מכתבם של רבני עדת הספרדים בירושלים – תרס"ט [1909]
"לשמור ולעשות בכל כוחינו לשמור חומת הדת"
מכתבם של רבני ירושלים ראשי בתי־הדין של עדת הספרדים בירושלים.
במכתבם מביעים הרבנים את צערם שאין בידם מספיק כח ותמיכה לפעול נגד אלברט ענתבי מנהל בית הספר של האליאנס בירושלים וכנגד ראשי הארגון, הרוצים
"לצוד במצודתם את הנהגת העדה", "וחוששנו מחטאת פן לא נוכל לעמוד בפרץ כראוי", אולם "אנו מתאמצים בכל עוז לבלתי למסור את בתי הת"ת ליד האדון ענתבי, חלילה לא תהא כזאת בישראל".
על האגרת חתומים:
רבי שמואל נסים (תר"א-תרע"ו) ראב"ד עדת הספרדים בירושלים, ומראשי העדה במשך שנים רבות (יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"א עמ' 470).
רבי חיים דוד סוראנגה (תר"ב-תרע"ה) מגדולי רבני ירושלים ובעל השפעה רבה, שימש כדיין וראב"ד במשך שנים רבות (שם עמ' 480).
רבי מרדכי ישראל (תרי"א-תרע"ו) מרבני ירושלים וצפת, בשנותיו האחרונות שימש כראב"ד.
ירושלים כ"ה טבת תרס"ט [1909]. [1] דף, בלאנק רשמי של בית הדין הספרדי בירושלים. גודל: 23X29 ס"מ. סימן קיפול וחורים זעירים בודדים.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
אוסף אגרות מיוחד
מלחמת גדולי ישראל
למען שמירת צביון הרבנות ומוסדות החינוך בארץ ישראל
כשהחלו לנשוב רוחות זרות בכרם ישראל, אחד הדברים הראשונים שפעלו הארגונים החפשיים, היה למוטט את מוסד הרבנות המסורתית ומוסדות התורה החרדים ההולכים בדרך ישראל סבא, ולהציב שם רבנים נאורים שיתמכו בדרכם ובמוסדותיהם.
בתקופה שאנו דנים בה, ארץ־ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית שמרכזה היה בקושטא.
לידי רבה של קושטא ה'חכם באשי' העניק השלטון סמכויות רחבות והשפעה עצומה, ולמעשה הוא שימש כראש הקהילות היהודית בכל רחבי האימפריה (ובכלל זה ארץ־ישראל) ונציגם מול השלטונות, וכך למעשה מינוי הרבנים בארץ ישראל היו נתונים להחלטתו.
בשנת תרס"ט הם הדיחו בהשפעתם את החכם באשי רבי משה הלוי ורצו למנות במקומו את ר' חיים נחום שהיה מהרבנים הנאורים, חניך האליאנס והאוניברסיטאות בפאריז.
גדולי ישראל ראו בכך פגיעה עצומה בעתידה הרוחני של ארץ ישראל ויצאו במלחמת חורמה, על צביונה החרדי של ארץ ישראל בכלל ועיר הקודש ירושלים בפרט.
בראש המערכה עמד רבי יצחק אייזיק הלוי בעל דורות הראשונים (תר"ח-תרע"ד) ומכתבים אלו ממוענים אליו.
לפניך אוסף מכתבים היסטוריים נדירים מאת גדולי הדור – מתנגדים, חסידים וספרדים, ביניהם הגר"ח הלוי סולובייצ'יק, האדמו"ר בעל 'אבני נזר', האדמו"ר בעל 'אמרי אמת', הגרח"ע גרודזנסקי מווילנא ועוד, מהם ניתן ללמוד פרק נכבד בהשקפתם הטהורה על מעמד הרבנות ומלחמתם העיקשת על שמירת קדשי ישראל.
חומר מקיף על מערכה זו של גדולי ישראל נמצא בספרו של רבי דוד קמינצקי שליט"א 'רבן של ישראל' על הגרח"ע גרודז'ינסקי (ירושלים תשפ"א) פרק י"ד.
"ענין הרבנות בישראל במובנו האמיתי – הוא להורות להעם תורת ה' ויראתו ולעשות ולקיים ולשמור את הדת, שזהו יסוד האומה וקיומה"
