הספר הקדוש 'בת עין' דפוס ראשון
עותק מפואר ומיוחס ממשפחת המחבר
ירושלים, תר"ז -1847
___
חידושי תורה ודרשות על הפרשיות 'אשר דרש בכל שבת ושבת ברוח קדשו אשר הופיע עליו ממרום' הרה"ק רבי אברהם דוב מאוורוטש ומנוחתו כבוד בצפת.
העותק האישי של המוציא לאור רבי ישראל ליב נכד אחיו של המחבר. הספר כרוך בכריכה אדומה עם הטבעות זהב ובמרכזה טבוע:
שייך לר' ישראל ליב.
בשער הספר רישום היסטורי בכתב יד נכד אחיו של המחבר, אביו של המוציא לאור רבי ישראל לייב.
וכך רשם רבי משה אפרים באותיות מרובעות גדולות ונאות:
האי ספרא דבי רב אשר איזן וחיקר וחיבר גדול אדוננו עיר וקדיש האחד היה אברהם דוב זצוק"ל.
ישמח משה במתנת חלקו
מאתי משה אפרים בן אחיו של הצדיק הנז'
וזה פריי:
בני הרב ר' ישראל ליב הי"ו
חתני הרב ר' חיים ישראל הי"ו בן הרב מראמאן
חתני הרב ר' פייבש נ"י בהרב הגאון הצדיק זצוק"ל
הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש (תקכ"ה – י"ב בכסלו תר"א) מדמויות ההוד של צדיקי החסידות בדור תלמידי תלמידיו של המגיד ממזריטש, תלמידו המובהק של רבי מנחם נחום מטשרנוביל. חתן רבי נתן נטע מאווריטש תלמיד הבעש"ט וממלא מקומו ברבנות. בסוף שנת תק"צ עלה לצפת, ועמד במסירות נפש בראש היישוב החסידי בימיה הקשים. בזמן הרעש הגדול בצפת, כל מי שעמד במחיצתו בבית הכנסת ניצל בנס פלאי (רבי משה פודהורצר מצפת בשם זקני צפת, הובא בתולדות אדם שבסוף ספר בת עין מהדורת ירושלים תשי"ט, וכ"כ רבי ישעיה הלוי הורוויץ מצפת בספר עדן ציון עמ' ה'). בימי המגיפה בצפת בשנת תר"א הבטיח שעם פטירתו תיפסק המגיפה, וכך היה (עדן ציון הנ"ל עמ' ו').
ספרו הקדוש 'בת עין' הוא מספרי היסוד של החסידות והלימוד בו מסוגל לישועות, כפי שהמליצו כי 'בת עין' הוא ראשי תיבות: י'שראל נ'ושע ב'ה' ת'שועת ע'ולמים.
ירושלים תר"ז [1847] דפוס ראשון.
מספור דפים: [2], קכה [1] דף.
גודל: 22 ס"מ.
מצב: עותק נאה עם שוליים רחבים. עם תיקונים בגב הכריכה והפינות.
סדר הייחוס המופיע בשער
הרה"ק רבי אברהם דב מאוורוטש
בעל 'בת עין'
ןן
הרה"צ רבי ישראל לייב אב"ד ווארחיווקא
אחיו של ה'בת עין'
ןן
בנו הרה"ק רבי משה אפרים
ןן
בנו הרה"ח רבי ישראל ליב אוורוטשער מצפת[1] חתנו רבי חיים ישראל בן הרב מראמאן[2] חתנו רבי פייבש[3]
[1] המוציא לאור הראשון של הבת עין.
[2] בן הרה"ק רבי יעקב דב מראמין מגדולי המסתופפים בצל הסבא קדישא מרוז'ין ולאחמ"כ בצפת. נזכר ברשימת המתנדבים בסוף הספר. על רבי חיים ישראל ראה אגרות הרה"ק מרוז'ין ח"א עמ' רט"ז הע' 23.
[3] הוא הרה"ח רבי חיים אורי פייבש סג"ל בן הרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק. נזכר גם ברשימת המתנדבים בסוף הספר (וראה אגרות הנ"ל ח"ב עמ' ע' הע' 1).
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
