אם הבנים שמחה לרבי ישכר שלמה טייכטל הי"ד. בודפשט תש"ד [1943],
עם הקדשה ו'קוויטל' בכתב יד המחבר לאדמו"ר בעל 'אמרי אמת' מגור. י"ט אדר תש"ד
'נא להזכירני בתפלתו הזכה… ישכר שלמה בן גיטל… ממני הצעיר המחבר היושב בארעא חשוכא פה עיר הבירה בודאפעסט'
מאמרים במעלת ושבח ארץ ישראל ויישובה, והצורך בפעולה מעשית ליישוב ארץ ישראל. נכתב בעיצומם של ימי השואה הנוראה על ידי הגאון הקדוש רבי ישכר שלמה טייכטל הי"ד אב"ד פישטיאן.
בדף שלפני השער הקדשה ארוכה על פני כל העמוד בכתב ידו של המחבר וחתימתו: 'אל מרנא ורבנא רבינו איש אלוקים קדוש אור ישראל… הרבי מגור שליט"א' [בעל אמרי אמת]. עם בקשת הזכרה להזכירו בתפילתו הזכה ישכר שלמה בן גיטל ('וסימנא מילתא ראשי תיבות ישג"ב עני בעונייו').
ובסיומה נושא תפילה מלבו השבור: 'הצופה ומביט למעייני הישועה לישראל הנדחים מפני השעה… ועינינו תחזינה במהרה בקיבוץ ישראל'.
ההקדשה המצמררת נכתבה ביום י"ט אדר תש"ד (14 במרץ 1944) חמשה ימים בלבד לפני פלישת הנאצים להונגריה (19 במרץ) והשמדת יהודי הונגריה.
ספר אם הבנים שמחה
הרב טייכטל היה נחשב כרוב רבני הונגריה מהמתנגדים לכל תנועה או מפלגה שנודף ממנה ריח ציוני, והיה קרוב בהשקפותיו להשקפות האדמו"ר בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש. אך שנות השואה חוללו שינוי בדעותיו, וקרא לעליה המונית לארץ ישראל כפי שהדברים באים לידי ביטוי בספרו 'אם הבנים שמחה' שנכתב בעליית גג בה הסתתר באותם שנים, תוך כדי מנוסה ובריחה. בספר זה הנכתב בבקיאות עצומה, כמעט ללא ספרים (ראה עמ' רל"ח), הוא מיצר על כך שעד עתה לא עלו לארץ ישראל ובכך היה נחסך שפיכות דמים גדולה (עמ' טז), וקורא לעליה כללית של כל היהודים כולם, מכל הזרמים והמפלגות לארץ ישראל, ורואה בזה חלק עיקרי בגאולה העתידה.
הספר נכתב בדם לבו של המחבר. תחילת כתיבתו הייתה בעת שהסתתר במחבוא בעליית גג בסלובקיה, וסיומו תוך כדי מנוסתו ובריחתו מטלפי הקלגסים בסלובקיה בעיר בודפשט לשם נמלט.
הוא מזכיר תוך כדי השואה את 'ההריגות והרציחות וכמה מיני אכזריות מן עולל ויונק' וחורבן הקהילות בסלובקיה ופולין (עמ' פ'), ומביע את דעתו שהסיבות לכל הגזירות הללו כי עם ישראל נשאר בגולה בין הגויים, ולא עלה לארץ ישראל.
הדפסת הספר הסתיימה ביום ה' לסדר מקץ, חנוכה תש"ד (23 בדצמבר 1943).
הגה"ק רבי ישכר שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה) רב וראש ישיבה בק"ק פישטיאן שבמערב סלובקיה, בעל שו"ת משנה שכיר. היה נערץ על כל רבני וצדיקי דורו, ונשא ונתן עמם בהלכה. מצעירותו נודע כעילוי גדול, ונסמך מכל גאוני הונגריה: רבו בעל ערוגת הבושם, רבי שמואל רוזנברג מאונסדורף, היד יצחק, בעל פני מבין ובעל לבושי מרדכי ממאד. עם הכיבוש הנאצי ברח להונגריה, ובבא אליו 'שמועה' שהפסיקו הגירושים חזר לסלובקיה, שם נתפס והובל למחנה ההשמדה אושוויץ, ונהרג על קידוש ה' ביום י' שבט תש"ה (24 בפברואר 1945).
בודפשט תש"ד [1943] דפוס ראשון. ספירת דפים: [11], ג-שס עמ'. גודל: 22.5 ס"מ. מצב: בעמ' לה קרע בשוליים. מצב טוב. כריכה חדשה עליה הודבקה חלק מהכריכה המקורית.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
