fbpx
מכירה 11
כ"ד טבת, תשפ"ב
מכירה 11
28.12.21
מתוך 5 דפים

פריט : 30

דף קדוש משו"ת חתם סופר בכתב יד קדשו


תשובה להלכה בעצם כתב יד קודשו של רבן ומאורן של ישראל, מרנא ורבנא בעל חתם סופר זצ"ל [תקע"ט, 1819]

דף שלם כתוב משני צדיו בעצם כתב יד קדשו. קטע מתוך תשובה להלכה בכתב יד מרנא ורבנא, רבנו משה סופר אב"ד ור"מ דק"ק פרשבורג, בעל 'חתם סופר'.
בין דבריו מזכיר החתם סופר דברים שאמר בצעירותו לפני רבו המובהק רבי נתן אדלר ורבו קילסם. וכך הוא כותב: "דכירנא כד הוינא טליא אמינא מילתא בפני מ"ו גאון ישראל מו"ה נתן אדלר כץ זצ"ל וישרו הדברים בעיניו זצ"ל".

החתם סופר ורבו רבי נתן אדלר
עוד בהיות החתם סופר רך בשנים דבק ברבו המובהק, הנשר הגדול מרנא ורבנא רבי נתן אדלר. הוא גדל בבית רבו ושאב ממנו מלא חופניים תורה, יראה והנהגות קדושות. כל ימיו נשא את שם רבו בהערצה מופלגת וראה בו "חסיד שבכהונה" ו"איש אלוקים קדוש", ואף אמר שרבו היה בדרגה יותר גבוהה ממלאך ('ספרא דמלכא' עמ' יב).

תשובות חתם סופר
רבנו החתם סופר היה תל תלפיות שהכל פונים אליו. גדולי ישראל שפנו אליו בשאלותיהם כהגאון מהר"ם בנעט והגרא"ז מרגליות, העידו שה' עמו והלכה כמותו. דבריו התקבלו כהלכה פסוקה בקרב כל גדולי הונגריה השותים בצמא את דבריו.

הגאון מהר"ש ענגל אמר: "מקובלני מרבותי שהנודע ביהודה והחתם סופר נשלחו מן השמים לקבוע הלכות בישראל" (שו"ת מהר"ש ענגיל חלק ז עמ' קצה).

סגולת כתב יד החתם סופר
ידוע שבני משפחת החת"ס החזיקו את כתבי ידו של החתם סופר כסגולה לשמירה ולרפואה (וראה מקורות בחומר המצורף). בנו, בעל 'מכתב סופר', העיד שמהר"ם בנט האריך להסתכל בתשובה ששלח אליו החתם סופר ואמר שעצם ההסתכלות בכתב ידו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים (הגרי"נ שטרן במבוא לדרשות חת"ס). הרה"ק רבי פנחס מאוסטילה אמר בשם חמיו המהרי"ד מבעלזא שכל שורה ושורה מתשובות חתם סופר מסוגלת ליראת שמים (ספרא דמלכא עמ' ס"ד). הגאון משאמלוי כתב: "ומי שרגיל לעיין בתשובותיו מרגיש שנכתבו בקדושה וביראה עילאה" (בהסכמתו לספר 'זיכרון למשה', גרוסווארדיין תרח"ץ).

בדף, קטע מתוך תשובתו לתלמידו רבי אהרן קוטנא [ראה 'אישים בשו"ת חתם סופר' עמ' נב אות נ] בעניין שתיית מי חלב לחולה אחרי אכילת בשר ללא המתנת ו' שעות.

התשובה נדפסה בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' עג (פרשבורג תר"א), ובשינויים והוספות על פי כתב יד זה בשו"ת חתם סופר מהדורת חתם סופר (ירושלים תש"ס). תאריך התשובה הוא על פי הנדפס בשו"ת חתם סופר.

פרשבורג , 1819 [1] דף בגודל 1923.5 ס"מ, כתוב משני צדי הדף. עם חורים זעירים רבים, אך הכל שוקם ברסטורציה אומנותית.

פריט : 35

מכתב חידושי תורה מאת רבי יעקב ליב כ"ץ שטראסר - חתן הכתב סופר. פרשבורג תר"מ [1880]


מכתב ידידות וחידושי תורה בעניין מעשר כספים, בכתב יד רבי יעקב ליב כ"ץ שטראסר מפרשבורג, חתן רבו ה'כתב סופר' ואבי משפחת שטראסר.

