28 ליולי 2021 / י"ט אב, תשפ"א Archives - עמוד 3 מתוך 5

פריט : 103

ספר תהילים עם 'דגלי הודיה והמצוה' ומעמדות מהרה"ק מאפטא, זיטומיר תרכ"ו [1866].

פריט : 104

מכתב כולו בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין, נכד הרה"ק מרוז'ין

מכתב בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין לבתו הרבנית חוה (חוהני), אשת האדמו"ר רבי מנחם נחום מהוסיאטין.

את מכתבו פותח האדמו"ר במילים: "ליבע טהיירע טאכטאר חוהני תחי' [=בתי היקרה והאהובה]" ומסיים במילים: "זייא גיזונד מנאי אביך וואס ווינשט כ"ט [היי בריאה ממני אביך שמאחל לך כל טוב].ישראל".

האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) היה איש פלא ומופת, נכדו היחיד של הרה"ק מרוז'ין שעלה לארץ ישראל. אמרו שאצלו היה ניתן לראות רוח הקודש בחוש כפי שהיה אצל האדמו"רים מהדור הקודם.

משנת תרנ"ד היה אדמו"ר בהוסיאטין על מקום אביו, רבי מרדכי פייבוש בנו של רבי ישראל מרוז'ין. במלחמת העולם הראשונה גלה לווינה ומשם עלה בשנת תרצ"ז לארץ ישראל ונחשב לזקן האדמו"רים.

בשולי המכתב מכתב נוסף מבתו מרת חיה שרה, אשת האדמו"ר בעל 'אהלי יעקב' מהוסיאטין, אל אחותה הנ"ל.

תל אביב [תרצ"ז] נייר מכתבים רשמי: 2229 ס"מ, מצב טוב.

פריט : 105

הספדים על צדיקי החסידות. אלון בכות. טשרנוביץ תרמ"ד [1884] הספדים על הרה"ק

פריט : 106

עין דמעה. זולקווא תר"י [1850] – הספד על הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן

פריט : 107

ספר 'בית ישראל' להרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב. דפוס ראשון. למברג תקצ"ד [1834]

פריט : 108

מכתב מאת האדמו"ר הרה"ק רבי משה אייכנשטיין מזידיטשוב

מכתב מאת האדמו"ר רבי משה אייכנשטיין מזידיטשוב המלצה ובקשה עבור תלמיד הרוצה לעלות לירושלים ללמוד בישיבת הריי"צ דושינסקי.

האדמו"ר הרה"ק רבי משה אייכנשטיין מזידיטשוב הי"ד היה בנו של הרה"ק רבי יששכר בעריש מווערצקי, ממלא מקום אביו בזידיטשוב ובסוף ימיו קבע את מושבו וישיבתו במונקאטש. הוא נודע בקדושתו ובתפילותיו, ורבים נהרו אליו, אך בעיקר היה מתמיד גדול ולמד ממש בלי הפסק, עד שאמרו עליו שתוך כדי שנתו ציטט קטעי גמרא.

הגאון בעל 'מנחת יצחק' שלמד בחברותא עם בנו, העיד עליו שהיו שפתותיו מלאות זיו ומפיקות נוגה. נודע כגאון בכל התורה על דרך הפרד"ס. מתורתו נדפס הספר 'זכרון משה' על רש"י והאור החיים הקדוש.

מונקאטש [תרצ"ה, 1935] בערך. נייר מסמכים רשמי. 2229 ס"מ. כתיבת סופר.

פריט : 109

צרור איגרות מהרה"ק רבי הערש'לה ספינקער (22 מכתבים) עשרים ושניים מכתבים בכתב

פריט : 110

דברי חיים על התורה להרה"ק רבי חיים מצאנז. דפוס ראשון ביאורים על

פריט : 111

תשובה להלכה בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל 'דברי חיים' מימי זקנותו. צאנז תרל"ג [1873]

ה'דברי חיים' היה בעת כתיבת התשובה בן שמונים שנה!

את תשובותיו כתב ה'דברי חיים' מתוך קדושה וטהרה, ובמהלך כתיבת התשובות אף ירד לטבול במקווה, כפי שמספר החסיד ר' זנוויל בלאבשטיין, ממשמשי רבינו שכתב את תשובותיו. הוא מתאר שזו הייתה העבודה הקשה עליו ביותר, כאשר רבינו קרא לו לערוך את תשובותיו, ובאמצע הכתיבה היה ניגש אליו פעמים מספר ואומר "בוא ונשרף לכבוד קדושת שמו יתברך".רבינו היה יורד וטובל במקווה שלוש וארבע פעמים באמצע חיבור התשובה, כך שלעיתים לא הספיק להעלות על הכתב במשך הלילה רק חצי תשובה ('רבינו הקדוש מצאנז' חלק א עמ' צח).

