fbpx
מכירה 11
כ"ד טבת, תשפ"ב
מכירה 11
28.12.21
מתוך 5 דפים

פריט : 102

דף בכתב יד המקובל האלוקי רבי נתן שפירא בעל 'מצת שימורים'


בעניין מעלתה של חכמת לימוד הקבלה ומי הראוי ללומדה

מהם התנאים הנצרכים כדי להתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, וכן מעלת האר"י הקדוש וגוריו, בעצם כתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי נתן שפירא, עם תוספת הגהה ממנו הפותחת במלים: "ונלענ"ד נתן". בהגהה כותב הרב בין דבריו:"להורות לנו שלא יעסוק האדם בתלמוד לבד, או בהחכמה לבד, אלא צריך לעסוק בהם ביחד הפשט עם הסוד".

המקובל הקדוש 'עיר וקדיש' (לשון החיד"א) רבי נתן שפירא בעל 'מצת שימורים' יצא בשנת תט"ו לאיטליה כשד"ר לטובת היישוב היהודי בירושלים ופעל בה רבות. בעת שליחותו הדפיס שם את ספריו 'טוב הארץ', 'יין המשומר' וספר 'מצת שימורים' שהתקבל מאוד אצל כל גדולי המקובלים. בגמר שליחותו השתקע בריג'יו ובה נפטר בשנת תכ"ו.

רבי נתן הביא עמו לאיטליה 'חבילות חבילות מכתבי האר"י' (הקדמת שערי ציון לרנ"נ הנובר) וסידרם בעריכה מחודשת בעת שבתו באיטליה. לכן מקובלי איטליה העתיקו ולמדו בכתביו, שהתפשטו משם לכל ארצות אשכנז.

מכתבי האר"י ומהרח"ו שנערכו על ידי רבי נתן נדפסו הספרים: 'פרי עץ חיים' (קוריץ תקמ"ב), 'מחברת הקדש' - ספר הכוונות לשבת ומועדים (קוריץ תקמ"ב), 'ספר הגלגולים' (פרמישלה תרל"ה) ועוד. ראה: אביבי, קבלת האר"י, חלק ב' עמ' 701-711.

דף כתוב משני צדיו, בארבעה טורים. בטור הראשון דברי האר"י שאין סתירה בין הפשט לסוד (נדפס ב'נגיד ומצוה'). בטור השני 'מעלת העוסקים בחכמת האמת' והתנאים הנצרכים לזה (בהקדמת מהרח"ו ל'עץ חיים', עם מעט שינויי לשון). הקטע השני כולל דברים מספר 'הבהיר' ומספר הזוהר - שלושה מאמרים במעלת חכמת האמת שהובאו גם בספר 'אור נערב' להרמ"ק.

בצד השני העתקה חלקית מאגרות שכתב המקובל רבי שמשון בק מצפת בשנים שמ"ב-שמ"ג על מעלת האר"י ותלמידו רבי יוסף מוגרבי – הוא רבי יוסף בן טבול, ממנו קיבל רבי שמשון בחכמת האמת. (אגרות אלו נדפסו לראשונה על ידי קויפמן ב'ירושלים' של לונץ, שנה שניה [ירושלים תרמ"ז], עמ' 141-147.)

[1] דף, 2 עמודים כתובים. גודל: 1521 ס"מ. נקבי עש שוקמו ברסטורציה אמנותית, שמור בכריכת עור חדשה נאה.

פריט : 103

ספר 'עולת תמיד' למהרח"ו - כתב יד קבלי ירושלמי קדום


בכתב יד המקובל רבי יהוסף דוד אדרעי, סופר ותלמיד הרש"ש. ירושלים תקי"ח [1758]

כוונות התפילה מאת המקובל האלוקי רבי חיים ויטאל, בעריכת רבי יעקב צמח, בכתיבת יד המקובל רבי יהוסף דוד אדרעי סופר הרש"ש.

