מסמך היסטורי נדיר. מראשית מאבקם של גדולי ישראל נגד משכילי גאליציה
מכתב גדולי ישראל אל ראשי הממשל באוסטריה נגד פתיחת הסמינר לרבנים בוינה. גאליציה. קראקא תר"ל [1870]
בשנת תרכ"ו הוקמה על ידי חבורת המשכילים בגאליציה חברת 'שומר ישראל' אשר מטרתה הייתה להחדיר לקהילות החרדיות בגאליציה רוחות זרות לכרם בית ישראל, הנאמן למסורת אבותיו.
אחת ההצעות שהעלו לפני ראשי הממשל באוסטריה שגאליציה הייתה תחת חסותה, הקמת בית מדרש לרבנים בעיר הבירה וינה, בה ילמדו אלו המיועדים לשמש כרבני הקהילות ורק על סמך תעודה מהסמינר יוכלו לכהן ברבנות.
תכנית הלימודים כללה לימודי פילוסופיה, היסטוריה כללית ומעט ידיעות כלליות בתורה והלכה ובסופה יעברו התלמידים 'מבחני בגרות'.
הצעתם התקבלה על ידי שר ההשכלה האוסטרי והם החלו בתעמולה גדולה להוציא את הרעיון אל הפועל.
גדולי ישראל ומנהיגי היהדות בגאליציה ראו בכך הרס הרבנות והדת ויצאו למערכה אדירה והשיבו מלחמה עזה נגד המשכילים, אשר כל מטרתם הייתה להביא את הרוח הברלינאית ו'הגרמנזיציה' לתוככי קהילות גאליציה אשר היו נאמנים לכל קדשי ישראל.
בראש המערכה עמדו הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא אשר היה מצוייד בכלי מלחמה ותחבולות נגד הריפורמים מבית אביו ה'חתם סופר' והאדמו"ר הקדוש רבי יהושע מבעלזא.
מאבק איתנים זה, היה הגרעין לייסוד האגודה החרדית הראשונה ארגון 'מחזיקי הדת' שפעל גדולות ונצורות להעמדת הדת על תילה.
גוף המכתב
במכתב נפלא זה, הכתוב בגרמנית רהוטה ובדרך כבוד ונאמנות למלכות, מסבירים הרבנים שעל אף שהם מאמינים שכל מעשיו של הקיסר הגדול נעשה בתום לב לטובתם, התכנית אינה מקובלת על דעתם כלל ואינה משרתת את האינטרסים של יהודי גאליציה הנאמנים תמיד למלכות.
במכתב מתפלאים הרבנים, מדוע מצא לנכון הממשל הקיסרי – המלכותי להתערב בעניני הדת הפנימיים של הקהילות, מבלי להיוועץ עמם, ועד היום נמנע הממשל מהתערבות פנימית ולכפות דעות שאינם מקובלות, וניתן חופש דת.
בנוסף הם מדגישים שלא כל מה שמתאים לערי אוסטריה, גרמניה צ'כיה ועוד, מתאים לרוח יהודי גאליציה, ולמעשה באופן פרקטי, קהילות אלו לא ייבחרו רבנים מיוצאי הסמינר.
ולכן דורשים בתוקף לשתף בהתייעצויות ובהחלטות על רעיון זה, נציגים שייבחרו מקרב הקהילות בגאליציה.
על המכתב חתומים בכתב ידם גדולי חכמי וצדיקי גאליציה:
1)
הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא (תקפ"א-תרמ"ג) בנו של בעל חתם סופר, ממנו קיבל תורה ויראה ואת דרכי ההנהגה, מראשי המנהיגים של היהדות בדורו, נשיא ארגון 'מחזיקי הדת' וראש המדברים בכל מקום, התייצב לפני מלכים ופעל רבות לחיזוק הדת ומצב בני ישראל בגולה. גאון מופלא, איש אשכולות, בקי בנגלה ובנסתר ובכל חכמה. משנת תר"ד אב"ד מטרסדורף ומשנת תרכ"א רבה של העיר הגדולה קראקא עד פטירתו בשנת תרמ"ג. (ניכר מגוף המכתב שהוא נוסח על ידי הגאון רבי שמעון סופר)
2)
הרה"ק רבי אהרן הלברשטאם אב"ד צאנז (תקפ"ו-תרס"ג) בן הרה"ק רבי חיים מצאנז בעל דברי חיים וממלא מקומו ברבנות צאנז. עוד בחיי אביו בשנת תרי"ז מינהו כרב הקרייז (מחוז) צאנז וסייע לאביו ברבנות העיר, הוא היה המוציא והמביא בבית אביו, כל ימיו התנהל בהצנע לכת, הסתיר את מדרגותיו ולא רצה לכהן כאדמו"ר.
