שאלת גבינות נכרים – פסק דין והוראות להלכה ולמעשה
בכתב יד מרן החזון איש
מכתב היסטורי הנוגע לשאלת קיום חיי הדת בארץ ישראל לאחר השואה
דף גדול שלם, הכל בכתב יד קדשו של החזון איש, הוראות להלכה ולמעשה בעניין שאלת גבינות נכרים שהתעוררה בארץ ישראל לאחר השואה.
הרקע לפסק ההלכה של החזון איש
בתום מלחמת העולם השניה היה המצב הכלכלי בארץ ישראל קשה מאוד. הימים הם ימי השלטון המנדטורי וראשית ימיה של המושבה הצעירה בני ברק, השלטון הבריטי ייבא מחו"ל חבילות מזון ומצרכי יסוד ובהם גם גבינות שנעשו על ידי נכרים.
התעוררה שאלה גדולה בעניין כשרות הגבינות, מצד אחד זו שאלה של מאכלות אסורות (שיש צדדים לאסור ולהתיר), ומצד שני היה מדובר בחיי נפש, הן של הציבור והן של החנוונים שהדבר נגע לקיומם הכלכלי. בעקבות המבוכה, דפקו החנוונים על פתחו של החזון איש לבקש ממנו עצה ומענה (-כך כותב החזו"א במכתבו שנדפס בקובץ פעמי יעקב גליון מ"ד עמ' י"ח ושוב בגליון פ"ט עמ' פ"ד).
למעשה החזון איש מורה כאן במכתבו הנוכחי, שאף שמעיקר הדין יש מקום להחמיר, ואם יש מצב שיקבלו את הדברים, אכן ראוי להחמיר, אולם
'אחרי שלא ישמעו מוטב להתיר'.
עוד קובע החזון איש דרך בהנהגה, שעל הרבנים מוטל לתת לציבור הכרעות והנחיות ברורות, מה שאין כן
'להניח הדבר לבלבול ומבוכה גורם הירוס בחומת הדת, וראוי להכניס סדרים בזה בהקדם האפשרי' (כוונתו הנסתרת היא, לשלול את דעת הרבנות הראשית בת"א, שאמרו שהם לא מורים בדבר 'לא היתר ולא איסור').
הדברים נכתבו כהערות לתשובה להלכה ולמעשה בנדון.
בעניין זה נתפרסמו מכתבים ממרן החזון איש (נאספו בספר חזון איש – שו"ת וכתבים, ב"ב תשע"ו סי' קמ"ג-קמ"ז) וכן התייחסות כללית לנושא, בחזון איש יורה דעה סי' מ"ד אות ג',
אך מכתב ארוך זה למיטב ידיעתנו לא פורסם מעולם.
[בני ברק תש"ה, 1945] דף בגודל: 21*25 ס"מ, כולו בכתב יד החזון איש, לא חתום, מעט כתמים.
להלן כמה ציטוטים חשובים מהמכתב, מהם ניתן ללמוד כללים בדרך הלימוד והוראה לרבים.
1. 'נהניתי מדבריהם להכריע לאיסור וכן ראוי להורות, ואמנם אחרי שלא ישמעו מוטב להתיר אם אפשר, מלהחמיר, במקום שעיקר ההוראה להקל'.
2. 'אם אפשר לאסור ולקיים האיסור בין שדרות שומרי תורה, ודאי ראוי לעשות כן, אבל להניח הדבר לבלבול ומבוכה, גורם הירוס בחומת הדת וראוי להכניס סדרים בזה, במוקדם האפשרי'.
3. 'המנהג שהביא רמ"א קובע הוראותינו, כי מנהג המוזכר ברמ"א, הוא מנהגנו המקובל אצלנו'.
4. 'ממידתו של הרמב"ם לפרש הדבר באר היטב, אחרי שהוא רב הערך בהוראה ונוגע למעשה בכל יום'.
………………………………………….. .
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
