פריט : 231
בית הדין המיוחד לענייני עגונות בסאטמר לאחר השואה
היתר נישואין לבעל שאשתו נלקחה באושוויץ לצד 'שמאל'
כתב היתר נישואין מתחילת שנת תש"ו ליהודי מהעיר קראלי שמותר לו לשאת אישה, לאחר שהעידו בפני בית הדין שאשתו נלקחה לאושוויץ לצד שמאל – היינו לצד תאי הגזים והמשרפות.
בית הדין לענייני עגונות בסאטמר
אחת השאלות הראשונות והכאובות ביותר שעלו לאחר השואה הייתה שאלת העגונים והעגונות. בכל מקום שאליו התקבצו אודים מוצלים מאש - הקימו רבנים שנותרו לפליטה בית דין מיוחד לפתור את בעיית העגונים והעגונות שרצו לבנות את ביתם מחדש.
בית דין כזה הוקם גם בעיר סאטמר, ובו היו חברים הגה"צ רבי משה אריה פריינד, רבי שלמה זלמן פרידמן אב"ד ראחוב ורבי אברהם צבי ווייס דומ"ץ סאטמר.
הגאון הקדוש הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים (תרס"ד-תשנ"ו) היה נכד הרה"ק רב אברהם יהושע פריינד, רב ואדמו"ר באונטרדם ונאסוד (חתן רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אונטרדם). הוא נודע בצדקותו הרבה והנהגותיו הקדושות. איבד בשואה את רעייתו ועשרת בניו. לאחר מכן שימש זמן קצר כרב העיר סאטמר, עלה לארץ ישראל והרביץ בה תורה ויראה. משנת תשמ"ט מרא דארעא דישראל, בה כיהן עד זקנה ושיבה בגיל צ"ג שנים.
הגה"צ רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב (תרנ"ב-תש"מ) היה בן הגה"ח בעל 'ליקוטי מהרי"ח'. נודע כצדיק קדוש וטהור (לשון הרמ"א פריינד בהסכמתו לספרו 'זבחי שלמה'), "תלמיד אהוב כבן לכ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה [בעל 'עצי חיים'] בסיגעט וביחוד היה קשור באותות אהבה למרן דודי הגה"ק [בעל דברי יואל] זצללה"ה כל ימי חייהם". (מהסכמת האדמו"ר בעל 'ברך משה') משנת תש"ז שימש כאב"ד לוגאנו (שווייץ).
הגאון רבי אברהם צבי וייס, דומ"ץ בסאטמר (תרס"ב-תשל"ט), נסמך להוראה מסבו המהר"ש ענגל ועוד גדולי הונגריה, ניצל מהשואה ועלה ליפו, שם כיהן כרב ולאחר מכן היה רבה הראשון של נווה אחיעזר. נכדו הוא רבי יצחק ישעיה וייס, אב"ד נווה אחיעזר.
סאטמר תש"ו [1946]. דף בגודל: 1825 ס"מ. חתימת ידם המקורית של הרבנים וחותם בית הדין. תיקונים קלים בשוליים.
בית הדין המיוחד לענייני עגונות בסאטמר לאחר השואה
היתר נישואין לבעל שאשתו נלקחה באושוויץ לצד 'שמאל'
כתב היתר נישואין מתחילת שנת תש"ו ליהודי מהעיר קראלי שמותר לו לשאת אישה, לאחר שהעידו בפני בית הדין שאשתו נלקחה לאושוויץ לצד שמאל – היינו לצד תאי הגזים והמשרפות.
בית הדין לענייני עגונות בסאטמר
אחת השאלות הראשונות והכאובות ביותר שעלו לאחר השואה הייתה שאלת העגונים והעגונות. בכל מקום שאליו התקבצו אודים מוצלים מאש – הקימו רבנים שנותרו לפליטה בית דין מיוחד לפתור את בעיית העגונים והעגונות שרצו לבנות את ביתם מחדש.
בית דין כזה הוקם גם בעיר סאטמר, ובו היו חברים הגה"צ רבי משה אריה פריינד, רבי שלמה זלמן פרידמן אב"ד ראחוב ורבי אברהם צבי ווייס דומ"ץ סאטמר.
הגאון הקדוש הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים (תרס"ד-תשנ"ו) היה נכד הרה"ק רב אברהם יהושע פריינד, רב ואדמו"ר באונטרדם ונאסוד (חתן רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אונטרדם). הוא נודע בצדקותו הרבה והנהגותיו הקדושות. איבד בשואה את רעייתו ועשרת בניו. לאחר מכן שימש זמן קצר כרב העיר סאטמר, עלה לארץ ישראל והרביץ בה תורה ויראה. משנת תשמ"ט מרא דארעא דישראל, בה כיהן עד זקנה ושיבה בגיל צ"ג שנים.
הגה"צ רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב (תרנ"ב-תש"מ) היה בן הגה"ח בעל 'ליקוטי מהרי"ח'. נודע כצדיק קדוש וטהור (לשון הרמ"א פריינד בהסכמתו לספרו 'זבחי שלמה'), "תלמיד אהוב כבן לכ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה [בעל 'עצי חיים'] בסיגעט וביחוד היה קשור באותות אהבה למרן דודי הגה"ק [בעל דברי יואל] זצללה"ה כל ימי חייהם". (מהסכמת האדמו"ר בעל 'ברך משה') משנת תש"ז שימש כאב"ד לוגאנו (שווייץ).
הגאון רבי אברהם צבי וייס, דומ"ץ בסאטמר (תרס"ב-תשל"ט), נסמך להוראה מסבו המהר"ש ענגל ועוד גדולי הונגריה, ניצל מהשואה ועלה ליפו, שם כיהן כרב ולאחר מכן היה רבה הראשון של נווה אחיעזר. נכדו הוא רבי יצחק ישעיה וייס, אב"ד נווה אחיעזר.
סאטמר תש"ו [1946]. דף בגודל: 1825 ס"מ. חתימת ידם המקורית של הרבנים וחותם בית הדין. תיקונים קלים בשוליים.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