3)
רבי שמואל טייטלבוים אב"ד גורליץ (תקע"ד לערך-תרמ"ט) בן רבי אליעזר ניסן טייטלבוים בן הרה"ק בעל הישמח משה, התחנך על ברכי סבו הישמח משה ואצל אחיו בעל ייטב לב. התמנה לרבנות גורליץ על ידי הדברי חיים וכיהן בה ארבעים שנה. עשרים שנה חסה בצל הדברי חיים ועשרים שנה בצל השר שלום מבעלז. בנו הוא הרה"ק רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וועלעווע.
4)
רבי טוביה ליפשיץ אב"ד בריגל (תקפ"ה-תרע"ב) נכד בעל ישמח משה, בעל אריה דבי עילאי ורבי נפתלי מרופשיץ (אביו רבי משולם זלמן יונתן אב"ד בריגל שנשא את בת בנו של רבי נפתלי מרופשיץ, היה בן האריה דבי עילאי שהיה חתן הישמח משה). לאחר הבר מצווה התחנך אצל זקנו הישמח משה, ובגיל י"ד כבר הפריז עליו הסבא קדישא מראדושיץ נדוניא שישא את נכדתו. סיפורי מופתים שראה אצל הסבא מרדושיץ נדפסו בשמו בספר נפלאות הסבא קדישא. לאחר מכן חזר לשמש את זקנו האריה דבי עילאי, הכיר את רוב צדיקי זמנו ותלמידי החוזה מלובלין. בעל דברי חיים היה מכנהו 'מיין טוביעלע'.
5)
רבי ראובן נתן פלסקר אב"ד רישא (תקע"ט-תרל"ב) בעל ספר 'נחלת ראובן', תלמיד מובהק לבעל דברי חיים שחיבבו ואהבו כאהבת אב לבנו (הק' נחלת ראובן). הדברי חיים מינה אותו לראש בית דין בצאנז, ולאחמ"כ בהשתדלות הרה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב התמנה לרבנות רישא החשובה.
6)
רבי נתן סג"ל גולדברג אב"ד לימאנוב (תקפ"א-תרס"ט) בעל ספר 'מאורות נתן', דבק בדברי חיים שהפליג ביקרת ערכו, והוא אשר מינהו לרבנות לימאנוב שליד צאנז. כשהתקבל לרבנות מנקאטש לא הרשהו הדברי חיים לעזוב, כי אמר שצריכים רב כמותו במדינתנו. בגיל שש היה אצל רבי נפתלי מרופשיץ, קיבל תורה מחתנו רבי אשר ישעיה מרופשיץ וכן מרבי שלום מקמינקא. גאון מופלג ומרביץ תורה במשך שישים שנה, עם תלמידיו נמנים הרה"ק רבי שלמה מבובוב ורבי משה מברדיוב.
7)
רבי יוסף הולנדר אב"ד אמסנא (תר"ט-תרנ"א) תלמיד מובהק בנגלה ובנסתר לבעל דברי חיים שאמר עליו שמחשיבו כאחד מבניו, ידיד קרוב להרה"ק רבי שלמה הלבשטאם מבובוב ורבי משה מברדיוב. הדברי חיים הסמיכו להוראה ומינהו כרב באומסנא, הוא נסע להכתרתו וציווהו לקבל 'פתקאות'.
8)
רבי יהודה שיף אב"ד בובוב אחיינו של הדברי חיים. בנו של רבי ישעיה מקרעשוב חתן הגאון בעל 'ברוך טעם' וגיסו של הדברי חיים. כיהן כרבה של בובוב ועל מקומו ישב הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם מבובוב.
9)
רבי לוי יצחק לנדא אב"ד גריבוב. שימש כרבה של גריבוב בין השנים תר"י-תרמ"ב. הדברי חיים הזהיר במכתבו את בני קהלת גריבוב שלא יזלזלו בכבוד רבם (עטרת חיים ח"ב מכתב ה').
בלנק רשמי של רבנות קראקא: OBERRABBINAT ZU KRAKAU
דף גדול מקופל, כתוב על 4 עמ'. 21*34 ס"מ, סימני קיפול, מצב טוב.
(המכתב תורגם על ידינו לאנגלית ויישלח לכל דורש)