בשולי התשובה חתם הרה"ק מצאנז בעצם כתב יד קודשו: "דברי דבש"ת [=דורש בשלום תורתו] הק' חיים הלברשטאם". בסיום התשובה מוטבע חותמו הקדוש. ובצד ימין בראש התשובה חותמת בלט אישי צרוב בנייר.

צאנז תרל"ג [1873] דף בגודל 2034 ס"מ. חיזוקי נייר בקיפולי הדף, חור קטן במרכז בדף. שמור בקופסת עור מהודרת מאוד. גודל הקופסה: 28*42 ס"מ.

פריט : 112

חידושים על שולחן ערוך בכתב יד הרה"ק רבי מרדכי דוב מהורונסטייפול

פריט : 113

מכתב ברכות בחתימת הרה"ק רבי חנה מקולשיץ. רישא תרצ"ז [1937]

'... תוושעו כולכם בישועות טובות, בשפע ברכה והצלחה, וימלאו כל כל משאלות לבבכם לטובה ולברכה' - מכתב ברכות מהרה"ק רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ.

הרה"ק רבי חנה מקולשיץ הי"ד (תרמ"ד-תש"ג) נודע בקדושתו וטהרתו כאחד האדמורי"ם המופלאים בשושלת הרבנים לבית רבותינו הקדושים מצאנז, וכבר דודו זקנו רבי ישעיה מטשכויב בן זקוניו של הדברי חיים אמר עליו שיש לו הרבה ממידותיו של הדברי חיים. שמו יצא כפועל ישועות וביתו היה תל שהכל פונים אליו לקבלת עצה ברכה וישועה. הפליא לעשות ברפואות לחולים קשים ואנושים ששבו לאיתנם מכח ברכותיו.

בשולי המכתב, מכתב פרטי מאחיו הרה"ק רבי חיים ברוך אב"ד פריסטיק, הי"ד (תרמ"ז-תש"ב) רבה של פריסטיק נספה עם כל משפחתו, רבי חיים ברוך היה גם מחותנו של אחיו רבי חנה שכן בתו הייתה נשואה לר' שלום בנו של רבי חנה.

רישא תרצ"ז [1937] נייר מכתבים אישי. 2314 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 114

מכתב בכתב יד הרה"ק רבי אהרן הלברשטאם מזמיגראד הי"ד

מכתב תודה וברכות בכתב יד ובחתימת רבי אהרן הלברשטאם, בן הרה"ק רבי סיני מזמיגראד.

הרה"ק רבי אהרן מזמיגראד הי"ד (תרנ"ו בערך-תש"ב) היה בן הרה"ק רבי סיני מזמיגראד, בן הרה"ק רבי ברוך מגורליץ, בן הרה"ק רבי חיים מצאנז. הוא כיהן כרב הצעיר בזמיגראד ולאחר מכן היה אב"ד אשיעק. היה חתן רבי חיים ברוך רובין, אב"ד וישניצא (בן רבי נפתלי רובין, חתן הרה"ק משינאווא). נספה בשואה עם כל משפחתו. ('רבינו הקדוש מצאנז' ח"ב עמ' שס"ה, 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה' חלק ב' עמ' 419).

זמיגראד ללא תאריך. דף בגודל 1422 ס"מ.

פריט : 115

"ירחם השי"ת שאזכה לשמוע בשורות טובות ממשפחתי שיחי', אמן".

מכתב מרטיט בשלהי השואה בכתב יד קודשו של האדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בעל 'דברי מנחם' בעניין קורות בני משפחתו. שוויץ תש"ו [1946]

מכתב בכתב יד קודשו של האדמו"ר הקדוש רבי מנחם מנדל מסטרופקוב מתקופת שהותו בשוויץ מייד לאחר השואה, אל הנגיד רבי ישראל זופניק.

