אגרת קודש בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של כ"ק האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא
תקס"ח בערך
מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא ושולחן ערוך הרב, לעמוד לימין החקלאים היהודים המגורשים מהכפרים ברוסיה על ידי רכישת אתרוגים עם דברי ברכה ל'כל מילי דמיטב' לעוזרים והמסייעים.
זו לשון המכתב:
שאלתי ובקשתי שטוחה ופרושה לפני כל אוהביי ורעיי להתאמץ בכל עוז האפשרי להרבות קונים אתרוגים שיבואו עה"ח [על החתום]
בפנקס שתחת יד ציר נאמן מוכ"ז, כי ה' יודע ועד שכונתי היתה לשמים להיות לעזר מעט להנוסעים לעבודת האדמה שממה וגם ההכרח היה למלאת בקשת הקיר"ה כמבואר במכתבי הארוך [מכתב זה לא נודע],
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין ואם אפשר לפעול שיותן איזה אויף גאב [דמי קדימה]
מכל אתרוג, להיות עזר מעט להוצאות השליח מה טוב.
וה' הטוב ימלא משאלותם לטובה בכל מילי דמיטב.
כנפש תדרשנו דו"ש מלונ"ח [דורש שלומם מלב ונפש חפצה]
שניאור זלמן באמ"ו מו' ברוך זללה"ה
בשנת תקס"ד הוציא הצר הצורר אלכסנדר הראשון גזירה לגרש את כל היהודים מהכפרים. באותן שנים הותר ליהודים לקנות קרקעות רק בדרום רוסיה, לעסוק בעבודת האדמה. למעשה הגזירה יצאה לפועל בשנת תקס"ז, אז נעקרו אלפי יהודים מבתיהם בעירום ובחוסר כל על ילדיהם וטפם. היטיב לבטא את מצבם רבינו הזקן: 'לא יכולתי לסבול הצער והיסורים מאנשי הכפרים שגלו ממקומם לעיירות ומושלכים בחוצות נפוחי כפן ומתים ברעב' (אגרות קודש מהאדמו"ר הזקן אגרת צ"ח).
באותה עת התחילה ההתיישבות במושבות החקלאיות, וזה כוונתו במכתבו
'לעבודת האדמה שממה', ובתחילת שנת תקס"ח ניתנה סמכות לראש הפלך להטיל על הקהילות חובת תמיכה ביהודים המגורשים. חלק מפדיון מכירת האתרוגים הוקדש לטובת התמיכה בהם.
באותן שנים פעל הרה"ק בעל התניא רבות ונצורות, וערך מגביות נרחבות ופעולות רבות לטובת היהודים החקלאים המגורשים, אשר היו כאמור במצב של חרפת רעב.
מכתב נדיר זה, משקף את פעילותו העצומה למען יהודי רוסיה באותם ימים קשים.
לדעת חוקרי חסידות חב"ד במקורות הנזכרים לעיל, תאריך כתיבת המכתב הוא בין השנים תקס"ד-תקס"ח, וראה עוד בהרחבה בענין זה במאמר המצוין 'גירוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות' בקובץ היכל הבעש"ט, קובץ י"ג עמ' קל"ג-קנ"ז ובפרט בעמ' קמ"ג הע' 33.
גלגולו של מכתב
המכתב היה שמור בגנזי האדמו"ר רבי שמריהו נח מבאברויסק בן רבי יהודה ליב מקפוסט בן הצמח צדק נכדו של בעל התניא, וממנו עבר בירושה על פי צוואתו לנכדו ר' משה דוד שניאורסון,
וז"ל בצוואתו סעיף ז':
הכתבים והביכער יחלקו ביניהם נכדי ישראל משה נ"י עם נכדי משה דוד נ"י. (הצוואה נדפסה בספר זכרון לקהילת באברויסק עמ' 278.)
אגרת זו נדפסה לראשונה בגנזי נסתרות, ירושלים תרפ"ד (חלק אור רב סי' א') ולאחר מכן נדפס באגרות בעל התניא סי' קי"ב, ובשוליו נרשם:
העתקתי מגוף כי"ק של רבנו הנמצא בידי ר' משה דוד שניאורסון נ"י מירושת זקנו האדמו"ר ר' שמרי' נח ז"ל מבאברויסק.
בחודש טבת שנת תש"מ הורה הרבי לרש"ב לוין לכנס את אגרות האדמו"ר הזקן, ושם נדפסה אגרת זו באגרות קודש סי' נ"ב ובאגרות קודש מהדורת תשע"ב אגרת צ"ג.
נשמר עד לאחרונה באוסף גורמן לונדון.
'סגולה יהיה לכל מידי דמיטב'
לרגל חתונת כ"ק האדמו"ר מחב"ד עם הרבנית חיה מושקא בת האדמו"ר הריי"צ, שהתקיימה בי"ד כסלו חילק האדמו"ר הריי"צ 'תשורה' הכוללת צילום מכתב בכתב יד האדמו"ר הזקן בעל התניא
במכתב שצירף האדמו"ר הריי"צ לתשורה הוא כתב דברים נפלאים המלמדים על היחס הקדוש שרחש לכתב יד האדמו"ר הזקן
וכך כתב הריי"צ
"בתשורה המסוגרת בזה העתק מכתב יד קדשו של הוד כבוד קדושת אדמו"ר אאזמו"ר אבינו הראשון רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר סגולה יהיה לכל מידי דמיטב מנפש ועד בשר בתוככי ידידינו אנשי שלומינו עליהם יחיו וכל מחבבי תורה יחיו'
ואם הדברים אמורים כלפי צילום כתב היד
קל וחומר בן בנו של קל וחומר מה רב טוב הסגולה הצפונה בעצם כתב יד קדשו ממש.
האדמו"ר הקדוש הגאון רבי שניאור זלמן שניאורסון מלאדי – הנודע בשם האדמו"ר הזקן או בעל התניא והשולחן ערוך (תק"ה-תקע"ג) מייסדה של חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת חסידות חב"ד. דבק במגיד ממזריטש והיה תלמידו המובהק. המגיד גילה לו שנשמתו מעולם האצילות, ועבודתו היא לגלות את שיטת חסידות חב"ד ולהפיץ את תורת הבעש"ט.
לאחר פטירת רמ"מ מוויטבסק בשנת תקמ"ו הפך לרבם ומנהיגם של כל עדת החסידים ברוסיה ובאוקראינה, אלפים הסתופפו בצילו וסרו למרותו.
אין דומה לו בכל גדולי החסידות אשר פעל כמוהו להפצת תורת החסידות ולמען כלל ישראל בדורו ולדורות עולם.
רוחב: 22 ס"מ. גובה: 17 ס"מ. נייר ירקרק, סימני קיפול וחיזוקים בגב המכתב, ללא שום פגיעה או חסרון בטקסט. המכתב שמור בתוך כריכת עור חדשה מהודרת עם עיטורים מוזהבים רבים.
……………………………………….. … .
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
