אגרת ראשי החבריא קדישתא בעיר טבריה
אל החסידים בליטא ורייסין אחרי הסתלקות הרה"ק אברהם מקאליסק
טבריה תקע"א
אגרת היסטורית מהתיישבות החסידים בטבריה, בחתימת גדולי וראשי החבורה הקדושה, חסידים ואנשי מעשה מעולי עליית החסידים הידועה לארץ ישראל.
בני החבורה הבאים כאן על החתום, היו חסידים קדושי עליון, ועל חלקם העידו שהיו בעלי רוח הקודש, תלמידים ומקורבים מאוד אל הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם הכהן מקאליסק.
המכתב כתוב כולו בכתב יד קדשו של הרה"ק רבי שאול הארקער, מראשי החבורה (ראה אודותיו להלן).
האגרת נכתבה במלאת שנה בדיוק לפטירת הרה"ק רבי אברהם מקאליסק (שבט תק"ע-שבט תקע"א) בבקשה לזרז את החסידים בליטא ורייסין להמשיך ולחזק את מצוות מעות ארץ ישראל, כפי שהיה בחיי הרה"ק רבי אברהם מקאליסק.
האגרת נמסרה בידי השליח הרה"ח רבי יצחק בהרה"ח רבי שלמה זלמן כץ, שיצא מטבריה לווהלין בשליחות ראשי החבורה הקדושה.
עליית החסידים לטבריה בראשות הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק
בשנת תקל"ז עלה רבי מנחם מנדל מויטבסק לארץ ישראל בראש שיירת עולים גדולה, וקבע את מושבו בצפת. בשנת תקמ"א עבר לטבריה, והנהיג את העדה עד פטירתו בשנת תקמ"ח, ומאז עמד בראשם הרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק [מתלמידי המגיד ממזריטש] עד פטירתו בשנת תק"ע.
לא קלים היו חייהם של המתיישבים, רעב ומחסור היו מנת חלקם היומית, ומפעם לפעם היו צריכים לשלם לנוגשים הטורקים ממון רב.
לשם כך ייסדו הרבנים הקדושים מוויטבסק ומקאליסק בקרב החסידים שנשארו בליטא ורייסין, 'מעמדות' לטובת היישוב החסידי בטבריה.
במכתבם הנוכחי מבקשים ראשי החסידים מידידיהם בליטא ורייסין שימשיכו להחזיקם ולהחיותם במצבם הקשה גם לאחר פטירת רבם ומנהיגם הרה"ק מקאליסק.
וכך הם כותבים בין היתר: '… נלקח ארון אלקים רוח אפינו קדוש מ"ו אחד הי' אברהם מרנא ורבנא… כדאי הוא אברהם להגן על עלמא בזכותו… על דבר המעמד של אדמו"ר זי"ע [הרה"ק מקאליסק] שיהיה קבוע ועומד כמו שהיה בחיים חיותו, כי כן יצא מפה קדשו קודם פטירתו לבקש את זאת מאתכם שיהיה זה לתשלום החובות שזה ממש חיות נפשו, בודאי צדיק גזר אומר ויקיימו כל אחד בקשתינו… באמת צר לנו מאוד מעול החובות, ממש חיינו אינם חיים מפני הנוגשים… ומאוד יהיה ניחא ליה לאותו צדיק… ויליץ כל טוב בעדם למעלה… המעתירים בעדם לפני ה' בעת רצון במקומות קדושים ובפרט בהשתטחותינו על קבר קדוש גאון אדמו"ר הכהן הגדול זי"ע…'.
על המכתב חתומים בעצם כתב ידם גדולי וראשי החבורה הקדושה, גדולים וצדיקים בתורה ובחסידות, תלמידיהם ומקורביהם של הרה"ק מוויטבסק וקאליסק, ועוד גדולי החסידות.
בטור הימני
נאום משה הלוי – הזקן שבחבורה והראשון במעלה בין תלמידי הרמ"מ מויטבסק. שמו חתום בראש אגרות חסידים לאחר פטירת הרה"ק מקאליסק. נפטר בשנת תקע"ג, ונטמן סמוך לקבר הרה"ק מקאליסק. (יסוד המעלה, ח"א עמ' קמ"ד).
ונאום יואל בלא"א כמוה"ר משה זצללה"ה [מסאמליין] – מגדולי תלמידי הרה"ק מקאליסק, המכנה אותו 'מופלג בתורה ובחרדת אלוקים'. לאחר פטירת רבו רצו בני החבורה למנותו עליהם לראש. בשנת תקמ"ט יצא כשד"ר, ובעל התניא צייד אותו במכתב המלצה חם ומכתירו 'עבד ה' באמת ובתמים נפש נקי וצדיק'. (שם, עמ' קיח).
ונאם צבי הירש במו"ה אברהם סג"ל זצ"ל [הארקער] – מגדולי תלמידי ומקושרי הרה"ק רמ"מ מויטבסק, וגדולי צדיקי החסידות הפליגו בשבחו ואמרו שהוא בעל רוח הקדש. לאחר פטירת הרה"ק מקאליסק, מינהו הרה"ק רבי ברוך ממז'בוז' יחד עם רבי מאיר ביחאוור הנזכר להלן, להנהיג את עדת חסידי רייסין בטבריה. (שם, עמ' קנב).