הספר 'עולת תמיד' נערך על ידי רבי יעקב צמח בשנת ת"ב על פי כתבי מהרח"ו המקוריים הגנוזים. רבי יעקב מצאם קבורים וערך אותם לספר מסודר. הספר נדפס לראשונה בירושלים רק בשנת תרס"ז.

כתב היד שלפנינו נכתב בכתב ידו הנאה והמסודר של המקובל רבי יהוסף אדרעי, שהיה הסופר של המקובל האלוקי הרש"ש. כמו כן הוא העתיק כתבי יד קבליים עבור חסידי ישיבת ק"ק בית אל בירושלים בשנים תקט"ו-תקל"א.

בשער כתב היד רשם רבי יהוסף: "ותהי התחלת זה הספר יום ר"ח טבת שנת תקי"ח ליצירה לפ"ק פה ירושלים עה"ק תובב"א ע"י הצעיר יהוסף דוד אדרעי".

ירושלים תקי"ח [1758]. קי"ט דפים. דפים בודדים נותרו חלקים. גודל: 1621 ס"מ. נייר עבה. בדפים האחרונים נקבי עש בשוליים בלבד. כריכת עור מקורית עם מעט חורים ופגמים קלים.

פריט : 112

כתב יד אוטוגראף המקובל הקדוש רבי שבתי מראשקוב, מגדולי תלמידי הבעש"ט ובעל סידור רבי שבתי ראשקוב, שנת תק"ב [1742].

בקולופון כתב היד בתוך עיטור נאה, חתם רבי שבתי את שמו:"נשלם י"ד ימים בחודש כסליו שנת תק"ב לפ"ק, אני הכותב שבתי בה"ר צבי הירש שליט"א מק"ק ראשקוב יצ"ו במדינת אוקריינ' יצ"ו".

המקובל הקדוש רבי שבתי מראשקוב, מגדולי בני היכלא קדישא ומראשוני המסתופפים בצל אור שבעת הימים רבנו הבעל שם טוב, היה מחבורת הסופרים שכתבו סת"ם עבור הבעש"ט בקדושה ובטהרה וכן העתיק עבורו כתבי יד בקבלה. שם עולם הקנה לו הסידור הנודע בעולם החסידות כ'סידור רבי שבתי'; בסידור זה אסף, ליקט וזיקק את כל כוונות ונוסחאות האר"י, וכל האדמורי"ם וצדיקי החסידות הבאים אחריו התפללו מתוך סידורו. רבי שבתי נולד בראשקוב שבבסרביה ושנות ילדותו לוטות בערפל. אף שנות לידתו ופטירתו אינן ידועות. הרה"ק רבי זושא מהאניפולי בהסכמתו לסידור מכנהו "החסיד המפורסם, המקובל איש אלוקי", ובעל ה'תולדות' מביא בחיבורו דברים בשמו (ראה 'תולדות יעקב יוסף' פרשת מצורע).

על ספר התורה שכתב הרה"ק רבי שבתי מראשקוב, נכתב ב'משנת אברהם' (זיטומיר תרכ"ח) סי' לה: "ואני מצאתי בספר תורה יקרה מפנינים מסופר מובהק, נורא וקדוש, גדול בנגלה ונסתר, הרב הקדוש המפורסם איש אלקי כש"ת מו"ה שבתי זצ"ל מראשקוב והיתה ג"כ ביד גדולי הצדיקים שבדורות שלפנינו".

מלבד גדולתו וקדושתו של רבי שבתי, הוא ניחן בכתב יד קליגרפי נאה ומרשים. בגוף כתב היד איורים ושרטוטים קבליים מעשה ידיו.

 בדפים 7ב, 8ב - איורים קבליים. בדף 10ב - טבלה מאוירת "לדעת את מזלו".

[11] דפים, 21 עמודים כתובים. 1518 ס"מ. כתיבה נאה ביותר. בדף 5א מעט כתמי דיו. כתמי זמן בהירים, בדף האחרון שיקומים קלים ברסטורציה. כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת.