רבי יעקב יהודה ליב הכהן שטראסר (תקצ"ב לערך-תרע"ב) היה חתנא דבי נשיאה של מרן ה'כתב סופר' זצ"ל, שחיבבו חיבה יתירה ואמר שיום שבא רבי יעקב יהודה לבקרו הוא יום טוב בשבילו. ב'תשובות כתב סופר' (יורה דעה סי' קי) הוא כותב אליו: "כהן שדעתו יפה, פרי עץ הדר, מהדרין מן המהדרין ביראת ה' כל הימים, ה"ה חתני כבני, תלמידי חביבי, הרבני הצדיק המופלא בתורה וביראה טהורה, ותיק מלא עתיק מלא ברכת ה', הקצין כש"ת מו"ה יעקב ליב כ"ץ שטראססער נ"י".

רוב ימיו חי בפרישות בק"ק טאב, ובסוף ימיו קבע משכנו בק"ק פרשבורג. מעט מחידושי תורתו נדפסו בקונטרס 'תורת אבות' (ברוקלין תש"ן). מיוצאי חלציו נודעו רבי עקיבא הכהן שטראסר אב"ד טאקאי (ראה בסמוך בקטלוג זה), ורבי שלמה צבי הכהן שטראסר אב"ד דעבררעצין ('החתם סופר ותלמידיו' עמ' תקב; קונטרס 'בית אבות' בסוף ספר 'תורת אבות' הנ"ל).

פרשבורג תר"מ [1880]. 2 עמודים בגודל 1423 ס"מ. לא נדפס.

פריט : 38

תשובה בהלכה (4 עמודים) בכתב יד וחתימת הגאון רבי יוסף ליב סופר, אב"ד פאקש. תרס"ט [1909]


תשובה ארוכה בכתב יד הגאון הצדיק רבי יוסף ליב סופר, אב"ד פאקש ובעל 'ילקוט סופר'.
התשובה היא בעניין המנהג שהיה בעבר לחלק את מצוות המילה לשתיים - אחד מל ואחד פורע, ובעניין הבאת התינוק לברית בשבת על ידי גוי.

בין דבריו מזכיר רבי יוסף ליב מדברי אביו ב'ספר המקנה' בשם זקנו, רבי יואל אונגר בעל שו"ת ריב"א.

הגאון הצדיק בעל 'ילקוט סופר' רבי יוסף ליב סופר, אב"ד דערעטשקע ופאקש (תרכ"א-תרע"ח). בן הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר, אב"ד פאקש ובעל 'ילקוט אליעזר' ו'ספר המקנה'. תלמידם של אביו, של בעל 'שבט סופר' ושל רבי משה הלוי פולק אב"ד בוניהאד. משנת תרמ"ה אב"ד דערעטשקע, ומשנת תרס"ג ממלא מקום אביו בפאקש. נודע בחיבוריו: 'ליקוטי סופר' על המצוות - ב' חלקים; ו'ילקוט סופר' על התורה - ה' חלקים.

פאקש תרס"ט [1909]. 2 דפים, 4 עמודים כתובים, בגודל: 1423 ס"מ. בכתב ידו וחתימתו, על נייר מסמכים אישי. למיטב ידיעתנו לא נדפס.

פריט : 39

קונטרס חידושים (13 עמודים) על מסכת עבודה זרה בעצם כתב יד קודשו של המהר"ם שיק. יערגן תקצ"ח [1838]


חידושים על מסכת עבודה זרה בכתב יד קודשו של הגאון רבי משה שיק, אב"ד חוסט ובעל 'מהר"ם שיק'.

בראש כתב היד רשם המהר"ם שיק: "בעזה"י יערגן י"ט מנחם תקצ"ח בשמעתין דגת בעוטה ע"ז דף נ"ה ע"ב".

החידושים כתובים כסדר הסוגיה על רש"י ותוספות.

הגאון הצדיק מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט), גדול תלמידי ה'חתם סופר' וממשיך דרכו בדרך הלימוד ובהנהגת הדור בהונגריה, העמיד תלמידים רבים גדולי עולם ולאור פסקיו ותשובותיו הלכו חכמי הונגריה. בשנת תקצ"ח החל לכהן ברבנות יערגן הסמוכה לפרשבורג בהמלצת רבו החתם סופר, וכשבא החתם סופר ליערגן לשאוף אוויר צח היה נכנס לשמוע את שיעורי תלמידו ('זיכרון למשה' דף צ). בעל חתם סופר הפליג בשבחו ואמר: 'לא אוכל לחדש שום דבר נגדו כי הכל יודע, והיה בענוותנותו ממש כדמות רבי עקיבא איגר' (תלמידו רבי זלמן שפיצר, חתן החת"ס, בהספדו עליו, 'תיקון שלמה' עמ' קד-קו).

כל ימיו דבק בתורת רבו החתם סופר, ולא אמר דברי תורה שלא הזכיר בהם קודם מתורת רבו. גם בקונטרס חידושים זה הזכיר כמה פעמים מחידושי רבו, בלשון "אדמ"ו נ"י" (ראה דפים 3, ב; 4, ב; 5, ב; 6, ב).