מכתב מלא תוכן ועניין הכולל כמה עניינים, בהם: פעולותיו לחיפוש ואיתור בני ביתו של הנמען ומה עלה בגורלם במלחמה, ותפילה לה' שגם הוא עצמו ישמע בשורות טובות מבני משפחתו. הוא מעדכן את רבי ישראל איך עברו עליו תפילות הימים הנוראים. במענה לשאלת רבי ישראל "אודות מלבושים" עונה האדמו"ר: "תהלה לה' יתברך כי כבר עשיתי לי פה מלבושים של משי של שבת ושל חול כמו שהייתי לובש בביתי".

האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל מסטרופקוב (תרל"ג- תשי"ד), בעל 'דברי מנחם', היה בנו בכורו של רבי שלום מסטרופקוב, בעל 'דברי שלום', בן הגה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא, בעל 'דברי יחזקאל', בן הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז – אשר שימש כסנדק שלו. בילדותו נפטרה אמו, והוא גדל בבית זקנו הקדוש משינאווא. כבר בצעירותו הפליא את המהר"ש ענגל את בקיאותו וחריפותו.

בימי השואה נמלט לבודפשט והסתתר יחד עם הרה"ק מוהר"א מבעלזא שאף מסר לו קוויטל. משם הוא נמלט לשוויץ ומשם נשלח מכתב זה.

בבואו לאמריקה בשנת תש"ז נחשב כאוד מוצל, זקן משיירי כנסת הגדולה, שריד לדור קודם, וכל האדמו"רים הוקירוהו וכיבדוהו. נודע כצדיק ופועל ישועות, ומכל רחבי ארה"ב נהרו אליו להיפקד בפקודת ישועה ורחמים. הוא שימש כסנדק של האדמו"ר מוהר"א מסאטמר שליט"א בהוראת ה'דברי יואל' וכן של האדמו"ר מצאנז שליט"א. האדמורי"ם מסטאמר וסקווירא זצ"ל שהו ליד מיטתו בעת עלותו לגנזי מרומים.

הנגיד הגדול ר' ישראל זופניק (תרס"ה-תשמ"ד) היה חסיד נאמן ודבוק בהרה"ק רבי אברהם שלום מסטרופקוב ולאחר מכן בבנו רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, והוא אשר סייע בידו להגיע לארצות הברית לאחר השואה. כל צאצאיו שניסה לאתר, כולל הבחור צבי שנזכר במכתב, נספו בשואה, הי"ד.

גאטינבערג-שווייץ יום ד' בראשית [כ"ו תשרי] תש"ו [1946]. מכתב ארוך כתוב משני צידיו. גודל: 2129 ס"מ.

פריט : 116

מכתב היסטורי מהאדמו"ר מצאנז־קלויזינבורג. בעת ביקורו בישיבה שהקים במקסיקו

מכתב שלם בדבר הגעתו לארץ ישראל והוראותיו לטקס הנחת אבן הפינה לקרית צאנז בנתניה. מקסיקו תשט"ז [1956] בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג.

המכתב נשלח בעת ביקורו של האדמו"ר במכסיקו סיטי בישיבה שהקים בה לאחר השואה (ראה מסגרת), ונשלח על גבי בלאנק נדיר של הישיבה. במכתב נרשם: "ישיבה ומתיבתא חיים צבי בנשיאות האדמו"ר מו"ה יקותיאל יהודה הלברשטאם שליט"א"... [mexico df = Distrito Federal שמו המקורי של מחוז מכסיקו סיטי] primera sabiduria [שם הישיבה 'ראשית חכמה' בספרדית].

במכתבו מודיע האדמו"ר לחברי ועד ייסוד הקריה שבדעתו להגיע לארץ ביום י"ז באדר ותכף למוחרת - ביום י"ח באדר להניח את אבן הפינה לקריה, אך לא יוכל להתעכב יותר משבוע בארץ, לכן הוא מבקש: "תראו שיהיה הכל מסודר בסדר נכון ולרגעים ספורים כל תנועה ותנועה".

ועוד הוא מבקש: "שהכל יהיה על פי התורה ודרכי אבות ובהשכל ובינה לכבוד היהדות החרדית".

בי"ז באדר תשט"ז דרכו רגלי האדמו"ר בארץ ישראל, וחגיגת אבן הפינה המרגשת התקיימה ביומא דהילולא קדישא של בעל 'נועם אלימלך', כ"א באדר.

מכסיקו שבט תשט"ז [1956]. 2127 ס"מ. על גבי בלאנק של ישיבה ומתיבתא 'חיים צבי', עם חותמת הדואר ותאריך על המעטפה המקורית. סימני קיפול. מצב טוב.

