סוד שם הספר הקדוש 'נועם אלימלך'
בכתב יד הגאון החסיד הרה"ק רבי שמעון זעליכובר הי"ד
___
מכתב הפלא ופלא בו מגלה הגאון הקדוש מזעליכוב, סודות נפלאים על פי סתרי תורה וכתבי האר"י ז"ל, סוד טעם שם הספר הקדוש 'נועם אלימלך' להרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק.תוכן המכתב: הוספות על מה שאמר ביום הילולא דרבינו הקדוש בעל נועם אלימלך, ובו מבאר בהרחבה
'כי ספרו נקרא בוודאי ברוח הקודש נועם אלימלך'. וכן כותב
'ועתה ראה זה פלא הצדיק הק' בנו קרא הליקוטין לקוטי שושנה' ומבאר גם שם זה, על פי גימטריאות וסתרי תורה.
הגאון הקדוש רבי אברהם שמעון הלוי אנגל – הורוויץ מזעליכוב הי"ד אשר נודע בדורו כרבי שימעל'ה זעליכובר (תרל"ו-תש"ג) – מדמויות ההוד של פולין, wגאון עצום מרא דכולא תלמודא, אשר כל שבילי התורה הנגלית והסתרי תורה, הוו נהירין ליה כנתינתן מסיניw (לשון תלמידו המובהק בעל 'שבט הלוי'). בראשית ימיו היה בגדר צדיק נסתר, אולם לאחר שהזמינו הגר"מ שפירא לכהן פאר כמשגיח רוחני ביח"ל, התגלהו אורו וקדושתו והשפיע תורה, חסידות, יראה וקדושה על כל תלמידי הישיבה שהעריצוהו כאיש פלא וצדיק נשגב. עם חיסול גטו קראקא גורש עם יהודי קראקא מעוטף בטלית ותפילין וכך עלה על המוקד, הי"ד.
זעליכוב, י"ד ניסן תרצ"ד [1934]. גלויית דואר כתובה משני צידיה.
מצב: טוב (מצורף העתקת המכתב).
תמלול המכתב:
בעזהי"ת זמן שחיטת הפסח בבהמ"ק שיבנה ב"ב הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו
לכבוד אהובי תלמידי היקר הלמן ויר"ש מהור' אברהם י' העשיל נ"י ויופיע
הנה אתמול הגיעני ממך פלאש גדול ליטער וחצי יין טוב חצי שלך וחצי של ה"ה מר אברהם לייב האלצער וחצי של ה"ה כנראה שהוא חברנו מהיח"ל מר יעקב יצחק מחלק צאנז הנקרא פיעקלע: והנני מברך אתכם בעד המתנה החשובה לי יין ענבים על ד"כ [=ד' כוסות] שבלתי מצוי פה אפילו בעד כל כסף.
אבל עתה הגיעני עוד תיבה חתומה יפה מן הפאסט ובתוכה 6 פלאשין של חצי ליטער יין ולא נזכר שם המשלח, אולי תודע שם מי הוא ותברך אותו בשמי, ולכולנו יחד יתן השי"ת את חג המצות שמח בדיצות, כשר ונכון ויפה ונגיל ונשמח בישועת השי"ת ובעזרתו תמיד.
והנה מובן שאין עתה העת לכתוב עניני תורה, אבל כתבתי לצאנז בשבוע זו לאהובי מהו' שאול קאממער נ"י שני דברים יקרים בודאי לא ימנע ממך ומכל החפצים באמרי לקוראם או להעתיקם.
והנני כותב כאן נוספות לענין שאמרתי בהלולא דרה"ק נועם אלימלך זלה"ה. והוא כי ספרו נקרא ברוח הקדש ודאי נו"א [נועם אלימלך] וידוע כי נועם הוא ריבוע ס"ג יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וו"ו וכו' וכן אלימלך רבוע מ"ה עד"ז עה"כ [=עם הכולל] והנה הגם שסתם ריבוע נקרא בהאריז"ל אחור ודין אבל כשהצדיקים עולים וממתיקים הוא נחמד ונעים מאוד ושמו נועם יוכיח.
עכ"פ שניהם יחד גימטריא נוריאל, כי כל ספרו הקדוש הוא נור דולק להשי"ת.
ויש בו גם האותיות זולת ר' נתחלק לאותיות עם מלך וזה מובן על פי הפסוק שבד סוף ק' ב' או ג' עם המלך המלאכתו ישבו שם הצ' הגדולים וע"ש בתרגום ר"י וכ"ה במד"ר ע"פ נעשה אדם ועם מיכאל הנ"ל ובמוך לו במרכבו א'ר'ג'מ'ן' הרי הוא גימט' בשכמל"ו יחודא תתאה, נמצא מלך מפורש בש"ו ₪ שני מילויי אל שבשמו הקדוש ובמיכאל אלף למד חשוב ותמצא וחוזר ונסמך על הי"ע [היחוד עילאה] דשמע שכן יא"י עולה כן קנ"ד ל"ף מ"ד והן הן לפדם של מתן תורה והמ"י [והבין יבין] ממ"ש במ"ת [במתן תורה] השמע קול א' חיים שעולה גם כן קנ"ד.
והנה נועם מלא כזה נו"ן וי"ו עי"ן מ"ם עולה של"ח י"ג הוי' ונודע שהאריז"ל מיחס לי"ג מכילן דרחמי לכל מדה שם ע"ב
והמשכילים יבינו שספר הק' ה נו"א ממתק הדינים עד היום מן הכלל ישראל בכח היג"מ [הי"ג מכילין דרחמין] . נמצא חסר לנו י"ג פ' מ"ו מילוי ע"ב.
ועתה ראה זה פלא הצדיק הק' בנו מהרר"א ז"ל קרא הליקוטין לקוטי שושנה והעיקר לקט וכ"כ לעיל שאלימלך מלא גימט' שכינה אמג"ל ס"ה תנ"ט, צרף לזה לק"ט הרי י"ג פ' מ"ו ונשלם י"ג ע"ב של היג"מ.
והנה האריז"ל כתב על פי הזוה"ק בפ' בלק שיש שם א"ד מלא בגבהי מרומים שבה מתגלין מאוד היג"מ של רחמים כזה אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד י"ב אותיות לכל מדה אות, וא"ו מצד האות מתגלה וד"ל. ויש נוסח אחר שונקה הוא מן הכולל, ומ"מ למדנו שבאד' מלא נמשכו היג"מ וה"ה עולה שושנ"ה תרע"א וזה השער לד' צדיקים יבואו בו…
ועם הששה תיבות עולה י"ג שם ע"ב וכן חושב האר"י ז"ל כ"פ [כמה פעמים].
ואבקש לצרף זה למ"ש למר שאול נ"י
ולהעתיקו לי, כי בעיני הוא יקר ונפלא.
והנה אם תרצה מאמר מעניני מצות פסח שענינם נמשך עד חג השבועות הבע"ל כידוע כ"כ לר, ש נ"י שיבקשו מברוך נ"י מדאלינא ויתר אין כל חדש כעת הדו"ש וטובו
אברהם שמעון הלוי.
והנני דו"ש אביך הה"צ וכו' וכו' בלתי מכירו ומברך אותו בחג כשר ושמח.
אודות מה… יושע מחאדרוב לא…
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