פריט : 113

איגרת קודש בכתב יד קודשו של הרה"ק רבי יוסף מראשקוב בן הרה"ק רבי שבתי מראשקוב


איגרת בכתב יד וחתימת הרה"ק המקובל רבי משה יוסף אב"ד ראשקוב, בנו של הרה"ק רבי שבתי מראשקוב בעל 'סידור רבי שבתי'.

הרה"ק רבי יוסף מראשקוב (נפטר תק"פ), בן הרה"ק רבי שבתי מראשקוב בעל 'סידור רבי שבתי', היה מגדולי תלמידי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. התפרסם מאוד בקדושתו ובפרישותו הגדולה. בעל 'אוהב ישראל' מאפטא העיד עליו שהשיג את הדרגה הגבוהה ביותר של חסידות, וגם אמר כי בשעה שרבי יוסל'ה מראשקוב מזמר 'שיר השירים' ורוקד בליל פסח, מתעלה נשמתו עד לכיסא הכבוד והשעה היא שעת רצון להיפקד בכל מיני ישועות ('אנציקלופדיה לחסידות' חלק ב עמ' קל). אכן, רבים נהרו להתברך מפיו בליל פסח ('חכמי ישראל' עמ' רכד).

היה גדול מאוד בחוכמת הקבלה והגיה בכתב ידו את סידורו של אביו. הגהותיו נדפסו בסידור רבי שבתי מראשקוב, הוצאה חדשה (מהדורת הרב מאנדל, ברוקלין, נ.י. תשע"ט). בנו ממלא מקומו היה האדמו"ר הקדוש רבי שלמה זלמינא מראשקוב.

ראשקוב, ללא תאריך. כתב אזהרה לבא לבית דינו להתפשר בעניין חליצה. דף בצבע ירוק בגודל 1715 ס"מ. סימן קרע בקיפולי הדף ללא חיסרון. כתב היד זהה להגהותיו על סידורו של אביו הנזכר לעיל.

פריט : 114

כתב יד קדום ונדיר: ליקוטי תורה ומאמרים מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ


כתב יד עם מאות מאמרים ותורות מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ.

כתבי קאריץ

הרה"ק רבי פנחס מקוריץ לא העלה את דבריו על הכתב, אך תלמידיו והבאים אחריהם עשו כן. ברבות הימים נפוצו העתקות, ואף החלו להדפיסן בספרים שונים: 'גאולת ישראל', 'ליקוטי שושנים', 'מדרש פנחס', 'אמרי פנחס' ועוד. בימינו לוקטו כל הספרים והכתבים הנ"ל ונדפסו בספר הגדול 'אמרי פנחס השלם'.

בסוף הספר הנ"ל נדפסה רשימה של שלושים וחמישה כתבי יד שהיו לפני העורך, אך כתב יד זה אינו מופיע שם. בכתב היד שלפנינו מעט שינויי נוסחאות מהמובא ב'אמרי פנחס השלם', וגם כמה מאמרים שככל הנראה לא נדפסו שם.

הרה"ק רבי פנחס מקאריץ (תפ"ו-תקנ"א) היה מגדולי תלמידי הבעש"ט ומאבות החסידות. הבעש"ט העיד עליו שרק אחת לחמש מאות שנה יורדת לעולם נשמה כמו של רבי פנחס, וכל גדולי צדיקי החסידות אחזוהו לבעל רוח הקודש וקיבלו דבריו באימה. תורותיו ואמרותיו הן אבן יסוד בתורת החסידות. בעל 'מנחת אלעזר' כותב בספרו 'שער יששכר': "ראיתי להקדוש מהר"פ מקארעץ זי"ע אשר דבריו ברוח הקודש וכאשר זקיני הקדוש בעל בני יששכר זי"ע בנה מגדלים רווחים על יסוד דבריו הקדושים תלי תלים בנועם דרשותיו" (מאמר 'זמן שמחתינו' אות כב).

אוקראינה או בסרביה (שם היו קהילות חסידים שכתביו היו נר לרגלם), שלהי שנות הת"ק (1830 בערך). [44] דפים, 88 עמודים כתובים.  גודל: 18.511.5ס"מ. קרעים ובלאי הושלמו ותוקנו ברסטורציה אומנותית. כרוך בכריכת עור חדשה.

