הגהות בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק המקובל האלוקי רבי אברהם גרשון קיטובר גיסו של הבעש"ט וממפיצי תורת החסידות על שער הכוונות למהרח"ו.

דף בכתב יד מספר שער הכוונות לרבינו חיים ויטאל – הכולל כוונות סדר נפילת אפים, עם הגהות בעצם כתיבת יד קדשו של רבי אברהם גרשון קיטובר גיסו של אור שבעת הימים רבינו הבעל שם טוב.

ביאורים ארוכים בגליון ובין השורות וכן תיקונים, כולל כתיבת השמות הקדושים המשולבים אהי"ה והוי"ה ועוד -הכל בעצם כתב יד קדשו.

דף קדוש ונורא. סוד נפילת אפים, כוונותיו ויחודיו הוא ענין רם ונשגב בתורת הקבלה והוא תכלית הזיווג והיחוד ומסירות נפש להעלות את הניצוצות מעולם העשיה – ממעממקי הקליפות עד שמי רום.

הרה"ק רבי גרשון קיטובר היה גדול מאוד בחכמת הקבלה. רבי יהונתן אייבשיץ מתארו'מקובל אלוקי' (לוחות עדות דף נז) ובעל נודע ביהודה כותב עליו 'המופלא ומופלג בתורה וחסידות,לו עשר ידות שושן סודות החכם השלם והכולל, חסידא קדישא, נר ישראל פטיש החזק עמוד הימני' (שו"ת נודע ביהודה מהדו"ק א"ה סי' ע"ג)

הרה"ק רבי גרשון קיטובר (תנ"ו בערך-תקכ"א) נמנה על גדולי חכמי הקלויז בבראד, שם הגה בנגלה ובנסתר בחברת גדולי עולם, רבי חיים צאנזר מבראד, בעל נודע ביהודה ובעל מאיר נתיבים.

אחותו של רבי אברהם גרשון הרבנית הצדקנית לאה, הייתה נשואה לרבינו הבעש"ט, ולאחר התגלות הבעש"ט, דבק בו ונקשרה נפשם אחד בשני, ואף עבר לבית הבעש"ט במעז'בוז' לשמש כמלמד לרבי צבי הירש בן הבעש"ט.

 לאחר מכן בחר בו הבעש"ט להפיץ את משנת החסידות בשערי עיר הקודש ירושלים.

רבי גרשון היה ראשון העולים מגדולי החסידות לארץ ישראל והפיץ את תורת הבעש"ט בארץ ישראל וכותב על כך לגיסו 'שמך כבר נודע בשערי ירושלים, והחכמים שבכאן בקשו ממני שאכתוך לך ואזרזך שתבא לכאן לקבוע דירה, ותאבים לראות פניך.

גיסו הבעש"ט העריצו וכיבדו ואמר דברי תורה בשמו (דברי שהם לתלמידו הרה"ק מדאלינא פ' בא ששמע מפיו) באחת מאגרותיו לארץ ישראל הוא כותב לו'אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי' ובתוך האגרת מבטא את געגועיו עד כדי בכי מפרידתו וחותם'אהובך גיסך המצפה לראותך פנים אל פנים'. (נדפס בסוף ספר בן פורת יוסף להרה"ק מפולנאה).

במכתביו אליו תיארו הבעש"ט בתארים נכבדים, מהם ניתן ללמוד על גדולתו וקדושתו

להלן ליקוט של כמה מהם:

  אל כ"ק גיסי יקירי הרב החסיד הקדוש איש אלקים גאון בנגלה ובנסתר

התחברו הירשם