כתב־יד נדיר מאוסף ששון
תעודה היסטורית רבת ערך לישובי הקהילות בגרמניה במאה השבע־עשרה
פנקס חשבונות של גביית מס קהילתי – כתב־יד מאוסף ששון – פנקס היסטורי רב חשיבות לתולדות ישובי היהודים בחבל הריין ומחוזות נוספים בגרמניה.
בפנקס נזכרים למעלה מ-250 ערים וישובים יהודיים ברפובליקת גרמניה המורחבת ומאות רבות של שמות בני הקהילות היהודיות.
בין המקומות שנזכרים – קהילות גדולות בישראל שפיארו את כותל ה'מזרח' של יהדות אשכנז, ביניהן: פרנקפורט, מיינץ, מיץ, מנהיים, מיכלשטאט, שפיירא, ורמייזא ועוד
בכמה ישובים נזכרים ברשימות "הגאון אב"ד", ללא איזכור השמות.
בדף א, א נזכר:
"מהור"ר דוד אופנהיים" והוא כפי הנראה הגאון הנודע רבי דוד אופנהיים שהיה אז עדיין צעיר לימים בעיר מולדתו וורמייזא ולא כהן עדיין ברבנות, כמו כן נזכרים עוד כמה מבני משפחת אופנהיים וכפי הנראה בני משפחת הנ"ל
התאריך המוקדם ביותר המופיע בפנקס: חדש אב תמ"ה. התאריך המאוחר ביותר: חדש חשון תמ"ז.
ה'תיור'
הפנקס עוסק בפרטי החשבונות של תשלומי מס ה'תיור' ששילמו בני הקהילות.
'תיור' (בגרמנית של אותם הימים: Geleitsbatzen) הוא כינוי לתעודת מסע (כעין דרכון או פספורט), המאשרת את תשלום מס השמירה להולכי דרכים. בלי תעודה זו, לא אישרו החיילים המופקדים על הדרכים את המעבר ממקום למקום בתוך גרמניה.
השלטונות הכריחו את קהילת וורמייזא לרכוש כמות מסויימת של תעודות אלה שמחירן היה גבוה, ועל הקהילה היה מוטל למכור אותן לעוברים ושבים מכל הקהילות (ראה: מנהגים דק"ק וורמייזא לר' יוזפא שמש, הוצאת מכון ירושלים, סי' רפ"ח ובהערות העורך שם).
התיור בתקופה קרובה לזו נזכר בתשובת הגאון רבי חיים יאיר בכרך אב"ד וורמייזא בשו"ת חות יאיר (סי' קפ"ב): "… ראובן ושמעון נסעו מורנקפורט לווירמש…ומפני שאין להם תיור כנהוג במדינת פפאלץ… ובהגיעם לאופנהיים מקום שמראים התיור ומי שאין לו התיור יוקנס סך יו"ד זהובים או כרצון המוכס… כי בתיור נכתב שם בעל התיור ושהוא מורשה ליסע במדינה וחפשי ממסים…".
מס התיור
הנפקתו הייתה כרוכה בתשלום כספי, ופרנסי הקהילות היו גובים מס מיוחד לצורך הנפקתו.
על מס התיור כותב רבי יוזפא שמש – שמש קהלת וורמייזא (נפטר תל"ח), סמוך לתקופה זו תחת הכותרת: "מנהג תיור גובאי' [-גובים], ממנים גבאים על התיור אשר אנחנו יושבי קהילתינו מוכרחים לפדות כל השנה מן הריגירונג [-השלטון] של ספרדי, וההוצאה היא מרובה ולא על בני קהילתינו לבד יצאה, רק על הכלל כולו יצאה עד שמבלעדי התיור ההוא אין יוצא ואין בא, בכן מחוייבי' כל הצריכים לתיור הן הדרים פה עמנו הן שבסביבותינו במדינה הן הרחוקים, אף אותן קהילות ויישובים שאינם תחת קהילתינו, כגון ורנקפורט מענץ בינג וכה"ג כל שהמה בסכנות מחמת התיור או שיש להם חובות ונכסים על המדינה וכל הבאים בתוך השנה ליסע דרך המדינה אף המה חלקם בתיור והגבאים מצווים על ככה שיפקיחו עיניהם על הקרובים ועל הרחוקים ועל המחוייבים בהוצאות התיור, שיוציאו המעות ההמה מהם ברצון ובכפייה כאשר יסכימו לפי תואר העניין, וימכרו התיורים כולם אם אפשר להם לתועלת הקהל ובכל שנה עושין שני גבאים על ככה…".
תיאור הפנקס: [ורמייזא?] תמ"ה-תמ"ז [1685-1686] כתב־יד על נייר. יידיש, פורמט צר וארוך. גובה: 32.5 ס"מ. רוחב: 10 ס"מ. מספור דפים: [59] דף, מתוכם 18 דפים נותרו חלקים. סה"כ: 68 עמודים כתובים. בפורזץ האחורי שריד דף קלף בלטינית עם תוי נגינה מהמאה ה-15. מצב טוב. כריכה מקורית מספריית ששון.
מקור: אוסף ששון מס' 981. קטלוג אהל דוד, עמ' 968.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