בדף הפורזץ חתימת יד נכדו חביבו רבי אליהו שיק מזענטא. רבי אליהו היה נאמן ביתו של זקנו ושימש אותו רבות. פעל להוצאת כתבי המהר"ם שיק - ראה בהקדמתו לדרשות מהר"ם שיק (קלוזש תרצ"ז).

[7] דפים. 13 עמודים כתובים. 1924 ס"מ. הכל בעצם כתב יד קודשו. קמטים וקרעים קלים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. כרוך בכריכה חדשה נאה.

פריט : 40

פסק דין קדום בחתימת הגאון רבי יהודה אסאד ורבני סערדאהעל. תקפ"ט [1829]

פסק דין בענייני ממונות, בחתימת יד הגאון רבי יהודה אסאד ודייני בית הדין בק"ק סערדאהעל,
משנת תקפ"ט [1829].

בשנה זו שימש מהר"י אסאד כדיין בסערדאהעל ולכן חתם שני. מהר"י אסאד החל לכהן כדיין שם בשנת תקפ"ו בהמלצת ה'חתם סופר', ומשנת תרי"ג החל לכהן שם כאב"ד.

הגאון רבי יהודה אסאד אב"ד סערדאהעלי (תקנ"ד-תרכ"ו), בעל שו"ת מהרי"א, היה צדיק וקדוש בעיני כל יהודי הונגריה וממנהיגיה הגדולים. השיב תשובות לאלפים ולחם מלחמות ה' ב'מחדשים'.

חתום ראשון - רבי שלמה אייבשיץ, הוא הדיין רבי שלמה הנזכר בתשובת חתם סופר (אבן העזר חלק א סי' יח) לפני מהר"י אסאד. ב'שם הגדולים מארץ הגר' (ש, כז) וב'אישים בתשובות חת"ס' (אות תרד) נזכר בשמו הפרטי בלבד, בתוספת הערה: לא מצאתי זכרו במקום אחר, והנה עתה התגלה ששם משפחתו אייבשיץ - ללא ספק ידיעה חשובה ומעניינת לתולדות רבני סערדאהעל.

חתום שלישי - הגאון רבי וואלף באנדא (תק"ס בערך-תרכ"ד), דיין וראב"ד בסערדאהעל, אחיינו של בעל 'מחצית השקל' ותלמיד החתם סופר ומהר"ם בנעט. שימש גם כאב"ד העליטשאבא הסמוכה. באחד ממכתביו הוא מספר: "הרב הגאון דק"ק פרשבורג [בעל חתם סופר] נתן לי התרה כשהייתי בן חמשה ועשרים על כל הש"ס והפוסקים" ('אישים בתשובות חת"ס', אות החתם סופר ותלמידיו, עמ' קכו-קכח).

עם חותם שעווה של בית הדין שנשמר בשלמות. במרכז החותם צורת מגן דוד.

סערדאהעל, תקפ"ט [1829]. דף גדול: 2136 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 46

מכתב מאת הגאון הצדיק רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין אב"ד קראסנא


מכתב בחתימת הגה"צ רבי ברוך בענדיט ל"ש אב"ד קראסנא אל שאר בשרו הגאון הצדיק רבי עקיבא יוסף שלזינגר.

הגה"ק רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין הי"ד אב"ד קראסנא (תרי"ח-תש"ד), בן רבי יעקב קאפיל ל"ש אב"ד באטלאן אחיו של הצדיק רבי הלל ל"ש. קיבל תורה מאביו ודודו והיה תלמיד חביב להרה"ק רבי מנחם מנדל פאנש מדעש המתארו: "הרב החריף ובקי ירא ושלם אוצר בלום" (שו"ת שערי צדק או"ח סי' לו). משנת תרמ"א ישב על כסא הרבנות בקראסנא במשך למעלה משישים שנה. החזיק בה ישיבה ונודע בקדושתו, בצדקותו ובעבודת התפילה שלו ובעיקר בקנאותו הגדולה לכל קדשי ישראל. נספה באושוויץ בהיותו בן פ"ו שנים. מבניו: הגה"צ רבי הלל ל"ש מקראסנא בעל 'כוונת הלב'.

כפי הנראה מהמכתב, בנו (ר' חיים צבי הי"ד, לימים אב"ד בישטום) נאלץ לברוח, כנראה מחמת המציק, ונמלט לארץ ישראל ואם היה נודע הדבר, הוא היה במצב של פיקוח נפש.

המכתב ללא תאריך. בכתיבת סופר ובחתימת ידו. נייר מסמכים רשמי בגודל 1814 ס"מ. מצב טוב.
מתוך 5 דפים