ונאם אשר בא"א מוה"ר אליעזר זצללה"ה [אשכנזי] – שד"ר כולל טבריה. יצא בשנת תקנ"א בשליחות כוללות הספרדים והאשכנזים יחד עם רבי אברהם אזולאי בן החיד"א. נפטר בשנת תקע"ט, ומנוחתו כבוד בבית החיים בטבריה. (שם, עמ' קו).
ונאם רפאל מאיר במוה"ר יעקב – הוא הרה"ק רבי מאיר ביחאוור, מראשי החבורה הקדושה, תלמיד קרוב להרה"ק רמ"מ מוויטבסק, וקרוב משפחתו וחביבו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. בצאתו כשד"ר טבריה ביקר אצל גדולי החסידות: בעל דגל מחנה אפרים, רבי ברוך ממז'בוז, בעל התניא ועוד. לאחר פטירת הרה"ק מקאליסק, מינהו הרה"ק רבי ברוך ממז'בוז' יחד עם רצ"ה הנ"ל להנהיג את עדת חסידי רייסין בטבריה. (שם, עמ' קלז).
ונאם שאול במו"ה צבי הירש סג"ל – הוא הרה"ק רבי שאול הארקער, מראשי החבורה ומרואי פני הרה"ק מוויטבסק בילדותו. היה מקובל אלוקי, וכל דרכיו בהצנע לכת. יצא כמה פעמים כשד"ר, וביקר בהיכלי הצדיקים הרה"ק רבי מרדכי מלכוביץ, הרה"ק רבי ברוך ממז'בוז' וכן התקבל בחביבות אצל הסבא קדישא מרוז'ין. (שם, עמ' קס). רבי שאול הוא כותב האגרת שלפנינו.
נאם דוד במו"ה יהודא יעקב נ"י חראהק זצ"ל – הוא הרה"ק רבי דוד הקטן מביכוב, גדול בתורה ובחסידות, תלמידם של הרה"ק מויטבסק והרה"ק מקאליסק, ומראשי עדת החסידים. כהן ברבנות ביכוב ישן. חתום על אגרת לבני עשרת השבטים יחד עם הרה"ק בעל 'בת עין'. נספה ברעידת האדמה בגליל בשנת תקצ"ז. (שם, עמ' קיג).
בטור השמאלי
ונאם דוד במו"ה ישראל זצ"ל [אשכנזי] – נקרא 'רבי דוד הגדול', מחשובי החבריא קדישא בזמן הנהגת הרה"ק מקאליסק. בשליחותו נפגש עם החיד"א, ושוחח עמו אודות גדולת תלמידי הבעש"ט והאור החיים הקדוש. (שם, עמ' קיא).
ונאום יצחק ב"ר גרשון ז"ל – חתום על כמה אגרות ששלחו בני החבריא קדישא מטבריה. (שם, עמ' קכז).
ונאם יחיאל מיכל שוחט – מותיקי החבריא, קדוש עליון אשר הרמ"מ מויטבסק והרא"ה מקאליסק היו אוכלים משחיטתו, ובאגרת לחו"ל מחודש ניסן תקמ"א מונה הרמ"מ את מינויו זה של רבי מיכל בין דברים שנשתבחה ונתעלתה בהם א"י מיום שבאו לשכון בתוכה, וכך כותב: יתבשרו ידידי מעילוי אה"ק אשר נתעלה בכמה דברים, האחד מהם שמוה"ר מיכל שוחט מאנשים שלי נעשה שוחט דמתא בעה"ק טבריא. (שם, עמ' קיט).
נאם ישראל בהרב מוה"ר יוסף זצללה"ה – חתום על כמה אגרות ששלחו בני החבריא קדישא מטבריה. (שם, עמ' קלג).
ונאם דניאל בן לא"א כמר אברהם זצ"ל [מפאליצק] – מחשובי עדת החסידים בטבריה, אשר הרמ"מ מויטבסק והרא"ה מקאליסק מזכירים את שמו באגרותיהם בהדרת כבוד. (שם, עמ' קיב).
ונאם יהושע במוה"ר יוסף זצ"ל – חתום על כמה אגרות ששלחו בני החבריא קדישא מטבריה. (שם, עמ' קטו).
ונאם מנחם מתתי' במוה"ר אהרן זלה"ה – מבני החבריא. חתום על כמה אגרות ששלחו בני החבריא קדישא מטבריה. (שם, עמ' קמ).
פירוט נרחב יותר על צדיקים אלו הבאים על החתום כאן, ימצא המעוניין בספר יסוד המעלה ח"א, פרק 'האריות שבחבורה'.
טבריה שבט תקע"א [1811]. דף מקופל, כתוב על גבי 3 עמ', כל עמ' בגודל: 17*23 ס"מ. במרכז הדף בקיפולים מעט חסרון של תיבות בודדות ומעט חורים בשוליים, הכל תוקן ברסטורציה.
נדפס על פי מכתב זה בספר יסוד המעלה ח"ב אגרת ק"ד. על פי הנרשם שם כותב המכתב הוא הרה"ח רבי שאול הארקער הנזכר לעיל (חתום שישי).
(מקור: אוסף משפחת וינברג מסלונים)
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