פריט : 115

דף מהספר הקדוש 'לבושי שרד' בעצם כתב יד המחבר - הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל 'לבושי שרד' ו'ערבי נחל'


ביאורים ופסקי דינים להלכה ולמעשה בדיני טריפות, בכתב יד קדשו של המחבר הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ.

דף גדול כתוב משני צדיו בכתב ידו הנאה והמסודר של המחבר. בחלונית בצד ספר 'שמלה חדשה' וסביבו הספר הקדוש 'לבושי שרד'.

הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד) כיהן כאב"ד סארקא ובסוף ימיו עלה לשכון כבוד בצפת. גאון מופלא בנגלה ובנסתר. ספרו 'לבושי שרד' הנו מיסודותיהם של ספרי הפסק על הלכות טריפות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם.

גדולי החסידות כתבו עליו בהערצה והרה"ק מאפטא העיד עליו שזכה לגילוי אליהו. שאר בשרו בעל 'קדושת לוי' כותב בהסכמתו ל'לבושי שרד' (מאהלוב תקע"ב): "ואף שאין דרכי ליתן הסכמה על ספרים חדשים הנוגעים להלכה פסוקה, אך אוקי גברא אחזקתיה, כי הוא חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים וצלל במים אדירים לירד לעומקה של הלכה". הרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ בעל 'באר מים חיים' כותב עליו: "האיר מפני המזרח אור תורה של כבוד הרב הגאון הנשר הגדול בוצינא דנהורא תפארת ישראל... וראיתי שדברי הספר המה דברי האורים המאירים ומתנוצצים לכל עבר ופינה". קיבל בחסידות מרבי זאב וואלף מטשארני-אוסטראה ורבי משולם פייביש מז'אבריז. ספרו הקדוש 'ערבי נחל' הוא מספרי היסוד של החסידות.

[1] דף, 2 עמודים כתובים. 2032 ס"מ. מתוך הספר 'לבושי שרד' סוף סי' ל"ה ותחילת סי' ל"ו. מחיקות בגוף הטקסט ותיקונים בגיליון. חיזוקי נייר ישנים בגיליון. סימני העש תוקנו ושוקמו ברסטורציה אומנותית. שמור בכריכת עור חדשה נאה.

פריט : 126

איגרת קודש בחתימת יד האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב, בן האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. טשורטקוב [תרמ"ט, 1889]


הזמנה לחתונת נכדיו של האדמו"ר הזקן מטשורטקוב

הזמנה לחתונת שני נכדיו של האדמו"ר הזקן שהתקיימה בחצר הקודש טשורטקוב, בחתימת יד קודשו.

החתן היה הרה"צ רבי אהרן, בן בנו של רבי ישראל מטשורטקוב, והכלה מרת שרה בת בנו רבי נחום מרדכי.

ואני תפלה לד' אשר שמחתי תהא שלימה, מבורכת בברכת שמים ממעל, וממנה יוושעו כל אחב"י בחיים ובריאות והצלחה וכל הטוב הנועד והמקוה לבית ישראל.
כעתירתי בעד כלל ישראל כל הימים
דוד משה במוהר"ר ישראל

האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב (תקפ"ח-תרס"ד) היה בנו החמישי של הסבא קדישא הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. הוא נולד בראש השנה תקפ"ח, ביום לידתו אמר אביו "ירדה נשמה גדולה לעולם" ולימים אמר שהוא "קודש קדשים". לאחר פטירת אביו הנהיג עדה למעלה מיובל שנים, והעידית שבעידית מרבני גאליציה היו חסידיו.

האדמו"ר רבי דוד משה הנהיג את חסידותו ברחבות כדרך אביו, אולם הוא עצמו הרבה להתבודד, עסק בתורה יומם ולילה והיה פרוש ומובדל מענייני העולם הזה. מעולם לא נראה חיוך על פניו, הוא מיעט בדיבור ודבריו היו ספורים ומדודים. אחיו, רבי אברהם יעקב מסדיגורא, אמר עליו: "יהודי קדוש כזה טרם ראיתי".

