הגהות בעצם כתב יד קדשו של רבי עקיבא איגר
על תשובת חתנו החתם סופר
הגהות בכתב יד קדשו של גאון ישראל רבי עקיבא איגר בשולי תשובת חתנו החתם סופר, שנדפסה בסוף ספר ים התלמוד – זולקווא תקפ"ח (דפים סט, א-סט, ב).
בגליון התשובה רשם חותנו רבי עקיבא איגר, שתי הגהות בכתב יד קדשו וחתימתו. אחת ההגהות פותחות 'גם אנכי בעניי נתקשתי בזה, אולם לישנא דחתני הגאון נ"י'…
החותן רבי עקיבא איגר (תקכ"ב-תקצ"ח) והחתן בעל חתם סופר (תקכ"ג-ת"ר) שני גדולי ישראל בדורם, היו כמעט בני אותו גיל, והעריצו אחד את השני בלי גבול.
רבי עקיבא איגר פנה אל החתם סופר שיתפלל עליו (אגרות סופרים מכתב י'), ואילו בעל חת"ס היה רגיל לכנותו 'הקדוש והטהור', ואמר עליו בהספדו 'מי ישוה לו ואת מי אערוך אליו' (דרשות חת"ס עמ' שצ-שצב).
תוכן ההגהה הראשונה נדפס בצורה חלקית בגליון רע"א לשולחן ערוך (או"ח סי' ס"ז), ולפי הנוסח שם יוצא שפותח בשבח דברי החת"ס, ולמעשה מביא ראיה ההיפך, וכבר התקשו הלומדים בדבריו. אולם בהגהה המקורית שלפנינו העתיק רבי עקיבא איגר את דברי המדרש בשלמות, ואכן יש משם ראיה מפורשת לחת"ס, ודבריו מאירים ומזהירים.
הגהותיו של רבי עקיבא איגר וחתימתו, נכתבו בכתב יד מרובע. כידוע ממקורות נוספים, רע"א כתב פעמים רבות הגהות בכתב יד מרובע.
תיאור הספר. ספר ים התלמוד על מסכת בבא קמא, עם הגהות מפרשי הים מאת הגיסים הגאונים רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד לבוב, ורבי מרדכי זאב סג"ל איטינגאר.
בסוף הספר נדפסו תשובות מגדולי ישראל שנכתבו אליהם, ביניהם תשובות מרבי עקיבא איגר והחתם סופר, וכן נדפסה הסכמתם בראש הספר. בהסכמתו מבקש רבי עקיבא איגר 'ולעת גמר ההדפסה אבקש מכבודכם לכבדני לשלוח לי ספר אחד ואשלח בל"נ התמורה מחיר הכסף כאשר יושת עלי'. והנה לפנינו העותק שנשלח אל רע"א.
בשער הספר חותמו של בנו של רבי עקיבא איגר – רבי יצחק ליב איגר (I. L. Eger – Johannisburg) שהוציא לאור את הגהות רע"א על השו"ע (ברלין תרכ"ב).
וכן חתימת ידו וחותמו של הרה"ק רבי משה הלברשטאם מבארדיוב (תר"י-תרס"ד), נכדו חביבו של הרה"ק רבי חיים מצאנז, למד עמו בחברותא ונתמנה על ידו לערוך את תשובותיו.
זולקווא תקפ"ח [1828] דפוס ראשון. ספירת דפים: י, פא דף. גודל: 37 ס"מ. מצב: עותק יפה עם שוליים רחבים. כריכת בד עתיקה, עם גב עור ופינות חדשות.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 99.
גליונות הספרים של רבי עקיבא איגר (תקכ"ב-תקצ"ח) קובעים ברכה לעצמם, הוא היה רגיל לרשום בגליונות הספרים הערות וחידושים, וטמן בגליונות ספריו פנינים ומרגליות.
גליונות רבי עקיבא הפכו לנכס צאן ברזל בבי מדרשא, והתחבבו ביותר בין הלומדים, אשר עמלו לפענח צפונותיו ורמיזותיו וקושיותיו. על כל 'ועיין' וצ"ע' של רבי עקיבא איגר, נשתברו קולומוסים רבים, ונכתבו אין ספור חידושים ותירוצים.
התשובות הראשונות שנדפסו מרבינו החתם סופר
תשובות רבינו החתם סופר החלו עולים על מזבח הדפוס רק לאחר פטירתו, החל משנת תר"א ואילך, אך בחייו נדפסו תשובות בודדות בספרים שונים, מהם בספר חידושי הר"י מיגאש על שבועות (פראג תקפ"ו) בשו"ת רבי עקיבא איגר (וארשא תקצ"ח) ובספר ים התלמוד שלפנינו – עליה מוסבות הגהות חותנו רבי עקיבא איגר
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
