחידושיו נדפסו בכתבי־עת שונים ורובם נותרו בכתובים. את הגהותיו על ספרים שונים היה חותם בראשי תיבות שמו: "מחס"י".
נראה שהמכתבים נאספו ע"י רבי חנניה אלחנן חי, שכן האגרת הראשונה ממנו ממוענת אל רבי רפאל חיים אוטלינגו מפירנצי.
תיאור כתב היד: תאריכי האגרות הם מהשנים: תקל"ז-תקל"ח [1777-1778]. מנין הדפים: [10] דף, סה"כ 20 עמודים כתובים. גודל: 16X22 ס"מ. קרע בשולי הדף הראשון והאחרון, ללא פגיעה בטקסט. חורים זעירים בודדים. כריכת קרטון מקורית.
למיטב ידיעתינו לא נדפס.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
