עיבור שנים – תיקון יששכר
ויניציאה של"ט [1579]
ספר יסוד ללוח היהודי ולמנהגי ארץ ישראל
חיבור מקיף בענין קביעת לוח השנה היהודי, חשבון השנים, מולדות ותקופות, ודיני ומנהגי סדר קריאת התורה וההפטרות לכל השנה, מאת רבי יששכר בן סוסאן ראש עדת חכמי המערבים בצפת בזמן מרן הבית יוסף.
רבי יששכר כלל בספרו את דיני קריאת התורה והתפילות ומנהגיהן, הן לפי מה שראה ושמע בעיר הולדתו פאס, הן לפי מה ששמע מחכמי דור מגורשי ספרד והן מה שנהגו בימיו בארץ ישראל ובעיקר בצפת.
ספר תיקון יששכר הינו מקור ראשון ונאמן למנהגי קריאת התורה והתפילות בצפת ועוד קהילות במאה השש עשרה, וגדולי הפוסקים (כנסת הגדולה, מגן אברהם ועוד) הסתמכו על דבריו להלכה ולמעשה.
בספר זה נמצאת העדות הראשונה על מנהג ירושלים וצפת להעלות בשמחת תורה את כל הקהל לקריאת התורה כולל הנערים, ומעיד שכך היה בפני רבו הרלב"ח בירושלים (נו, א), וכן הוא מהמקורות הראשונים לאכילת פירות בט"ו בשבט (כב, ב).
בספר הובאו גם כמה עדויות על פסקי הלכה ומנהגי מרן רבי יוסף קארו, על פי מה שראה המחבר בעיניו, וכן עדות על כך שרבי יוסף קארו היה מוהל (ראה דפים: נז, א, סא, א, סד, א).
הספר נדפס לראשונה, ללא ידיעתו והסכמתו של המחבר, עם השמטות והוספות, בקושטא שכ"ד בשם תיקון יששכר, ולכן הדפיס את הספר מחדש בצורה מתוקנת ועם הוספות חדשות. על ההדפסה בניגוד לדעתו הוא מספר בהקדמה.
המחבר רבי יששכר בן סוסאן נולד בפאס שבמרוקו בראשית המאה הט"ז (ר"ע לערך). בצעירותו עלה לירושלים, קיבל תורה מהרלב"ח, משם עלה לצפת ושימש כראש קהל עדת המערבים, הכיר את רבי יוסף קארו, ובמקום אחד בספר מספר שרבי יוסף קארו הסכים לפסיקתו (נז, א). עקב אילוצים שונים, נאלץ לנדוד בגולה. שנת פטירתו אינה ידועה.
ויניציאה של"ט [1579]. מספור דפים: קלו דף. גודל: 20 ס"מ. מידע נוסף: בספר נדפסו איורים של שישה 'גלגלים' בעניני חישוב הלוח היהודי. מצב: טוב, כתמים בשוליים, כריכת חצי עור חדשה.
(מקור: אוסף ווילאם גרוס, תל אביב)
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
