יסוד היסודות של ההלכה היהודית
'שלחן ערוך' – דפוס ראשון. סט מרשים של ארבעת החלקים בשלמות
ויניציאה שכ"ה-שכ"ו [1565-1566]
שולחן ערוך אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחשן משפט מאת מרן רבינו יוסף קארו –
דפוס ראשון של ספר הספרים ויסוד היסודות של ההלכה היהודית.
סט שלם ומושלם במצב יפה, של כל ארבעת החלקים שנדפסו לראשונה בויניציאה בין השנים שכ"ה-שכ"ו.
כל חלק נדפס עם שער נפרד, הקדמה, קולופון ומפתחות. כל החלקים כרוכים יחד בכריכת עור מפוארת במיוחד.
לאור תפוצתו המהירה של הספר מיד אחר הדפסתו והשימוש הרב בו, סט שלם של כל ארבעת חלקי השלחן ערוך, הוא יקר המציאות ביותר וכמעט אינו בנמצא – בפרט עותק במצבו של העותק הנוכחי.
בליל שישי , ט"ז לחודש אדר ראשון, שנת ה' אלפים שי"ח, נפל דבר בישראל, מרן המחבר סיים את כתיבת ה'שלחן ערוך' והחלה תקופה חדשה בתולדות הפסיקה היהודית בעם ישראל.
מרן מביע את התרגשותו בדברי שבח לבורא עולם על שזכה לכך, וכך הוא כותב בחתימת חלק אבן העזר:
'במה אקדם לה' אכף לאלוקי מרום, אשר ממעון קדשו, גבר עלי חסדו וזיכני להשלים הספר היקר הזה…'
לאחר השלמת ספרו הגדול 'בית יוסף' על ארבעה טורים, החל רבי יוסף קארו לסכם את ההלכות העולות מדבריו ב'בית יוסף' בדרך קצרה, כהלכה פסוקה למעשה, וכך כותב בהקדמתו: '
ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה, בלשון צח וכולל, יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה, שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לת"ח דבר הלכה לא יגמגם בה…'
מרן עסק בכתיבת החיבור בין השנים שט"ו-שי"ח ובסוף כל חלק רשם את זמן סיומו ומקום כתיבתו.
בשנת שכ"ה שלח מרן את חיבורו לעיר ויניציאה שהייתה מרכז הדפוס החשוב ביותר באותה תקופה, וכך החלו עולים על מזבח הדפוס, מחודש כסלו שכ"ה עד חודש חשוון שכ"ו, ארבעת חלקי השלחן ערוך, להלן תאריכי כתיבת והדפסת הספרים:
חלק אורח חיים: תם ונשלם ביום ב' ב' לאלול שנת אלוקים חשב"ה לטובה בכפר ביריא שבגליל העליון תוב"ב. ונדפס בשנת שכ"ה.
חלק יורה דעה: תם ונשלם בליל ד', שנים לירח תמוז שנת השי"ו בצפת תוב"ב. ונדפס בשנת שכ"ה.
חלק אבן העזר: ותהי השלמת הספר הזה ביום ג' י"ט לשבט שנת השי"ז. ונדפס בשנת שכ"ה.
חלק חשן משפט: והיתה השלמת הספר היקר הזה אור ליום ששי י"ו לחדש אדר ראשון שנת עדותיך שיח"ה לי (= שי"ח). ונדפס בשנת שכ"ו.
שם הספר שלחן ערוך נזכר לראשונה על ידי ה'מגיד' – המלאך מן השמים שהיה מתגלה למרן (ראה 'מגיד מישרים' פרשת צו).
ובטעם קריאת השם, כותב מרן בהמשך הקדמתו: '
כי ימצא ההוגה כל מיני מטעמים, ערוכים בכל ושמורים, סדורים וברורים, ומובטח אני בחסד עליון, כי על ידי ספר זה תמלא הארץ דעה…'
'הסכימו מן השמים ותנתן דת על ידי מרן הקדוש' (החיד"א בשם הגדולים)
'לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו', בפסוק זה רמזו חכמי הספרדים על קבלת פסקיו של מרן בשלחן ערוך.
ואכן זכה מרן, ומן השמים הסכימו שהוראותיו התפשטו ועליו נשענים כל בית ישראל והתקבלו דבריו 'כמשה מפי הגבורה' (ראה הקדמת הרמ"א).
מיד לאחר הדפסתו כותב ה'לבוש' בהקדמתו: 'סמכו עליו כל לומדי התורה ונשא חן וחסד ויקר וגדולה בעיני כל רואיו ויגדלוהו כל חכמי הדור, כי ראוהו משביר בר לכל עמי הארץ וינשאוהו מעל כל הספרים, הפוסקים הראשונים, אשר היו בידינו כי הוא כולל דעת כולם'.
וכולם יחד ענו ואמרו 'דרוח הקודש נוססה בקרבו של מרן להיות לשונו מכוונת להלכה… ואין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידו' (אורים ותומים סי' כ"ה קצור תקפו כהן אות קכ"ד). וכן כתב בעל פרי מגדים (שפ"ד יו"ד סי' מ"ח סקכ"ה)
'הלא נודע שחיבורו של מרן, על פי רוח הקודש חיבר בלי ספק'.
מרן המחבר
בשני תארים שאין דומה להם, התעטר רבינו יוסף קארו. הוא היחיד שנתכנה בתואר 'המחבר' סתם והכל יודעים למי הכוונה, כי הוא ה'מחבר' בה' הידיעה של החיבור הגדול והכולל של בית ישראל.
ועוד זכה בתואר 'מרן' סתם והכל ידועים שהמכוון הוא על מרן רבי יוסף קארו.
בטעם קריאת שמו 'מרן' כתבו על פי דברי החיד"א בשם הגדולים שקבלה בידו מזקנים שעל הכלל שקבע מרן, ללכת אחרי שלושת עמודי ההוראה: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש הסכימו בדורו מאתיים רבנים, והוסיף על כך רבי אליהו חזן, כי 'רבנן קדמאי' נתנו סימן לכך בשם
'מרן' שהוא ראשי תיבות
מ'מאתיים
ר'בנים
נ'סמך (שו"ת תעלומות לב ח"ג, קונטרס הכללים דף ק"ו ע"ד).
ויניציאה שכ"ה-שכ"ו [1565-1566] דפוס ראשון.
אורח חיים: קלו, [10] דף.
יורה דעה: קלא, [1] דף.
אבן העזר: עט דף.
חשן משפט: קסה, [1] דף.
גודל: 24.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד, בראש כל חלק שער נפרד, ובסופו לוח מפתחות. בסוף חלק יורה דעה דברי המגיה רבי מנחם הכהן פורטו אשכנזי (אבי משפחת רפפורט ובעל ספר 'מנחה בלולה'). חיזוקי פינות שוליים מזעריים בדפים ראשונים. חורים זעירים בודדים, כתמי מים, בדרך כלל בהירים, בתחילת הספר ובסופו רישומי בעלים עתיקים בכתיבה איטליאנית. מעט מחיקות צנזורה, בסוף הספר חתימות צנזורים.
כל החלקים כרוכים יחד בכריכת עור מהודרת במיוחד בסגנון עתיק, בצבע חום כהה, עם הטבעות מוזהבות רבות, אבזמי ברזל ורצועות עור לסגירה.
סטפנסקי ספרי יסוד מס' 157
………………………………………….. .
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