פריט : 117

מכתב ברכה בחתימת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, מגדולי האדמו"רים בדור שלאחר השואה

"יברך ד' חילו ופועל ידיו ירצה ויצליח בכל אשר יפנה ויהיה שבע רצון מלא ברכת ד' בבריאות השלימות…"

האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב (תרס"ח-תש"ס), נצר לאדמו"רי שושלת צאנז המפוארת, היה מופלג בחוכמתו, מנהיג לרבים ובעל הדרת פנים מרשימה. בן האדמו"ר רבי בן ציון בעל 'קדושת ציון', בנו של רבי שלמה מבאבוב, נכדו של רבי חיים מצאנז. בנעוריו נסמך מגאוני גליציה ובשנת תרצ"א נתקבל לרב בבאבוב. בניסים גלויים ניצל מהשואה והחל לשקם את החסידות.

בלאנק רשמי ברוקלין תשמ"ג [1983]. 1826 ס"מ. נקבי תיוק.

פריט : 118

מכתב חידושי תורה ארוך מאת הגאון רבי יצחק הלוי הורוויץ, אב"ד סטאניסלב. תרנ"ג [1893]

חידושי תורה במסכת פסחים - תשובה למכתב חידושי תורה של נכדו, רבי פינחס הלוי הורוויץ, אב"ד ביסטריץ, בן בנו של הגאון רבי אריה לייב הורוויץ, בעל 'הרי בשמים'.

הגאון רבי יצחק הלוי איש הורוויץ, אב"ד סטאניסלב (תקפ"ח-תרס"ד), היה בן הגאון רבי משולם יששכר הלוי הורוויץ, בעל 'בר ליואי', מגדולי חכמי גאליציה בדורו. הוא העמיד תלמידים רבים והיה חביב בעיני הרה"ק רבי חיים מצאנז. מחבר שו"ת 'תולדות יצחק'.

סטאניסלב. תרנ"ג [1893]. 3 עמודים גדולים. 2134 ס"מ. מעט כתמים, סימני קרע ללא חיסרון. למיטב ידיעתנו לא נדפס.

פריט : 119

מכתב ברכות בכתב יד הגאון רבי מאיר אריק וחתנו. טארנא תרפ"ד [1924]

פריט : 120

אב"ד פרובוז'נא בעל שו"ת 'צור יעקב' הגאון רבי אברהם יעקב הלוי הורוויץ

פריט : 121

ספר הישר לרבינו תם עם הקדשת המגיה רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג.

פריט : 122

מכתב מאת האדמו"ר מדעעש הרה"ק רבי משה פאנעט זצ"לבענין משלוח מעות ליושבי עיה"ק צפת, תרנ"ג [1893]

מכתב מאת הרה"ק רבי משה פאנט מדעעש, בנו וממלא מקומו של רבי מנחם מנדל פאנעט, בעל 'מעגלי צדק'.

האדמו"ר מהר"ם פאנעט שימש כנשיא כולל זיבנברגן ובעניין זה המכתב עוסק. במכתבו מודיע האדמו"ר ששלח על שמם לברון רוטשילד מווינא סך 480 זהובים ונתן הוראות על אופן חלוקת הכספים: שני שליש לכולל ויז'ניצא, שליש אחד לכולל קוסוב והשאר לכולל מארמאראש.

כמו כן הוא כותב שהגאון הצדיק רבי מרדכי יהודה לעוו מאונטרדאם כתב לו שיש הרבה טעויות בשטרי הקבלה שנשלחו אליו ומבקש לתקנם ולשלוח אליו.

המכתב כולו כתוב בכתב יד בנו ממלא מקומו, רבי יחזקאל פאנעט, בעל 'כנסת יחזקאל', וחתום בידי אביו.

הרה"ק רבי משה פאנט אב"ד דעש (תר"ג-תרס"ג) היה צדיק תמים ובעל מופת, בנו וממלא מקומו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מדעש. משנת תרמ"ה כיהן כרב ואדמו"ר בדעש, ואלפים קיבלו את מרותו. קיבל בחסידות מרבי חיים מצאנז, ורבי אברהם יהושע מנאסויד העיד עליו שהוא בעל רוח הקודש ('נחלת צבי' קובץ ה' עמ' קכ).

