'זכרו תורת משה'.
מסכת סוכה של רבן ומאורן של ישראל, מרנא ורבנא בעל חתם סופר זצ"ל עם הגהות בכתב יד קדשו
מסכת סוכה קדושה וטהורה, בה למד ויגע קדוש ישראל מרנא ורבנא רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג בעל חתם סופר זצ"ל. על פי סימני השימוש הרבים נראה שהחת"ס למד בגמרא זו זמן רב, וכן ישנם סימני שעווה מנרות.
התנאים והאמוראים למדו עמו יחד
בשעת לימודו הייתה נשמתו מתדבקת בנשמות התנאים והאמוראים והיו לומדים עמו.
וזה לשון קדשו בתורת משה פרשת בהעלותך: '…עפ"י הירושלמי בשקלים כל האומר שמועה בשם אומרו יראה כאלו בעל שמועה עומד לנגדו
ועל ידי זה מתדבק נשמת בעל
המימרא באומר והוא תיקון לשניהם'.
וכך מספר הגה"צ רבי אשר יונה וינברגר: ההת"ס זצ"ל זיע"א בלילה היה לומד בבית שהיה מכוסה בוילון ואמר להגבאי שכשלומד לא יסתכל בפנים.
כשהתחיל החת"ס ללמוד שמע
הגבאי שני קולות והסתכל בפנים והתעלף, והיינו שהחת"ס כשאמר שם תנא או אמורא
הי' בעל המאמר לומד יחד אתו (כנסת ישראל, ירושלים תשנ"ד עמ' תקי"ב).
'כל ימי החג היה ישן ולומד בסוכתו ולא היה נראה כמעט חוצה לה' (מנהגי בעל חתם סופר פ"ז אות י"ב). נקל לשער שגם גמרא זו הייתה עמו במחיצתו, ולמד בה בצילא דמהימנותא – בסוכתו הקדושה.
טעמה כי טוב סחרה – לא יכבה בלילה נרה
בגליונות הגמרא במספר מקומות, סימני חריכת נייר מנר דולק, וכן כתמי שעווה, מהנר שלמד החתם סופר בשעות הלילה.
סיפר בנו הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, שפעם אחת היה לחתם סופר נר שהיה בו כדי לדלוק חצי שעה, ושקע בתלמודו ונעשה נס ודלק כל הלילה, וכשהגיע אור היום כבה הנר, וכשסיפרו מעשה זה להרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין, המליץ על כך את הכתוב טעמה כי טובה סחרה – לא יכבה בלילה נרה (להב אש, פיעטרקוב תרצ"ה דף לד, א).
הגהות חתם סופר בכתב יד קדשו
בדרך לימודו עיטר החתם סופר את גליונות הגמרא בהגהות ובחידושים בעצם כתב יד קדשו. בשולי הגליונות שבעה הגהות ותיקונים בכתב יד קדשו.
הגהות חתם סופר אלו נדפסו לראשונה בש"ס מהדורת וינה תר"כ-תרל"ג, על ידי תלמידו הגאון רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ אב"ד וינה, ולאחר מכן בש"ס וילנא.
העמדת נוסח הגהות החת"ס על פי כתב היד במסכת זו
על פי עותק מקורי וקדוש זה ניתן 'לאוקמי גירסא' בהגהות החתם סופר הנדפסים.
בהגהות חתם סופר שבדפוס נכתב בדף ל, א: '…
דשאני לולב שמודים ומשבחים להקב"ה דומיא דקרבן...
עכ"ל תוס' הרא"ש על מסכת פסחים כתב וזה שלא כתוס'…' והנה המילה 'כתב' אין לה ביאור, שהרי הוא כותב עכ"ל תוס' הרא"ש'.
אולם בגמ' שלפנינו נכתב בעצם כתי"ק של החת"ס:
עכ"ל תוספי! הרא"ש על מסכת פסחים כ"י [-כתב יד] והיינו תוס' הרא"ש לפסחים שהיה בידי החת"ס בכתב יד ומעתה הכל מובן ומשה אמת ותורתו אמת.
תיאור הספר:
מסכת סוכה וינה תקנ"ד [1794] ע"א דף 34.5 ס"מ. עם פסקי תוס', פסקי הרא"ש ופירוש המשניות להרמב"ם. חלק מהשער בדיו אדום.
ההגהה בדף יב, א מעט קצוצה, עם השלמת נייר בשוליים ברסטורציה אומנותית. מצב משומש, עם מעט חיזוקי נייר ישנים, ותיקונים קלים בשוליים כנ"ל. כרוך בכריכת עור
חדשה מהודרת.
[אוסף נכד משפחת החתם סופר]
קדושת הגמרא על פי דברי החתם סופר עצמו ורבו ההפלאה
כתב החתם סופר בספרו הקדוש על התורה (בפרשת תולדות): 'משמע בירושלמי מועד קטן [גבי 'מקלו של רבי מאיר']
דמלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו רוח לטוב ולמוטב בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו…'
יסוד זה קיבל מרבו הגה"ק בעל ההפלאה שכתב בפנים יפות (פרשת לך לך)
שעל 'נכסי הצדיקים שורה קדושה'.
והדברים קל וחומר, אם בחפצים גשמיים שורה קדושה, על אחת כמה וכמה בתשמישי קדושה – הספרים הקדושים שבהם למד הצדיק, ששורה בהם קדושה, ומאציל עליו מרוחו לטוב.
……………………………………. ……..
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