הרה"ח רבי ישראל ברגר, אב"ד בוקרשט בעל ה'עשר קדושות' שהכירו אישית, כתב עליו: "מי שזכה להסתופף בצלו, צילא דמהימנותא, ראה כל אחד עין בעין שעבודתו וקבלת עול מלכות שמים שלו הוא למעלה מגדר האנושי. לא נח ולא שקט לא ביום ולא בלילה והיה פרוש ומובדל מכל בני ביתו, סגור ומסוגר בבדידות, עובד בתמידות, משים לילות כימים באור תורתו ותפילותיו" ('עשר אורות' עמ' 147).

טשורטקוב [תרמ"ט, 1889] 1421 ס"מ. המכתב ללא תאריך, אך ידוע ממקור אחר שהחתונה התקיימה בי"ז מנחם אב תרמ"ט (ראה: אגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו ח"ג עמ' ר"ט). כתמים משאריות נייר דבק, נקבים זעירים. שמור בכריכת עור חדשה נאה.

פריט : 128

איגרת קודש: מכתב בעניין הצלת יהודים ממאסר, בכתב יד קודשו של הרה"ק רבי יצחק מווארקא. תק"צ [1830]


מכתב קודש בכתב יד הרה"ק רבי יצחק קאליש מווארקי, אל ידידו הגאון החסיד הרה"ק רבי אלכסנדר זושא הכהן מפלאצק – מגדולי התלמידים בפשיסחא ובעל ספר 'יקר מפז'.

רבי יצחק ורבי אלכסנדר זושא היו מהאריות שבחבורת פשיסחא וזכו לקרבה מיוחדת מרבם הגדול, רבי בונים מפשיסחא.

במכתבו מבקש הרה"ק מווארקא לסייע בעניין פדיון שבויים של יהודים מקהילת זאמבורוב, שהושלכו לבית הסוהר בלומז'ה בעלילת שקר. וכך הוא כותב:"באתי בבקשה גדולה עבור אנשי ידידינו סמוכים לק' זעמבראווי היושבים בתפיסה במקום לאמזע בעד בלבול שקר... וידע מכ"ת שענין גדול הוא והם אנשים נכבדים מפורסמים וכל הענין הוא שקר גמור, ובוודאי יעשה השתדלות עצהיו"ט ויתברך בכל טוב".

בחציו הראשון של המכתב דברי ברכה וידידות: "יהיה לרצון עבודתנו בימי הרצון העברו עלינו… ויעלה ויבוא שועתינו שנזכה לתורה ועבודה מתוך רחבה וכל טוב לאוי"ט בכלל ישראל אמן, ונתקשר בברית אהבה יחד ואיש את אחיו יעזורו בנפש חפיצה, לקוות ולצפות לעזרת חברו וחברים כל ישראל, ונזכה לשמוע בשורות טובות איש מאחיו בכלל ישראל לאוי"ט".

הרה"ק רבי יצחק קאליש מווארקא (תקל"ט-תר"ח), מגדולי האדמורי"ם בפולין בדורו, קיבל בחסידות מהחוזה מלובלין ומרבי דוד מלעלוב אך היה תלמידו המובהק ויורשו של רבי בונים מפשיסחא. חסידיו נמנו באלפים והעיר ווארקא הפכה לאחד ממרכזי החסידות הגדולים ביותר. נודע באהבת ישראל ובפעולותיו למען הכלל. עמד בראש המלחמה נגד גזירת המלבושים ונגד סגירת ה'חיידרים' וסגירת ה'שטיבלאך', ופעל בזה יחד עם ידידיו ה'חידושי הרי"ם' ורמ"מ מקוצק. על שליחויותיו המדיניות למען הכלל בווארשא ישנם סיפורי מופת מופלאים. על תלמידיו נמנים: הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין, הרה"ק רבי דב בר מביאלה, הרה"ק רבי שרגא פייבל מגריצא ובנו הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר.