דעעש, 'שערי חכמה' לפ"ק - תרנ"ג [1893]. נייר מסמכים רשמי. 14.522.5 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 123

חסידות. אותות השמים - דפוס ראשון. זיטומיר תקס"ה [1805] חידושים וביאורים על

פריט : 124

תשובה להלכה בעניין שימור קמח למצות מצווה

בכתב יד הגאון רבי יהודה גרינוואלד, אב"ד סאטמר. תרס"ט [1909]

מעשה היה בשק של חיטים השמורים למצת מצווה שנפל לארץ, ועלה חשש שמא הוא החמיץ או בכל אופן אינו בגדר 'שמור'.

הגאון הצדיק רבי יהודה גרינוואלד, אב"ד סאטמר (תר"כ-תר"פ), היה מגדולי רבני וצדיקי הונגריה בדורו, תלמיד חביב לבעל 'כתב סופר' שחיבבו מאוד ושידך לו את בת אחיו לאישה. ישיבתו בהונגריה נודעה לשם והייתה מן הגדולות והמפורסמות במדינה. רבי יהודה חיבר את 'עוללות יהודה' על תהילים, 'שו"ת זכרון יהודה' ועוד.

[סאטמר] תרס"ט [1909]. דף בגודל 1423 ס"מ. הכול בכתב יד קודשו ובחתימתו. מצב טוב.

פריט : 125

מכתב הגה"צ רבי משה גרינצווייג, אב"ד ליפשא הי"ד, חוסט תרצ"ו [1936] מכתב

פריט : 126

מכתב מאת רבי אברהם חנוך פריעדמאן, דומ"ץ סאטמר הי"ד, נכד החת"ם סופר

מכתב חידושי תורה ואודות הדפסת תשובות דודו, הגאון בעל 'זכרון יהודה', מאת רבי אברהם חנוך פריעדמאן, דומ"ץ סאטמר.

רבי אברהם חנוך פריעדמאן, דומ"ץ סאטמר הי"ד (תרכ"ו-תש"ה), היה בנו של רבי צבי יהודה, חתן החתם סופר (בשנת תר"ז). גדל בבית דודו רבי יוזפא, בן החת"ם סופר, ולאחר מכן בבית דודו, רבי יהודה גרינוואלד, בעל 'זכרון יהודה', שמינהו לדיין בעיר. שמו כמורה הוראה מובהק יצא בכל רחבי המדינה. הוא הוציא לאור את רוב ספרי בעל 'זכרון יהודה' ('שם הגדולים מארץ הגר' א, רכ"ג, 'חכמי טראנסילווניה' עמ' 190).

סאטמר תרפ"ג [1923]. נייר מסמכים מקופל, 4 עמודים, כל עמוד בגודל 1421 ס"מ.

פריט : 127

מכתב קדום ונדיר מאוד בכתב יד קודשו של הרה"ק רבי יואל מסאטמר

פריט : 128

'קדוש מרחם'

תעודת הלידה של מרן הגה"ק רבינו יואל מסאטמר.

תעודת לידה מרביה"ק שהונפק באפריל 28 , 1942, י"א אייר תש"ב.

בשנת תש"ב נזקק רבינו לתעודת לידה מעיר הולדתו סיגעט, כנראה מחמת גזירות הגוים שנתחדש בכל יום, בפרט בשנת תש"ב שהיה תקופה קשה ליהודים במדינת הונגריה. בתעודה זו יצא רבינו להצלתו מגיא ההריגה ותעודה הזאת היתה עמו עד יום פטירתו.

(לא ידוע על תעודת לידה אחרת של רבנו )

בספר מושיען של ישראל מובא תעודה זו לקביעת תאריך לידת רבנו ראה צילום מצורף .

בתעודה נרשם יום תאריך לידת רבינו - 13 ביונואר 1887, הוא יום י"ז בטבת תרמ"ז.

הורתו ולידתו בקדושה של רבינו ה'דברי יואל' היה בבית אביו, הגה"ק בעל 'קדושת יום טוב'.

ביום ו' עש"ק למד ה'קדושת יום טוב' כמנהגו ב'חק לישראל' את הפסוק 'ויואל משה', ובאותו זמן נתבשר על לידת בנו רבינו יואל, מושיען של ישראל בדור עקבתא דמשיחא. ('מושיען של ישראל').

תעודה רשמית מקורית בגודל 2029 ס"מ.קרעים קלים וסימני חיזוקי נייר דבק.

