אינקונבול שלם ומושלם במצב מעולה
533 שנה
פירוש הרמב"ן על התורה
נאפולי, ר"נ – 1490
___
'פירוש התורה להרב רבינו משה בר' נחמן גירונדי זצ"ל'.
פירוש הרמב"ן כולל ביאורים על פי הפשט ועל פי חכמת הנסתר והוא הפירוש היסודי והמקיף ביותר על התורה, אחרי פירוש רש"י.
אגרת הרמב"ן מירושלים לבנו
בסוף הספר נדפסה פנינה יקרה מרבינו הרמב"ן – ונמצאת בעותק זה בשלמות.
כידוע, הרמב"ן עלה לארץ ישראל בשנת ה' אלפים כ"ז (1267). הוא הגיע לירושלים ומצא אותה בחורבנה.
באגרתו לבנו רבי נחמן, הוא מבכה על מצבה העגום ומתאר שעדיין באים לבקר בה יהודים מדמשק ומארם צובא 'לראות בית המקדש ולבכות עליו'.
בהמשך מספר שקנה בית עבור בית כנסת עם 'עמודי שיש וכיפה יפה'. בית כנסת זה קיים עד היום ונמצא בצד דרומו של בית הכנסת ה'חורבה' בעיר העתיקה בירושלים, ועדיין ניכרים בו עמודי השיש והכיפה שמזכיר הרמב"ן במכתבו.
לאחר אגרת זו נדפסה תפילתו של הרמב"ן על חרבות ירושלים 'עומדות היו רגלינו בשערי ירושלים', בה מקונן על חורבנה של העיר ובית המקדש עם הבעת תקווה שעם ישראל יזכה ויראה בבנין ההיכל וערי יהודה.
בסופו קולופון ארוך: "…לבי לחוקקי ישראל… אומני הדפוס להרביץ תורה וחכמה בישראל, כי מלאה הארץ דעה. ואשר ידברו תועה על המלאכה הזאת ישאו עונם… וכל הספרים אשר נתיסדו בחקוק ראוים לשבחם ולפארם.
אמנם הספר הקדש הזה עלה על כולנה ביופי ובדקדוק גדול, כי הספרים אשר הועתקו מהם בדפוס היו מדויקים על פי חכמי מיסינה, וגם מאחד מחכמי הספרדי…
ותשלם המלאכה… ביום ששי שלשה עשר יום לחדש תמוז שנת נ’ר’ לרגלי דברך [ר"ן]…"
מיסינה הנזכרת בקולופון, היא עיר נמל גדולה באי סיציליה שבקצה המגף האיטלקי, והיא סמוכה לעיר הידועה רג'יו דה קלבריה. היה קיים בה יישוב יהודי עתיק, עוד בתקופת חיי הרמב"ן. שנתיים לפני הדפסת ספר זה, ביקר בה מפרש המשנה הנודע רבי עובדיה מברטנורא ומתאר שהיו בה 400 משפחות יהודיות. באותה עת הייתה סיציליה תחת שלטון ספרד, ועם גירוש היהודים מספרד בשנת רנ"ב גורשו גם יהודי מיסינה.
המדפיס יוסף גונצנהוזר – מהעיר גונצנהוזן שבבאווריה (גרמניה) היה מחלוצי המדפיסים היהודים באיטליה, בית דפוסו הוקם בשנת רמ"ז ופעל על ידו עד פטירתו בשנת ר"נ. לאחר מכן המשיך בית הדפוס להתקיים עד שנת רנ"ב על ידי בנו ר' עזריאל. בית דפוסם בנאפולי הפיק כחמישה עשר ספרים בלבד.
פירוש רבנו הרמב"ן על התורה הוא מהפירושים היסודיים ביותר על התורה, "והלומד רש"י בחומש בלא רמב"ן כלומד גמרא עם רש"י בלא תוספות" (הגרי"ז מסלנט בשם רבו רבי חיים מוואלוז'ין).
ה'חתם סופר' כתב על פירוש הרמב"ן כי
"הוא יסוד אמונה ושורש הדת" (שו"ת חתם סופר חלק ו סי' סא), ובצוואתו ביקש מבניו שילמדו עם בניהם את פירוש הרמב"ן.
בפירושו שילב הרמב"ן את עיקרי ויסודות הדת וכן דברים רבים על פי חכמת האמת, וטמן בו סודות רבים ועמוקים (ראה הקדמת מהרח"ו ל'עץ חיים' בשם האר"י).
נאפולי ר"נ [1490] [דפוס יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר].
מספור דפים: [242] דף. כולל הדף החלק בסוף ספר בראשית [דף 66].
גודל: 27X20 ס"מ.
מצב: טוב, בדפים 2-4 קרע קטן בפינה הימנית בשוליים. בדפים אחרונים, חורים זעירים בודדים. נדיר לראות אינקונבול במצב כל כך טוב. כריכת עור חדשה עם גב מפואר.
מידע נוסף: מודפס בעמודה אחת, בשלושה סוגי אותיות מטיפוס ספרדי-איטלקי, הפירוש באותיות רש"י, והכותרות ותיבות פתיחה באותיות מרובעות. תיבות פתיחה מקושטות, וכותרי עמוד עם שמות הפרשיות. הדף הראשון המתחיל בהקדמת הרמב"ן, בתוך מסגרת מקושטת ומפוארת, מעוטר בשריגים ופרחים, דמויות מלאכים וצורת אריה. בבסיס השער מדליון עגול ריק שנועד לכתיבת שם בעלים. חתימות בעלים עתיקות מבני משפחת פואה באיטליה.
ביבליוגרפיה: יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך ראשון עמ' 249-254; A K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop 1990, no. 98; סטפנסקי, ספרי יסוד אינקונבולים (בהכנה לדפוס) מס' 32.
______________________
אינקונבולה הוא מונח לטיני שמשמעותו ערישה [כמו עריסת תינוק]. ספרי הדפוס הראשונים נקראו דפוסי ערש או דפוסי אינקונבולה.
תקופת האינקונבולה הצטמצמה לשלושים שנה בלבד: רכ"ט-ר"ס [1469-1500].
המספר המוסכם פחות או יותר אצל החוקרים שנדפסו בתקופת האינקונבולה כמאתיים ספרים יהודיים בלבד.
אינקונבולה הוא פריט נחשק ויקר ערך אצל כל אספן, ואף הספריות הגדולות בעולם 'מתחרות' ביניהם על מספר האינקונבולים השוכן באוצרותיהם.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
