הצעת הרבנות בקושטא
מכתב רבי אהרן רפאל בן־שמעון אב"ד מצרים
קהיר תרס"ט [1908]
מכתב נאה בכתב־יד וחתימת הגאון רבי רפאל אהרן בן־שמעון אב"ד מצרים, בעל ספר נהר מצרים וטוב מצרים.
במסגרת מאבקם של גדולי ישראל על שמירת רבנות העיר ירושלים, הם נאלצו להתמודד כנגד המועמד שהעמידו הארגונים החופשיים בקושטא ובראשם ארגון האליאנס הצרפתי, למשרת ה'חכם באשי' בקושטא – משרה שהייתה לה השפעה ישירה ועצומה על כל מוסד הרבנות ומוסדות החינוך בירושלים. רבי יצחק אייזיק הלוי שריכז את המאבק, הציע בפני רבי רפאל אהרן בן־שמעון שהוא יגיש את מועמדותו למשרה זו, מטעם הקהילות החרדיות.
ועל כך משיב לו רבי רפאל אהרן, שעל אף שמצדו אינו מעוניין בכך
"לעשות רצון כבוד הרבנים היראים והחרדים שבחוץ לארץ ביטלתי רצוני וחזרתי וכתבי לקושטא שיכתבו אותי בין הקאנדידאטוס [המועמדים] לבחירה זו".
רבי רפאל אהרן בן־שמעון (תר"ז-תרפ"ט), נולד בעיר הקדש ירושלים לאביו הגדול רבי דוד בן־שמעון הנודע בשם הרב צוף דבש, בעל ספר שער החצר. בשנת תרמ"ח יצא פעמיים כשד"ר כולל עדת המערבים בירושלים. בשנת תרנ"א התקבל לרבה הראשי של מצרים ופעל בה רבות, תוך מאבק עקש עם הרוחות החדשות שנשבו בה. בשנת תרפ"א חזר לעיר הולדתו ירושלים ובה נפטר. מחיבוריו נודעו הספרים: נהר מצרים וטוב מצרים.
קהיר, כ"א כסלו תרס"ט [1908]. כתיבת־ידו, חתימתו וחותמו המרשים. נייר מכתבים של בית הדין במצרים. גודל: 21X27 ס"מ. מצב טוב.
ראה עוד בענין מינויו של רבי רפאל אהרן לרבנות קושטא באגרות רי"א הלוי (ירושלים תשל"ב) עמ' 156.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
אוסף אגרות מיוחד
מלחמת גדולי ישראל
למען שמירת צביון הרבנות ומוסדות החינוך בארץ ישראל
כשהחלו לנשוב רוחות זרות בכרם ישראל, אחד הדברים הראשונים שפעלו הארגונים החפשיים, היה למוטט את מוסד הרבנות המסורתית ומוסדות התורה החרדים ההולכים בדרך ישראל סבא, ולהציב שם רבנים נאורים שיתמכו בדרכם ובמוסדותיהם.
בתקופה שאנו דנים בה, ארץ־ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית שמרכזה היה בקושטא.
לידי רבה של קושטא ה'חכם באשי' העניק השלטון סמכויות רחבות והשפעה עצומה, ולמעשה הוא שימש כראש הקהילות היהודית בכל רחבי האימפריה (ובכלל זה ארץ־ישראל) ונציגם מול השלטונות, וכך למעשה מינוי הרבנים בארץ ישראל היו נתונים להחלטתו.
בשנת תרס"ט הם הדיחו בהשפעתם את החכם באשי רבי משה הלוי ורצו למנות במקומו את ר' חיים נחום שהיה מהרבנים הנאורים, חניך האליאנס והאוניברסיטאות בפאריז.
גדולי ישראל ראו בכך פגיעה עצומה בעתידה הרוחני של ארץ ישראל ויצאו במלחמת חורמה, על צביונה החרדי של ארץ ישראל בכלל ועיר הקודש ירושלים בפרט.
בראש המערכה עמד רבי יצחק אייזיק הלוי בעל דורות הראשונים (תר"ח-תרע"ד) ומכתבים אלו ממוענים אליו.
לפניך אוסף מכתבים היסטוריים נדירים מאת גדולי הדור – מתנגדים, חסידים וספרדים, ביניהם הגר"ח הלוי סולובייצ'יק, האדמו"ר בעל 'אבני נזר', האדמו"ר בעל 'אמרי אמת', הגרח"ע גרודזנסקי מווילנא ועוד, מהם ניתן ללמוד פרק נכבד בהשקפתם הטהורה על מעמד הרבנות ומלחמתם העיקשת על שמירת קדשי ישראל.
חומר מקיף על מערכה זו של גדולי ישראל נמצא בספרו של רבי דוד קמינצקי שליט"א 'רבן של ישראל' על הגרח"ע גרודז'ינסקי (ירושלים תשפ"א) פרק י"ד.
"ענין הרבנות בישראל במובנו האמיתי – הוא להורות להעם תורת ה' ויראתו ולעשות ולקיים ולשמור את הדת, שזהו יסוד האומה וקיומה"
