חידושים על התורה כתובים בעצם כתב יד איש האלוקים
מרנא ורבנא בעל חתם סופר זצ"ל
פרשבורג תקס"ט [1809]
פרשיות: שמיני, תזריע, קדושים, אמור.
החידושים כוללים חמישה קטעים שלמים לפרשיות: שמיני, תזריע, קדושים, אמור. ועוד קטע לפרשת בהר:
קטע זה, המחזיק 6 שורות, למיטב ידיעתנו, לא נדפס עדיין.
הכתיבה בקטע זה הופסקה באמצע – בסוף דיבור זה אין קו ומעליו נקודה, כפי שרגיל החתם סופר לרשום בסוף כל ענין (ועיין שער יוסף בתחילת דרשות חת"ס דף יט, א בהערה, טעם לסימון זה של החתם סופר על פי הקבלה).
על כתיבת חידושיו כותב החת"ס: כל עוד שיחייני ה' ויתן לי כח הריני מוכן ללמוד עם כל הבא לשמוע, לא אשקוט ולא אנוח…
והנני כותב על ספר בדיו, כל מה שיחנני הי"ת הן בהלכה הן באגדה (נדפס בפיתוחי חותם בראש שו"ת חת"ס יו"ד).
בכל שנה היה רגיל מרן החתם סופר להעלות בקונטרס מיוחד מחידושיו על הפרשיות, כפי שכתב באחת מתשובותיו:
'האמת אגיד כי תל"י ימצא בכלל חי' תורה שלי שאני רגיל לעשות קונטרס מיוחד לכל שנה ושנה ולהעלות מה שחנני השי"ת מידי שבת בשבתו' (שו"ת חת"ס ח"ו סי' פ"א). חידושים אלו הם מהפנקס לשנת תקס"ט ונדפסו על ידי הגרי"נ שטרן על פי כתב יד זה בספר חתם סופר על התורה.
שנת תקס"ט הייתה שנה מיוחדת, היא שנת המלחמה בין נפוליאון קיסר צרפת לקיסר אוסטרייך, וכשהגיעו קרבות הלחימה לעיר פרשבורג נאלץ בעל חת"ס ועמו רוב אנשי קהילתו להימלט לעיר יערגן הסמוכה.
בעקבות זה נשמטו מפנקס תקס"ט הרבה פרשיות שלא כתב עליהן (ראה: שער יוסף בראש דרשות חתם סופר עמ' י"ג סוף אות ב').
[1] דף בגודל 19*24 ס"מ, כתוב משני צדיו, מצב טוב, שמור בכריכת עור מהודרת.
שבחי תורת רבינו החתם סופר
חיבוריו על התורה – קודש קודשים
אלמלא לא השאיר רבינו החתם סופר זיע"א אחריו ברכה רק החיבור תורת משה על התורה היה די לראות עוצם גדולתו, כי אם כל חיבוריו הם קודש, ספר תורת משה הוא קודש קדשים [לשון הגאון רבי מאיר אריק, הובא בהקדמת הגש"פ חתן סופר].
חידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה
'עלינו לשבח לאדון הכל שנתן לנו בדור האחרון את האיש הגדול והקדוש הזה אשר האיר עינינו בתורה וביראת שמים ולולא הוא, כבר היינו ממשמשים כסומים באפילה בגלות החושך הזה
וכל דבריו ודרשותיו וחידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה יראת שמים וחסידות ומידות טהורות ונשגבות' (הגאון משאמלוי הי"ד בזכרון למשה עמ' 8).
סגולת כתבי החתם סופר
הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר, שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים.
וכך מסופר: שפעם הגיעה תשובה הלכתית מהחתם סופר אל מהר"ם בנעט והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה
כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ו).
וכך מפורסם בשם הרה"ק רבי יואל מסאטמאר, שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.
