'באחד באדר משמיעין על השקלים'
מסכת שקלים
ויניציאה רפ"ז [1527]
דפוס דניאל בומבירגי
מסכת שקלים עם תלמוד ירושלמי ופירוש המשנה להרמב"ם ממהדורת התלמוד השניה שהדפיס בומברג בויניציאה.
בראש כל פרק נדפסו כל המשניות של אותו הפרק, בסמוך להם פירוש הרמב"ם ולאחריו התלמוד ירושלמי.
בדף האחרון נדפסה הקדמת המתרגם של פירוש המשניות להרמב"ם על סדר מועד רבי יוסף בן אלפואל – הקדמה זו נדפסה כאן, כי במסכת זו נשלמה הדפסת סדר מועד בש"ס בומיברגי.
ש"ס בומברג
התלמוד בבלי בשלמותו נדפס לראשונה בבית דפוסו של דניאל בומבירגי, בוויניציאה ר"פ-רפ"ג בהדפסה נאה ומהודרת, כמעט נקיה מפגעי הצנזורה ובהוספות חשובות ביותר שנדפסו לראשונה מכתב יד.
לא בכדי זכתה הוצאה זו להיות 'בנין אב' לכל ההוצאות התלמוד שנדפסו לאחר מכן.
במהדורה שניה זו נדפס מנין הדפים בקצה השמאלי של הדף ולימינו שם המסכת, וכך הונהג מאז ועד עתה בכל מהדורות התלמוד.
ש"ס ויניציאה קבע לדורות עולם את 'צורת הדף' של הגמרא ואת מנין דפי המסכת, ועל פיו נדפסו כל ההוצאות שאחריו. מאז ועד היום כל הבא לציין לדפי המסכת מציין לפי מנין הדפים שנקבעו בהוצאה זו.
רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, ראש המדברים בהדפסות התלמוד, כותב על הוצאת בומברג 'בתבניתו ובמראהו התלמוד הזה כלול יופיו והדרו, הנייר יפה והאותיות שחורות ומצהירות… וכל הדפוסים שבאו אחריו לא הגיעו ליופיו' (מאמר על הדפסת התלמוד עמ' מא).
[מקורות: סטפנסקי ספרי יסוד עמ' 18 ובנספח שם בעמ' 168]
כבר כתב המאירי בפתיחתו למסכת שקלים 'ואין לה גמרא בבלית רק ירושלמית' אמנם, בתקופת הגאונים כבר צורף התלמוד ירושלמי שעל מסכת שקלים לתלמוד בבלי (וכן בתלמוד בבלי הנודע כתב יד מינכן נעתקה מסכת זו לתוכו) ומאז נהיה הירושלמי שקלים חלק בלתי נפרד מהתלמוד בבלי – ואף הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין קבעו בסדר לימוד התלמוד בבלי במסגרת הדף היומי.
ויניציאה רפ"ז [1527] יד דף. מצב טוב.
……………………………….. .
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
