כתב השליחות של הצדיק הקדוש רבי עמרם בן דיוואן
בעת שנסע בשליחות קודש מחברון למרוקו. תקכ"ג [1763]
אגרת שליחות בחתימת ידם של גדולי רבני חברון, שנשא עמו הצדיק הקדוש המלוב"ן רבי עמרם בעת שנסע בשליחות קודש מחברון למרוקו לטובת יהודי חברון.
בעקבות המצב הקשה של יהודי חברון, נשלח רבי עמרם בשנת תקכ"ג לערי המערב, כדי לפעול ולסייע להמשך קיומו של היישוב היהודי בעיר האבות חברון.
על האגרת חתומים גדולי רבני חברון (ראה להלן).
שם הנמען נוסף בכתב יד שונה, וייתכן שהוא בעצם כתב יד קדשו של רבי עמרם.
אגרת זו נשלחה אל רבי אליהו צרפתי אב"ד פאס תלמיד האור החיים הק'.
רבי עמרם בן דיוואן (ת"ק-תקמ"ב) נולד בקדושה בעיה"ק ירושלים ונמנה עם חכמי ישיבת 'נוה שלום', לאחר מכן עבר לעיר האבות חברון והיה מרבני העיר וחתום עם רבניה על אגרת שליחותו של החיד"א ועוד. פעמיים יצא רבי עמרם מחברון למרוקו ובפעם השניה השתקע בה.
עוד בחייו יצא שמו בכל ערי המגרב כאיש אלוקים קדוש, מחולל ניסים ונפלאות ורבים השכימו לפתחו להתברך מברכות צדיק, אשר ככל היוצא מפיו ייעשה.
עקרות שנפקדו
חולים שנתרפאו
עוורים שנפקחו עיניהם
אלמים שהחלו לדבר
משותקים שהחלו ללכת
אלו רק מעט מהנסים והפלאות שחולל הצדיק המלומד בנסים, רבי עמרם בן דיוואן, בחיי חיותו ואף לאחר מותו.
עלה לגנזי מרומים בתשעה באב שנת תקמ"ב, וסימן נתן לדבר גדול משוררי מרוקו רבי דוד בן חסין בספרו 'תהלה לדוד' את הפסוק: 'באו מים ע"ד [עמרם דיוואן] משב"ר [=תקמ"ב]'.
פטירת הצדיק
סמוך לפטירתו ראה ברוח קדשו כי קרוב יומו, וקרא לבני החברה קדישא וביקשם להיטמן בבית הקברות בואז'ן תחת עץ הזית ולא להקים מצבה או אהל על קברו, וכך הוא עד היום הזה, עץ הזית העתיק קיים (ונפלאות יספרו על עץ זה) ויש רק ערימת אבנים שהצטברו על מקום מנוחתו.
בכל ערי מרוקו נערכו הספדים לזכרו, ורבים מחכמי מרוקו כתבו קינות ופיוטים לכבודו, ואף נקבעו קופות צדקה לעילוי נשמתו עבור עניי חברון.
גדולים צדיקים במיתתם
מאז פטירתו הפך מקום מנוחתו למקום המקודש ביותר בקרב בני מרוקו.
'ומכל ארצות המערב באים להשתטח על קברו, וכמה נסים נעשים למשתטחים על קברו, הפלא ופלא אין הפה יכול לספר' (מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאים דף קב, א).
ועד היום הזה ממש, נערכת הילולא גדולה ביום ט"ו באב ובל"ג בעומר, ואלפי אנשים מכל העדות והחוגים טסים מכל קצוות תבל להשתטח על ציון הצדיק, וסיפורי ישועות ונפלאות מהלכים בקרב אלו שזכו לעלות על ציון קדשו.
סיפורי מופת רבים ממנו, נאספו ונלקטו בספר אל מעיין העד"ן מאת ר' מאיר אלעזר עטיה ז"ל.
בעמ' 15 בספר הנ"ל נדפס צילום אגרת זו ובתחתיתה נרשם:
בכל הדורות מכתב זה שימש כסגולה ומופת לכל המחזיקים בו.
רבני חברון החתומים על האגרת:
1) רבי אהרן אלפנדרי – בעל 'יד אהרן' מגדולי חכמי הספרדים, מחכמי אזמיר וראש רבני חברון, נפטר בשנת תקל"ד. חתום בראש רבני חברון על הסכמה לספרי ברכי יוסף להחיד"א.
2) רבי חיים יהודה גומץ פאטו – מרבני חברון. שאר בשרו של החיד"א, חתום בהסכמת רבני חברון לספרי החיד"א: שער יוסף וברכי יוסף, באגרת שליחות החיד"א וכן על אגרות שליחות שונות בין השנים תק"י-תקמ"ב.
3) רבי חיים רחמים באג'איו – מרבני חברון. באותו זמן שיצא לשליחות רבי עמרם, יצא אף הוא בשליחות לאירופה יחד עם רבי יצחק זאבי הנזכר להלן. חתום על אגרות שליחות ותעודות שונות עם רבני חברון. (יערי, שלוחי ארץ ישראל עמ' 586)
4) רבי יצחק זאבי – מרבני חברון. בנו של הגאון רבי אברהם ישראל זאבי בעל 'אורים גדולים', גדל בבית אחיו חורגו רבי חיים יהודה גומץ פאטו הנזכר (ראה בהקדמתו לאורים גדולים), יצא פעמיים כשד"ר חברון (יערי, שם עמ' 584, 586)
5) רבי אליהו בן ארחא – מרבני חברון. מצאצאי רבי אליעזר בן ארחא. יצא כשד"ר חברון בשנת תפ"ח, חתום על אגרות ותעודות שונות ובהסכמת רבני חברון לספר ברכי יוסף.
6) רבי פנחס מרדכי באג'איו – מרבני חברון. חתום על אגרות שדרו"ת בין השנים תק"ד-תקל"ה ובהסכמת רבני חברון לספר ברכי יוסף ואורים גדולים.
7) רבי אברהם גדליה – מגדולי רבני חברון. יצא כשד"ר חברון בשנות תפ"ט, תצ"ה ותק"ד, חתום עם רבני חברון בהסכמתם לספר אורים גדולים, שער יוסף תשובותיו נדפסו בספרי חכמי דורו (יערי, שם עמ' 499).
חברון תקכ"ג [1763] דף בגודל: 21*25 ס"מ. עם קרעים וחסרים גם בגוף הטקסט, המכתב כולו עבר שימור ושיקום ברסטורציה אמנותית.
———————————-
'עיני כל ישראל עליך תלויים, הושיעה את עיני מדמעה, מפחד ורעדה.
מלאך אביר הרועים, הלוא דבריך נשמעים, נשמתך ברקיעים מכריזים לכבודה.
רצון הפק לכל שואלים, לך יום יום ידרושו, קרבתך יחפצו וגם מחוו קידה'.
(פיוט לכבוד רבי עמרם דיוואן, מאת רבי עמרם אלבאז אב"ד צפרו, הנקרא על שמו של רבי עמרם)
………………………………………….. .
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