פריט : 129

תשובה להלכה ולמעשה (13 דפים) בעניין היתר בניית מקווה טהרה בקהילות רפורמיות,

פריט : 130

הגהות בכתב יד הגאון הצדיק רבי אליעזר זוסמן סופר, אב"ד פאקש, בעל

פריט : 131

כרך חידושים גדול בכתב יד הגאון הצדיק רבי יוסף לייב סופר, אב"ד פאקש

ואחיו רבי שמואל בנימין סופר, אב"ד דרעקטשע - בני ה'ילקוט אליעזר'

חידושים בסוגיות הש"ס בכתב יד הגאון הקדוש רבי יוסף לייב סופר, בעל 'ילקוט סופר'. כולל גם חידושים שאמר בדרשות שבת הגדול ושבת שובה בעיר פאקש בשנים תרס"ח-תרע"ז [1917-1908].

חציו הראשון של הפנקס - 50 עמודים בכתב יד קודשו של בעל 'ילקוט סופר', וחציו השני 87 עמודים בכתב יד אחיו הצעיר וממלא מקומו, רבי שמואל בנימין.

הגאון הצדיק רבי יוסף לייב סופר, אב"ד דערעטשקע ופאקש (תרכ"א-תרע"ח), היה בן הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש, בעל 'ילקוט אליעזר', תלמיד אביו ובעל 'שבט סופר', אב"ד דערעטשקע ומשנת תרס"ג ממלא מקום אביו בפאקש. נודע בחיבוריו: 'ליקוטי סופר' ו'ילקוט סופר'.

הגאון רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעטשקא (תרל"ג לערך -תש"ג) היה בנו הצעיר של בעל 'ילקוט אליעזר', ממלא מקום אחיו הגה"צ רבי יוסף לייב סופר ברבנות דערעטשקע. חיבר את 'דברי סופרים' על כללי הש"ס ושו"ת.

פנקס גדול: 2329 ס"מ. 137 עמודים כתובים ועוד רבים נותרו חלקים. מצב טוב. כריכה מקורית.

פריט : 132

הזמנה לחתונת נכדת הגאון הצדיק בעל 'ילקוט אליעזר', בת הגאון רבי שמואל בנימין סופר, אב"ד דערעטשקא. תרפ"ו [1926]

הזמנה לחתונת הכלה מרת לאה, בת הגאון רבי שמואל בנימין סופר, אב"ד דערעטשקא, בן הגה"צ בעל 'ילקוט אליעזר', עם החתן רבי משה יהודה כהנא ליעבערמאן בעיר מ' וואשארהעלי.

הגאון רבי שמואל בנימין סופר, אב"ד דערעטשקא (תרל"ג לערך - תש"ג) היה בנו הצעיר של הגה"ק רבי אליעזר זוסמאן סופר, אב"ד פאקש, ממלא מקום אחיו הגה"צ רבי יוסף לייב סופר. עקב מחלתו עזב את הרבנות בשנת תרע"ח ודר בזענטא [ולכן רשום 'זענטא' בראש ההזמנה]. מחיבוריו נדפסו 'דברי סופרים על כללי הש"ס ושו"ת.

זענטא תרפ"ו [1926]. דף בגודל 1523 ס"מ, עם מסגרת מעוטרת. כתמי זמן.

פריט : 133

תשובה בכתב יד הגאון רבי משה סופר אב"ד טיסא־פירעד. תרע"ד [1914] תשובה

פריט : 134

מכתב חידושי תורה בכתב יד רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט הי"ד. תר"ס [1900]

מכתב חידושי תורה במסכת חולין מימי צעירותו של הגאון רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט, נכדו הבכור של בעל 'ילקוט אליעזר' שגדל על ברכיו.

הגה"צ רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט הי"ד (תרל"ח-תש"ד) היה בן רבי ישראל מרדכי אפרים פישל סופר, אב"ד שארוואר, בנו של בעל 'ילקוט אליעזר'. גדל על ברכי זקנו והיה לתלמידו המובהק וכן למד אצל הגאון בעל 'שבט סופר' בפרשבורג. נעקד על קידוש ה' באושוויץ. מתורתו נדפס בתוך ספר 'זכרון אפרים' לבנו, ובסוף ספר 'מוצל מאש' השלם. וכן כתב את תולדות אבותיו ומשפחתו בספר 'משפחת סופרים'.

בשולי המכתב הוא מבקש מהנמען שיזכירו לברכה לפני רבו הגאון החסיד [בעל 'זכרון יהודה' מסאטמר].

דף מקופל, כתוב על ארבעת עמודיו. 1423 ס"מ.