שני ספרי קבלה חשובים - דפוסים ראשונים: ספר 'ברית מנוחה' הקדמון וספר 'יונת אלם' להרמ"ע מפאנו. אמשטרדם ת"ח
הראשון לשושלת פינטו תשובה נדירה מאת הרב המוסמך, רבינו יאשיהו פינטו, זצוקללה"ה תשובה מקורית בהלכה, עם הוספה ארוכה בעצם כתב יד הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו וחתימת יד קודשו. "הרב המוסמך" בשנת רח"צ [1538] הגה הגאון מהר"י בירב שהיה מגדולי הדור, את רעיון חידוש הסמיכה. תחילה הוא נסמך על ידי עשרים וחמישה מתלמידיו מחכמי צפת, ובכוח הסמיכה שקיבל סמך ארבעה חכמים: מרן רבי יוסף קארו, המבי"ט, הרמ"ק ורבי יוסף סאגיס. מרן ה'בית יוסף' סמך כמה מתלמידיו, ומכוח סמיכה זו נסמכו הבאים אחריהם. למעשה, רבנים בודדים התעטרו בתואר הנדיר 'הרב המוסמך', ואחד המיוחד שבהם היה הרב הגדול רבי יאשיהו פינטו, ומאז ועד ימינו נקרא בפי כל גדולי הדורות 'הרב המוסמך'. [2] דף בגודל 1319 ס"מ. מצב טוב, שמור בתוך כריכת עור מהודרת. נדיר מאוד. לא ידוע לנו על כתיבות נוספות ממנו באוספים פרטיים.
איגרת קודש מקורית אל רבינו האור החיים הקדוש, מהרב המשבי"ר. מכנאס [ת"צ, 1730] המכתב ממוען אל החכמים השלמים דיינים ומצוינים רבי אהרן הצרפתי, רבי שלמה הכהן "והחכם השלם כרכא דכוליה ביה כה"ר חיים בן עטר נר"ו".מכתב בעניין בוררות בדין תורה אשר נשלח מבית הדין במכנאס אל בית דינו של האור החיים הק' בעיר סאלי.על המכתב חתום ראשון בעצם כתב ידו הגאון הקדוש רבי יהודה בירדוגו, הנודע בין חכמי המערב בתואר 'הרב המשבי"ר'. רבי משה בירדוגו (תל"ה בערך-תצ"ב), הראשון לשושלת בירדוגו, היה רבה של מכנאס ומפארי חכמי מרוקו, ידיד ורע לרבינו האור החיים הק' אשר מפליג בשבחו בספרו הקדוש 'אור החיים' (דברים א, ט"ז) ומתארו: "חכם גדול חסיד וגדול בישראל חביב עלי כרוחי". ובספרו 'חפץ ה'' (שבת ז, ב) כתב: "רוח הקדש הופיעה ונתכוונו לו... אני ואחי הגדול גדול החכמים הרב רבי משה בירדוגו אשר נפשי קשורה בנפשו". מחיבוריו נדפסו: 'ראש משביר' ושו"ת 'דברי משה'. ואחריו חתום רבי משה בן אדאהן (נפטר תצ"ז). שימש יחד עם המשבי"ר ברבנות מכנאס. "ושמענו שהיה חסיד וזכה לרוח הקודש" ('מלכי רבנן' פח, ב). המכתב עוסק בעניין בוררות שהייתה נוגעת לסוחר מהעיר סאלי – עירו של האור החיים הק'. במהלך הבוררות אחד מהבוררים פרש ושאר הבוררים פסקו את הדין בלעדיו. רבינו האור החיים הק' טען שאם אחד פורש, אין לבוררות תוקף. תשובת האור החיים עצמו בנידון נדפסה בספר 'אגרות ותשובות' רבינו חיים בן עטר (עמ' מג-נח) ומעשה בית דין בנ'דון נדפס בשו"ת 'משפט וצדקה ביעקב' לרבי יעקב אבן צור [הנזכר גם במכתב הנוכחי] ח"ב סי' י.מכנאס [ת"צ, 1730]. דף מקופל, 3 עמודים כתובים. גודל: 1419 ס"מ. תאריך התשובה, על פי תשובת האור החיים הנזכרת לעיל. נקבי עש משוקמים ברסטורציה אומנותית.