כך כותב עליו הרה"ח רבי אהרן וואלדן: "הרב מו"ה יצחק מווארקי ציר ישראל וקדושו, נזר אלקים על ראשו, בוצינא קדישא חסידא ופרישא, מופת הדור והדרו, עטרת תפארת ישראל, קצרה היריעה לספר רוב קדושתו וחסידותו. רבבות אלפי ישראל נהרו אליו מכל עבר ופינה, לדרוש אלקים ולחסות בצל כנפי קדושתו ולשתות בצמא דבריו הקדושים... והיה מלאך מליץ טוב על ישראל באהבתו ובחמלתו על עמו, גאלם תמיד מן המיצר... ורבות פעמים כתת את רגליו לפני אדוני הארץ לבקש שלום על ישראל" ('שם הגדולים' החדש מערכת י אות רכז). היה מפורסם באהבת ישראל הבוערת בקרבו, השקיע ראשו ורובו בענייני הכלל ולא חשך מעמל נפשו לעשות כל אשר ביכולתו כדי שתצמח איזו טובה לכלל ישראל או אף בעד נפש אחת מישראל ('מאיר עיני הגולה' אות רו).

מכתב זה הוא עדות מוחשית נוספת לאהבת ישראל של הרה"ק מווארקא ולדאגתו לאחינו בני ישראל הנתונים בצרה.

ווארקי [ווארקא] תק"צ [1830]. דף בגודל 1822 ס"מ. כתמים וחורים קטנים בסימני הקיפול, חיזוק נייר דבק בגב המכתב. שמור בכריכת עור חדשה נאה. (מכתב מבנו ממשיך דרכו הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב נמצא בפריט הקודם.)

פריט : 129

מכתב נדיר


מכתב מאת הרה"ק ובעל המופת רבי יוסף מראדוויל וחתנו. ראדוויל תרכ"ב [1862]

מכתב בחתימת יד הרה"ק רבי יוסף מראדוויל אל חתנו, הרה"ק רבי יצחק מבענדר.

עם מכתב חתנו, האדמו"ר רבי מרדכי משומסק, נכד הרה"ק רבי מרדכי מלכוביטש.

את המכתב פותח הרה"ק מראדוויל בברכות: "תהילות לאל השם נפשנו בחיים, כה יתן לראותכם בחיים ושלום ובזרע של קיימא ברוב נחת ודשן ורב טוב סלה".

הרה"ק רבי יוסף מראדוויל [תקע"ח-תרל"ה] היה חתן הרה"ק רבי פינחס מאוסטילה (שושלת נשכיז), בן אחר בן, דור חמישי להמגיד הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הוא נהג מצעירותו בפרישות רבה והרבה בצומות ובמקוואות. כמו כן הוא נסע רבות אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, שהפליג בשבחו. בגיל שבע־עשרה התמנה לאדמו"ר, ורבים נהרו לחסות בצילו.מופתים וגילויי רוח הקודש שנראו אצלו היו נפוצים בין חסידי ווהלין [עיין עליו בהרחבה בקובץ 'תפארת ישראל' (רוז'ין) קובץ י"א ובקובץ 'שפתי צדיקים' חוברת ג, ה].

מכתבים ממנו נדירים מאוד, הרה"ח רבי יצחק לנדא שהיה המשמש בקודש של הרה"ק רבי יצחק מנשכיז מספר בספרו הנפלא 'זכרון טוב' (פיעטרקוב תרנ"ב, דף לט, א) שרבי אליעזר בנו של רבי יוסף ביקש ממנו מכתב שאביו רבי יוסף שלח להרה"ק מנשכיז "באמרו שאין לו שום חתימת יד אביו הקדוש זצוקלה"ה, כי המעט מכתבים שחתם עליהם הלא נשלחו למי שנכתבו ולא היה שכיח כלל שיחתום, רק מעט מזעיר וגם זהו בהכנות גדולות".

במכתבו מבקש רבי יוסף מחתנו ובתו שיבואו לגור אצלם בתקופה הקרובה.

