פריט : 26
כתב יד: סידור עם כוונות הרש"ש – קובץ קונטרסים קדום שנכתב בחיי הרש"ש
קבוצת קונטרסים של כוונות התפילה על פי הרש"ש - בכתיבת אחד מחכמי 'מדרש החסידים בית אל' בירושלים בחיי הרש"ש.
בסוף כתב היד נרשמו תאריכים על החידושים תקל"ח-תקל"ט [1778-1779] ורובם נכתבו עוד קודם לכן, כלומר בחיי הרש"ש שנפטר בשנת תקל"ז [1777].
כידוע הרש"ש לא כתב את סידורו בבת אחת, אלא בשלבים ובקונטרסים נפרדים. כאן נאספו יחד קבוצת קונטרסים שהועתקו, תוך כדי כתיבת הסידור על ידי הרש"ש עצמו.
הקונטרסים בקובץ נכתבו על ידי כותבים שונים, אך רובם נכתבו בידי חכם אחד, שלפי צורת הכתיבה ניתן ללמוד על מוצאו משאלוניקי, וכנראה נמנה עם קבוצת מקובלי שאלוניקי שעלו אח"כ לירושלים והצטרפו לחכמי מדרש החסידים (ראה רשימת חכמים במאמר המצורף לכתב היד).
הם נכתבו על דפים ריקים שנועדו להעתקת ספר דרך עץ חיים למהרח"ו שהעתקתו נפסקה, בראש כתב היד שער ובשוליו נרשם: ע"י הפועל במה"ק [=במלאכת הקודש] אנא זעירא קטינא דארע'[א] דוד המ'[כונה] בכור בן לא"א מרדכי נחמן הי"א. ונראה שהוא הבן של המדפיס מרדכי נחמן בעל בית הדפוס בשאלוניקי.
המקובל האלוקי רבי שלום מזרחי שרעבי – הנודע בשם הרש"ש (נפטר: תקל"ז), כתבו המקובלים שהיה ניצוץ האר"י וחזר לבאר ולברר את דבריו.
הרש"ש אכן היה גדול מבארי תורת האר"י, 'וברוב חכמתו ובקיאותו העמיד כוונות האר"י ז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן' (לשון תלמידו החיד"א).
הרש"ש עלה מתימן לירושלים, תחילה הסתיר את גדולתו בקבלה, ולאחר שהתפרסם, ציווה רבו רבי גדליה חיון שיעמוד למלא מקומו בראש מדרש המקובלים 'בית אל' בירושלים. על גדולי תלמידיו נמנים החיד"א, מהרי"ט אלגאזי, רבי אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעש"ט, רבי חיים די לה רוזה ועוד.
סידור הרש"ש
עיקר פעולתו של המקובל האלוקי רבינו הרש"ש היה לבאר את תורת האר"י העמוקה ולהעמיד את הכוונות הראויות על סדר התפילה - והוא הסידור הידוע בשם 'סידור הרש"ש'.
בסידור זה מתפללים ומשתמשים כל המקובלים המכוונים את כוונות השמות וסוד התפילות על פי חכמת הקבלה מאז כתיבתו ועד היום.
163 דף 1620 ס"מ, שש כתיבות מתחלפות.
כתב יד: סידור עם כוונות הרש"ש – קובץ קונטרסים קדום שנכתב בחיי הרש"ש
קבוצת קונטרסים של כוונות התפילה על פי הרש"ש – בכתיבת אחד מחכמי 'מדרש החסידים בית אל' בירושלים בחיי הרש"ש.
בסוף כתב היד נרשמו תאריכים על החידושים תקל"ח-תקל"ט [1778-1779] ורובם נכתבו עוד קודם לכן, כלומר בחיי הרש"ש שנפטר בשנת תקל"ז [1777].
כידוע הרש"ש לא כתב את סידורו בבת אחת, אלא בשלבים ובקונטרסים נפרדים. כאן נאספו יחד קבוצת קונטרסים שהועתקו, תוך כדי כתיבת הסידור על ידי הרש"ש עצמו.
הקונטרסים בקובץ נכתבו על ידי כותבים שונים, אך רובם נכתבו בידי חכם אחד, שלפי צורת הכתיבה ניתן ללמוד על מוצאו משאלוניקי, וכנראה נמנה עם קבוצת מקובלי שאלוניקי שעלו אח"כ לירושלים והצטרפו לחכמי מדרש החסידים (ראה רשימת חכמים במאמר המצורף לכתב היד).
הם נכתבו על דפים ריקים שנועדו להעתקת ספר דרך עץ חיים למהרח"ו שהעתקתו נפסקה, בראש כתב היד שער ובשוליו נרשם: ע"י הפועל במה"ק [=במלאכת הקודש] אנא זעירא קטינא דארע'[א] דוד המ'[כונה] בכור בן לא"א מרדכי נחמן הי"א. ונראה שהוא הבן של המדפיס מרדכי נחמן בעל בית הדפוס בשאלוניקי.
המקובל האלוקי רבי שלום מזרחי שרעבי – הנודע בשם הרש"ש (נפטר: תקל"ז), כתבו המקובלים שהיה ניצוץ האר"י וחזר לבאר ולברר את דבריו.
הרש"ש אכן היה גדול מבארי תורת האר"י, 'וברוב חכמתו ובקיאותו העמיד כוונות האר"י ז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן' (לשון תלמידו החיד"א).
הרש"ש עלה מתימן לירושלים, תחילה הסתיר את גדולתו בקבלה, ולאחר שהתפרסם, ציווה רבו רבי גדליה חיון שיעמוד למלא מקומו בראש מדרש המקובלים 'בית אל' בירושלים. על גדולי תלמידיו נמנים החיד"א, מהרי"ט אלגאזי, רבי אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעש"ט, רבי חיים די לה רוזה ועוד.
סידור הרש"ש
עיקר פעולתו של המקובל האלוקי רבינו הרש"ש היה לבאר את תורת האר"י העמוקה ולהעמיד את הכוונות הראויות על סדר התפילה – והוא הסידור הידוע בשם 'סידור הרש"ש'.
בסידור זה מתפללים ומשתמשים כל המקובלים המכוונים את כוונות השמות וסוד התפילות על פי חכמת הקבלה מאז כתיבתו ועד היום.
163 דף 1620 ס"מ, שש כתיבות מתחלפות.
שני קונטרסים בפורמט קטן יותר.
עם נקבי עש.
………………………………………….. .
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
