משנה תורה להרמב"ם – כסף משנה מהדורה ראשונה
נדפס בחיי המחבר
ויניציאה של"ד-של"ו [1574-1576]
– סט שלם נדיר ביופיו –
ספר משנה תורה לרמב"ם עם ביאור 'כסף משנה' למרן רבי יוסף קארו בעל ה'בית יוסף',
מהדורה ראשונה סט מפואר – בפורמט יותר גדול מהרגיל, שוליים רחבים, ארבעה חלקים בכריכות עור חדשות מהודרות.
בשלושה דברים התייחדה מהדורת ויניציאה של"ד והטביעה את חותמה לדורות עולם כאחת ממהדורות החשובות ביותר של הרמב"ם:
·
כסף משנה – נדפס כאן לראשונה.
·
נוסח הרמב"ם – הוגה על פי ספרי כתבי יד שנשלחו מצפת, וכן על פי ספר מוגה הבא מישיבת מצרים הידועה, בה ישבו רבי בצלאל אשכנזי ותלמידיו והגיהו את ספרי התלמוד והראשונים, על פי כתבי יד מדויקים, ואכן ברמב"ם זה תוקנו אלפי שיבושים!! שנפלו במהדורות קודמות בעיקר בנוסח הרמב"ם, אך גם בהשגות הראב"ד ובמגיד משנה.
·
צורת הדף – במהדורה זו נדפס לראשונה כסף משנה מצד אחד ומגיד משנה מצד שני – וכאן נקבעה לראשונה צורת דף זו, וכמתכונתו נדפסה מכאן ואילך צורת דף הרמב"ם.
את הספר שלח ה'בית יוסף' להדפסה בוויניציאה בחייו, ומינה את הרמ"ע מפאנו להיות האחראי על ההדפסה (ראה על כך מעבר לשער ח"א), אך במהלך ההדפסה בשנת של"ה עלה ה'בית יוסף' לגנזי מרומים – ראה דברי קינה עליו בסוף חלק רביעי.
ויניציאה של"ד-של"ו [1574-1576] דפוס ראשון של 'כסף משנה'.
ח"א. (מדע-זמנים). של"ד. [22], שיו דף
ח"ב. (נשים, קדושה). של"ד. [10], ריט [צ"ל: ריח] דף
ח"ג. (הפלאה-טהרה). של"ד. [20], תנא, [1] דף
ח"ד. (נזיקין-שופטים). של"ו. [10], רצז, [9] דף.
גודל: 32.2 ס"מ. בח"א שיקומים בשולי השער והשלמות שוליים ב-3 דפים ראשונים וב-8 דפים אחרונים, תיקונים בשולי דפים בודדים. בח"ב סימני קרע ושפשופים בשולי 3 דפים אחרונים. בח"ד חורים זעירים בחלק מהשוליים וכתמים, בדפים הראשונים שיקומי שוליים בודדים.
סט מושלם כרוך בארבע כריכות עור מהודרות זהות.
1)
בשער חלק ראשון ובדף האחרון רישומי בעלות שהספר שייך לזקנו של הכותב הגאון רבי יצחק סג"ל לנדא אב"ד בקהילות המיוחסות: אפטא, זולקווא, לבוב וקראקא, וכן מופיעות חתימות בניו: הגאון רבי יעקב סג"ל לנדא אב"ד טרנופול חתן הגאון בעל 'כנסת יחזקאל' (ראה ברכה משולשת, בילגוריי תרצ"ה עמ' 121), ובדף האחרון חתימת בנו רבי יוסף סג"ל לנדא אב"ד גריידיג (עיין אודותיו: שם ובקריה נשגבה אות קכ"א).
הגאון רבי יצחק סג"ל לנדא היה מגדולי הדור בזמן בעל ה'פני יהושע'
ודודו של הגאון בעל ה'נודע ביהודה'. רבי יהונתן אייבשיץ כתב עליו בלוחות עדות:
"ראשון שבראשונים לגאוני הזמן שאין למעלה הימנו… יחיד בדור". אחיינו בעל ה'נודע ביהודה' התנה היתר עגונה, רק עם יסכימו עמו 'שלושה עמודי עולם', ובראשם 'כבוד דודי הרב הגאון מוהר"ר יצחק סג"ל אב"ד בגליל לבוב' (שו"ת נודע ביהודה קמא, אבן העזר סי' כ"ט). על צאצאיו מתייחסת שושלת הרה"ק רבי חיים מצאנז.
2) בשער חלק רביעי חתימת רבי עמנואל ב"ר יצחק בן ציון חי ריקי (תל"ה בערך-תקי"ח), בן דודו של המקובל רבי עמנואל חי ריקי בעל ה'משנת חסידים' מרבני פינאלי די מודינה ופירארה (ראה אודותיו וחיבוריו, בניהו, ספר הזכרון לר' יצחק נסים ח"ה עמ' רע"ג). בשולי חתימתו נרשם על ידי כותב אחר שהרב הנ"ל נפטר בה' בכסלו תקי"ח (שנת פטירתו נחשפת לראשונה ברישום זה) עם הגהות בכתב יד בכתיבה איטליאנית.
סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 143
………………………………………….. .
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