בשולי המכתב פרישת שלום מחתנו של רבי יוסף, הרה"ק רבי מרדכי לרנר משומסק בן רבי מיכל, בנו של הרה"ק רבי מרדכי מלכוביטש (נקרא על שמו). ארבעים שנה היה רב ואדמו"ר בעיר שומסק, וגאונותו וצדקותו נודעו לתהילה בכל גלילות ווהלין.

ראדוויל תרכ"ב [1862]. גודל: 1621 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 138

מכתב קודש בכתב יד האדמו"ר הקדוש רבי איציק'ל פשעוורסקר – מוצאי שבת קודש סמוך לעמוד השחר


מכתב המלצה עבור אחד מנכדי האדמו"ר מנדבורנא אשר הגיע בשליחות מצווה, ולפיו מכל המשולחים הוא הגדול בכולם ומצווה לקרבו ולסייע לו.


המכתב כולו בכתב יד קדשו של האדמו"ר ובחתימתו. נכתב במוצש"ק "סמוך לעמוד השחר" - כידוע עיקר עבודתו של הרה"ק מפשעוורסק הייתה בלילות; הוא מיעט לישון וכמעט לא עלה על מיטתו, ובשעה שבני אדם היו ישנים היה כולו אש שלהבת לעסוק בתורה וחסד.


בחתימתו הוא מזכיר את ייחוסו לבעל 'נועם אלימלך': "הק' משה יצחק נכד רבן של כל ישראל ר"ר [רבינו רבי] אלימלך זצוקללה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל".


הרה"ק רבי איציק'ל מפשעוורסק (תרמ"ב – תשל"ז), מצאצאי הרה"ק בעל 'נועם אלימלך' וחסיד מובהק של הרה"ק משינאווא, התיישב בפשעוורסק שבפולין ושם התפרסם כאיש קדוש וצדיק. לאחר השואה התיישב באנטוורפן והמונים נהרו אליו לישועה ולברכה.


נכתב על נייר מסמכים אישי, ללא תאריך, מתקופת שהותו באנטוורפן (תשי"ז-תשל"ז).


גודל: 1320 ס"מ. בשוליים למטה חורים ממנקב חורים משרדי.

פריט : 141

תיאור מלא הוד, קדושה ורגש ממעמד הדלקת נרות חנוכה הראשון של האדמו"ר מהרשד"י מסלונים, בכתב יד האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום'. ברנוביץ תרצ"ד [1933]


בחדש אייר תרצ"ג נפטר באופן פתאומי האדמו"ר בעל 'בית אברהם' והוא בן מ"ט שנים בלבד. חסידות סלונים נותרה יתומה ושבורה. החסידים נתנו עיניהם בבנו, הרה"ק רבי שלמה דוד יהושע, ולאחר הפצרות רבות קיבל עליו את ההנהגה. זאת בהשתדלות האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום' שהיה מבוגר ממנו ולמד עמו חברותא.


במכתבו הנפלא מתאר בעל 'נתיבות שלום' בפרוטרוט את סדר המעמד הנורא של הדלקת הנרות הראשונה של האדמו"ר בשנה הראשונה לכהונתו. בין היתר נכתב כי תחילה לא רצה כלל להדליק בציבור, וכי זו היתה הפעם הראשונה שעמד במקום שבו היה עומד אביו. (עד עתה לא ישב במקום אביו אלא מן הצד.) עוד במכתב: תיאור אמירת הברכות "בקול דממה דקה", אמירת 'ויהי נועם' והניגונים והריקודים שהיו אחר ההדלקה, ותיאור השמחה המהולה בעצב בהסתלקות האדמו"ר בעל 'בית אברהם'. כן צוין כי האדמו"ר הדליק במנורה של האדמו"ר הראשון בעל 'חסד לאברהם' (אף שהייתה לו מנורה חדשה שקיבל מחמיו האדמו"ר בעל 'עקידת יצחק' מאלכסנדר).