כתב יד 'בית אלהי יעקב' לרבי יעקב בן עטר – ממשפחת האור החיים הקדוש ביאורים על נביאים וכתובים וחידושים על הש"ס בכתב יד רבי יעקב בן עטר, ממשפחת רבינו חיים בן עטר בעל אור החיים הקדוש. רבי יעקב בן עטר (נפטר: תרפ"ד) עלה בצעירותו ממרוקו לארץ ישראל ויצא כמה פעמים כשד"ר קהל המקובלים בית אל למרוקו. הוא ייסד בירושלים ישיבה לבני עדת המערבים.בהסכמת רבני ירושלים לספרו הם מדגישים את עובדת היותו בן למשפחה המיוחסת – משפחת האור החיים הקדוש. בכתב היד הנוכחי הוא מזכיר את רבינו האור החיים בלשונות"וראיתי למר שאירנו הקדוש כמוהר"ח בן עטר ז"ל" (ראה לדוגמה בדף א, א).בשנה האחרונה לחייו החל להדפיס את חיבורו על התורה 'בית אלוהי יעקב', אך נפטר באמצע ההדפסה (ולא נדפס אלא רק חלק מספר בראשית).כתב יד זה לא נדפס מעולם. הספר מחולק למחנות ודגלים (לדוגמה - מחנה ישראל ואז דגל מחנה אפרים, דגל מחנה דן וכו'), ובשוליים 'סביבות המחנה' על זיהוי המקומות הנזכרים בתנ"ך.אוטגרף המחבר. כתב יד נאה ומסודר. 133 עמודים כתובים [כ-50 דפים נותרו חלקים]. 2133 ס"מ. כריכה פגומה מפנקס השליחות של המחבר.
תשובה להלכה בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי אברהם אמיגו מירושלים, מגדולי רבני ירושלים הקדמונים [ירושלים תל"ח 1678 בערך]. תשובה להלכה בכתב יד הגאון רבי אברהם אמיגו מירושלים, בענייני בשר בחלב.הגאון רבי אברהם אמיגו (ש"ע בערך-תמ"ג) היה מגדולי חכמי ירושלים, חסיד ומקובל ופוסק מקובל בדורו. בעל 'פרי חדש' מביא ממנו בספרו פסקים להלכה. מראשי חכמי ירושלים שגירשו בשנת תכ"ד את שבתאי צבי. גדולי הספרדים מרבים לכתוב בשבחו. מהר"ם בן חביב מכנהו "גדול דורנו" ('עזרת נשים' עמ' 61), ובעל המני"ח כותב עליו שהיה "שר וגדול בישראל סיני ועוקר הרים" (שו"ת 'שתי הלחם' סימן מ"ב) החיד"א ב'שם הגדולים' כותב עליו ('מערכת ספרים' פ, קל"ח): "והגאון הנזכר היה חשוב מאוד בעיני רבני קושטא וראיתי כתביהם שהיו שולחים להרב הנזכר בכבוד גדול". ליקוטים מחידושיו נדפסו בספר 'חידושי רבי אברהם אמיגו' (ירושלים תש"נ).על גבי האיגרת בחוץ נרשם: "מירושלים ת"ו לחברון ת"ו. מלא חכמה וכליל יופי פטיש החזק עמוד הימני החכם השלם כמהר"ר אהרן אבן חיים נר"ו ופגי"ן והלי"ב" [=ופורץ גדר ישכנו נחש והמביאו למקומו יהיה ברוך].הנמען רבי אהרן בן חיים (השני), מרבני חברון ואיזמיר, היה נכדו של רבי אהרן בן חיים בעל 'קרבן אהרן'. נפטר באיזמיר בשנת תמ"ח. החיד"א ב'שם הגדולים' ('מערכת גדולים' א, קכ"ה) כותב שראה תשובת מהר"א בן חיים לרבי אברהם אמיגו.[ירושלים תל"ח 1678 בערך].[3] עמודים. 1421 ס"מ. הכול בכתב יד קודשו ובחתימתו. כתמי מים. כפי הידוע לנו לא נדפס.
אוסף שטרי כתובה ממשפחת קאפח המפורסמת צנעא, תימן. תר"ד-תר"ס [1844-1900] 1] כתובת רבי סלימאן בן סאלם אלקאפח משנת ב' אלפים קנ"ז [תר"ד, 1844].בצידה השני של הכתובה הסכם ממון בחתימת מרי יחייא צאלח (תקס"ד-תרי"ג), מדייני צנעא משנת תקצ"ו, המכונה גם 'מהרי"ץ בן יעקב'. 2132 ס"מ.
