כתב יד קודש רבן ומאורן של ישראל בעל חתם סופר זצ"ל
המקום היחיד בכל כתבי 'חתם סופר' בו מזכיר דברי תורה מספר חסידות
"יש לומר על פי מה שכתב בספר ליקוטי אמרים"
יחיד ומיוחד שאין דוגמתו בעולם
דף חידושי תורה – ביאורים על פרשת 'בהעלתך' בעצם כתב יד מרנא ורבנא משה איש האלוקים, רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג בעל חתם סופר זצ"ל
[מטרסדורף תקס"ג].
כולל חמישה קטעים שלמים.
בד"ה האספסוף אשר בקרבו
מביא ה'חתם סופר' דברים מספר ליקוטי אמרים לבעל התניא, ואף כותב בסופם לעיין שם, ומסביר על פי דבריו את הפסוק הנ"ל ואלו דבריו הקדושים:
והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר
י"ל עפימ"ש בספר לקוטי אמרים שהאריך כי נפש החיוני אשר בקרב האדם כשהוא רע אז מושך אחר תאותיו גם נשמת הישראלי חלק אלוה ממעל אשר בקרבו להמשיכו גם הוא אחר תאות הגשמיות ע"ש [=עיין שם].
וזהו האספסוף אשר בקרב כל איש הוא מדותיו הרעות שבנפש החיוני שלו התאוה תאוה עצומה כל כך עד שישובו ויבכו גם בני ישראל ר"ל נשמת הישראלי אשר בקרב כל איש מהם.
ואכן הדברים נמצאים בספר ליקוטי אמרים – תניא להגה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בפי"א ופי"ב ובסופי"ז וסופכ"ד – כפי שהעיר שם הגרי"נ שטרן בהגהותיו שער יוסף.
מקום זה הוא ה
מקום היחיד בכל כתבי החתם סופר, הן בחיבורו על התורה והן בחידושיו על הש"ס ותשובותיו, שהוא מביא דברי תורה במפורש בשם ספר חסידות.
ספר התניא נדפס לראשונה בשנת תקנ"ז לפ"ק, ובשנת תקס"ג –
שנת כתיבת הדברים על ידי החתם סופר, עוד היה בעל התניא בחיים.
החתם סופר והחסידות
כידוע, רבו המובהק של החתם סופר בעל ה'הפלאה', שהה ביחד עם בעל התניא בצל המגיד הגדול ממזריטש והיו בידידות גדולה, בני בעל התניא כותבים בהקדמה לשולחן ערוך שה'הפלאה' ואחיו עודדו את האדמו"ר הזקן בכתיבת השלחן ערוך.
סביר להניח שהחתם סופר שמע את שמעו הטוב של בעל התניא מפי רבו בעל ה'הפלאה'.
את הצדיק רבי יצחק אייזיק מקאלוב שהניח את יסודות החסידות בהונגריה מכנה החתם סופר 'צדיק ונשגב חסידא ופרישא' (אגרות סופרים ח"ב עמ' 38), וכן הספידו בז' באב תקפ"א (דרשות חת"ס דף שכא, ב).
יחסי קרבה וידידות היו בין ה'חתם סופר' לגה"ק בעל 'ישמח משה', ואף בעל חת"ס ביקש ממנו 'יעלה זכרוני לטובה בתפילתו' (שו"ת חת"ס או"ח סי' קצ"ז).
גדולי החסידות העריצו והקדישו את החתם סופר וקיבלו דבריו להלכה כמשה מפי הגבורה:
הרה"ק רבי חיים מצאנז בתשובתו הידועה בענין נוסח ספרד כותב: 'אינני חולק על מרן רשכבה"ג החתם סופר זצ"ל כי אינני בקי בשיחת חולין דיליה' (שו"ת דברי חיים ח"ב ס"ב).
וכך כותב הגאון בעל אבני נזר: 'אינני כדאי לחלוק על החתם סופר מאריה דכולא תלמודא ולמד תורה לשמה ואיש אלקים' (שו"ת אבני נזר אבהע"ז סי' קנ"ג).
חידושי החתם סופר לשנת תקס"ג – נדירים
החידושים משנת תקס"ג הנם נדירים יותר, כיוון שבמהלך שנת תקס"ג לא היה רבינו החת"ס 'במזג השוה' [ראה שו"ת חת"ס חושן משפט סי' קכ"א בסוף התשובה] ולכן לא כתב הרבה (הקדמת הגרי"נ שטרן לדרשות חת"ס עמ' יג).
הקו והנקודה בכתבי החתם סופר
בכל סוף קטע רשם החתם סופר קו ונקודה וראה להגרי"נ שטרן בתחילת דרשות חת"ס דף יט, א בהערה בשם הגאון רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדי-פאלו, טעם לסימון זה של החתם סופר על פי הקבלה.
[מטרסדורף תקס"ג 1803] דף בגודל: 19*24 ס"מ. כתוב משני צדיו, חמישה קטעים שלמים ועוד קטע ארוך חסר מעט בתחילתו. מצב טוב.
תורת משה על התורה
על כתיבת חידושיו כותב החת"ס: כל עוד שיחייני ה' ויתן לי כח הריני מוכן ללמוד עם כל הבא לשמוע, לא אשקוט ולא אנוח… והנני כותב על ספר בדיו, כל מה שיחנני הי"ת הן בהלכה הן באגדה (נדפס בפיתוחי חותם בראש שו"ת חת"ס יו"ד).
שבחי תורת רבינו החתם סופר על התורה
חיבוריו על התורה – קודש קודשים
אלמלא לא השאיר רבינו החתם סופר זיע"א אחריו ברכה רק החיבור תורת משה על התורה היה די לראות עוצם גדולתו, כי אם כל חיבוריו הם קודש, ספר תורת משה הוא קודש קדשים [לשון הגאון רבי מאיר אריק, הובא בהקדמת הגש"פ חתן סופר].
חידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה
'עלינו לשבח לאדון הכל שנתן לנו בדור האחרון את האיש הגדול והקדוש הזה אשר האיר עינינו בתורה וביראת שמים ולולא הוא, כבר היינו ממשמשים כסומים באפילה בגלות החושך הזה וכל דבריו ודרשותיו וחידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה יראת שמים וחסידות ומידות טהורות ונשגבות' (הגאון משאמלוי הי"ד בזכרון למשה עמ' 8).
סגולות כתב יד החתם סופר
סגולה ליראת שמים
הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל ליראת שמים.
וכך מסופר: שפעם הגיע תשובה הלכתית מהחתם סופר אל מהר"ם בנעט והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ו).
וכך מפורסם בשם הרה"ק רבי יואל מסאטמאר שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.
סגולה לשמירה
ידוע שבני משפחת החת"ס החזיקו את כתבי ידו של החתם סופר כסגולה לשמירה. בנו, בעל 'מכתב סופר', נשא עמו כתבי יד של אביו בעת שהלך לפרלמנט האוסטרי וכשעמד בפני שאלה קשה היה פותח את הכתבים ומעיין בהם למצא פתרון לשאלתו.
סגולה לרפואה
מרן הדעת סופר היה נותן לחולה שישים מראשותיו דף מכתב יד בעל חתם סופר (בית סופרים עמ' קע"ג).
סגולה למקשה לילד
וכן נהגו ליתן מתחת למראשותיה של מקשה לילד דף בכתב יד קדשו של החתם סופר (ראה שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קס"ב אות ב').