המכתב נשלח לטבריה ביום א' דחנוכה תרצ"ד, בתקופת אירוסיו של ה'נתיבות שלום', "אל 'המיו"ל [המיועד להיות] גיסי" [כנראה רבי זעליג בנו של ה'ברכת אברהם'].


בצדו השני מכתב בכתב יד האדמו"ר בעל 'ברכת אברהם' בעברית וביידיש.


ברנוביץ תרצ"ד [1933]. דף מקופל כתוב על שני עמודים שלמים. 1220 ס"מ. חיזוקי נייר בגב המכתב, ללא פגיעה בטקסט. מצב טוב. לא נדפס בספר 'נתיבות שלום – מכתבי קודש' (ירושלים תשע"ד).

פריט : 147

תשובה בהלכה בכתב יד הגאון רבי איצל'ה פונוביז'ר - 8 עמודים בכתב ידו


תשובה בענייני קידושין המשתרעת על פני 8 עמודים, בכתב יד הגאון הנודע גדול מרביצי התורה בליטא, הגאון רבי איצל'ה פונוביז'ר.

הגאון רבי יעקב יצחק רבינוביץ, הנודע בשם רבי איצל'ה פונוביז'ר (תרי"ד-תרע"ט), היה מגדולי מרביצי התורה בישיבות ליטא וממנהיגי הדור יחד עם החפץ חיים ורבי חיים עוזר. קיבל תורה מפי בעל 'בית הלוי' ובמשך שנתיים למד חברותא עם הגר"ח סולובייצ'יק. בשנת תרמ"ט נקרא על ידי הסבא מסלבודקא לעמוד בראשות הישיבה בסלבודקא והביאה אל רום פסגתה.

שיעוריו העמוקים וחידושיו המבריקים הפליאו את כל בני הישיבה, ובסלבודקא העמיד תלמידים רבים. משנת תרנ"ד כיהן כאב"ד פונוביז' (לאחר האדר"ת) שם הקים קיבוץ של תלמידים מופלגים.

רבי איצל'ה מיעט לכתוב ומכל תשובותיו וחידושיו הרבים נדפסו אך מעט בשו"ת 'זכר יצחק' ובחידושי הגריי"ר.

4 דפים (8 עמודים). גודל: 1321 ס"מ. טיוטות תשובה, כולן בכתב ידו. כתמי דיו, סימני קרע בשוליים ללא חיסרון.

פריט : 149

'נכנסנו בעבודה גדולה לבנות בנין ישיבה גדולה ומפוארה'


מכתבו של ה'חפץ חיים' בעניין בניית הבניין החדש לישיבתו בראדין. ראדין, תרע"ב [1912]

בשנת תרע"ב ראה ה'חפץ חיים' שבניין הישיבה צר מלהכיל את תלמידי הישיבה ההולכים ומתרבים, ושהללו נאלצים ללמוד "במקומות מחולקים שגורם הפסד גדול לסדרי הישיבה". לכן החליט שיש לבנות בניין חדש, גדול ומרווח שיענה על הצרכים.

החפץ חיים החל מיידית במבצע גיוס כספים גדול ושלח מכתבים למיודעיו. במשך זמן קצר הצליח לאסוף 15,000 רובל לבניית בניין חדש לישיבה.

השלמת הבניין החדש הייתה בקיץ תרע"ג וחנוכת הבית נחגגה בהתרגשות גדולה כשבמרכזה משא הפתיחה של מרן החפץ חיים.

במכתבו מפרט החפץ חיים שיש בישיבה יותר ממאתיים בחורים השוקדים בתורה יומם ולילה, ורבים מהם בני עניים שכל עול החזקתם נופל על הישיבה.

"ולכן המסייע לנו כיום להחזקת ישיבתינו הק' שכרו מרובה מאוד... ובזכות זה ה' הטוב יתן לו חיים ושלום והצלחה בכל עניניו".

ראדין תרע"ב [1912]. כתוב משני צדי הדף. 1321 ס"מ. כתיבת סופר עם חתימת החפץ חיים וחותמו. נשלח לידיד הישיבה בשיקאגו. עם חיזוקי נייר דבק. 
מתוך 5 דפים