תשובה בהלכה בחתימת יד קדשו של הבן איש חי וגדולי חכמי בגדאד. [תרנ"ה, 1895]. תשובה להלכה ולמעשה בענין מקום שנהגו לנהוג במנהג מסויים, אם רשאים לבטלו או שיש בכך משום פורץ גדר.השאלה נשלחה למרן הבן איש חי מעיר רנגון שבבורמה.כתב היד כולל את תשובת הבן איש חי, הסכמה בחתימת יד גדולי רבני בגדאד: חכם אברהם משה הלל, חכם משה חיים שלמה שמאש וחכם יחזקאל משה הלוי וכן נוספה הסכמה מחכם צלאח בן רבי עבדאללה סומך.התשובה נדפסה בשו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סי' כ"ג.. ועם ההסכמות הנ"ל בתוספות שמות הרבנים בקובץ נחלת אבות, אסופת גנזים מבית משפחת ששון, (בהוצאת מכון אהבת שלום) עמ' 356-360.3 דף (5 עמ') 2114 ס"מ.
הגהות בכתב יד קודשו של הסבא קדישא, רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי הגהות בכתב יד קודשו של הסבא קדישא, הגאון הקדוש רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי, הנודע בתואר המיוחד ה'סבא קדישא', על שו"ת מהר"ץ חיות.בגיליונות הספר כמה הגהות ממנו, אחת מהן פותחת במליצתו: "אש"א עיני" [אש"א = א'מר ש'למה א'ליעזר]. שתיים מהגהותיו הן השגות על התשובה בעניין הקרבת קורבנות בזמן הזה. הגה"ק הסבא קדישא מהרש"א אלפאנדארי [תקפ"ו-תר"צ] נודע כאיש קדוש אלוקים ובעל מופת שדברו לא ישוב ריקם. הוא שימש כרב בקושטא, דמשק, צפת, ובסוף ימיו בירושלים, בה נפטר בגיל מופלג, למעלה ממאה שנים, בצלילות דעת מלאה. תקיף וקנאי בדעותיו היה ולא חת מפני כול. התנגד בתוקף לציונות ואגודת ישראל ולכל תיקון כלשהו בגדרי הדת. מחיבוריו: שו"ת הסבא קדישא, שו"ת מהרש"א ועוד.כמו כן ישנן בספר גםהגהות של הגאון הגדול רבי ישראל משה חזן (תקס"ח-תרכ"ג), נכד ה'חקרי לב' אב"ד רומא, קורפו ואלכסנדריה, בעל שו"ת 'כרך של רומי', 'נחלה לישראל' ועוד.שתיים מהגהותיו חתומות בכינויו הידוע: המשי"ח [=הצעיר משה ישראל חזן].שו"ת מהר"ץ חיות – שלושה חלקים.זאלקווא תר"ט-תר"י [1849-1850]. מצב טוב 24.5 20 ס"מ
מכתב בכתב יד הבבא מאיר זצוקלה"ה בעניין דחיית הילולת הצדיק רבי עמרם בן דיוואן בל"ג בעומרביום ל"ג בעומר - יום הילולת רשב"י - רגילים היו בני מרוקו לפקוד בהמוניהם את מקום קברו של הצדיק האלוקי רבי עמרם בן דיוואן בעיר וואזאן.כיוון שבשנת תש"כ חל ל"ג בעומר במוצאי שבת, חשש הבבא מאיר מחילולי השבת שייגרמו עקב ההילולא, ולכן ביקש לפרסם בשמו שההילולא נדחית לליל יום שני.רבי מאיר אבוחצירא - הבבא מאיר (תרע"ז-תשמ"ג) - היה קדוש מרחם, צדיק נשגב ובעל מופת, נולד לאביו הבבא סאלי בשנת תרע"ז לאחר עשר שנים שלא זכה לזש"ק.אביו הקדישו מיום הולדתו לתורה בטהרה וקדושה. בהיותו צעיר לימים הוסמך לרבנות, בשנת תש"ה החל לכהן כרבה של מידלת ובשנת תשי"ג כרבה של ארפוד. עלה ארצה בשנת תשכ"ה ונפטר באשדוד בשנת תשמ"ג. בנו הוא הצדיק רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל.ארפוד, ח' באייר תש"כ [1960]. הכול בכתב ידו ובחתימתו. 1521 ס"מ. מצב טוב.
