סידור הקבלה שבו התפללו תלמידי הבעל שם טוב
סידור רבי אשר. לבוב תקמ"ח [1788]
סידור כמנהג ספרד, עם כוונות האר"י, בעריכת המקובל רבי אשר מרגליות מגדולי מקובלי הקלויז בבראד. נדפס בלבוב תקמ"ח [1788] בבית הדפוס של רבי שלמה יאריש רפאפורט, על ידי פועלי הדפוס הצדיקים שפעלו באותה שנה בהדפסת הספר 'נועם אלימלך' בדפוס ראשון, ולפי המקובל היו מל"ו הצדיקים שבדור.
מחשובי סידורי הקבלה והחסידות. בשלמות ובמצב כזה – נדיר מאוד.
סידור זה הכולל כוונות האר"י הוא מהדורה משופרת של סידור האר"י שנדפס בזאלקווא תקמ"א על ידי מקובלי הקלויז בבראד. כאן נדפס עם תיקונים והוספות רבות על פי 'ספר היחודים' להאר"י, 'עץ החיים', 'מחברת הקודש' ו'פרי עץ חיים' למהרח"ו, "ומסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב" [שהיה אז עדיין בכתב יד].
על עורך הסידור, המקובל רבי אשר מרגליות מבראד, מעידים חכמי הקלויז בהסכמתם "כי יש לו יד ושם בחכמת הקבלה, גם סמך ידו עליו ה"ה הרב המאוה"ג החסיד המפורסם בנגלה ובנסתר החכם הכולל איש אלוקים מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל". בהקדמת הסידור כותב רבי אשר: "ויצקתי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת". בהערותיו שילב רבי אשר מהגהות רבו רבי חיים צנזר.
מלבד הסכמת חכמי הקלויז נדפסו הסכמות גדולי החסידות – רבי ישכר דוב מזלוטשוב והרה"ק רבי משה מפשעוורסק.
גדולי החסידות חיבבו את סידור רבי אשר והקפידו להתפלל מתוכו. אחת העדויות הקדומות והמקוריות לכך נמצאת בספר 'אמרי פנחס השלם' (חלק א עמ' רכג-רכד) בשם רבי יעקב שמעון, בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: "על כן אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב או בסידורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים". ובהמשך שם: "הסידורים שלהם היה סידור האריז"ל דפוס לבוב ולא רצו להתפלל בסידור אחר כי גם הרב ז"ל [היינו הרה"ק רבי פנחס מקוריץ] התפלל בסידור הנ"ל והיה חשוב מאוד אצלו"…" גם ה'חתם סופר' זצ"ל התפלל מתוך סידור האר"י בעריכת רבי אשר, שהיה אצלו בכתב יד (ראה 'אוצרות הסופר', קובץ יט עמ' קעט).
לבוב תקמ"ח [1788], דפוס ראשון. [398] דפים, 17 ס"מ. שלושה חלקים בכרך אחד – הסידור נדפס בשלושה חלקים: תפילות ימי החול, שבתות ומועדים (ללא פאגינציה). בסוף כל כרך שמות פועלי הדפוס. סימני שימוש, שפשופים וכתמים; בדפים בודדים בלאי ופגמים קלים; בדף האחרון שיקומי קרעים ללא חיסרון. כרוך בכריכת עור חדשה.
סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 414; ספרי יסוד מס' 425.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
