היתר מאה רבנים כללי! לעגוני השואה. בודפשט תש"ו, 1946
היתר יחיד ומיוחד, שלא נעשה כמותו מעולם.
היתר מאה רבנים כללי לכל פליטי יהדות הונגריה, שעל פיו יוכלו העגונים לישא אשה ולהינצל מחרם דרבינו גרשום, על הצד הרחוק שנשותיהם נותרו בחיים ועקבותיהם נעלמו.
היתר מאה רבנים כללי זה, הוא היתר היחיד מסוג זה שניתן אי פעם.
על ההיתר חתומים 24 רבנים, מתוכם 14 רבנים חתומים בכתב ידם, מהם:
רבי יעקב הלל ליכטנשטיין אב"ד באלקאני, רבי שלמה דוב ווידער אב"ד נירעדהאז, בי יעקב סניידערס אב"ד ראאב, רבי ישראל נח בריסק מדייני מישקולץ, רבי יצחק בנימין מנדלוביץ אב"ד פ' לאדאן, רבי רפאל זילבער אב"ד פריימאן. ועוד עשרה רבנים חתומים בדפוס.
על אף שהרבנים קבעו להלכה ולמעשה להתיר את העגונים שיש עדות שנשותיהם הלכו לאושוויץ, או עקבותיהם נעלמו, הועלתה הצעה, לערוך לרווחא דמלתא, היתר מאה רבנים כללי שעל פיו יוכלו להנשא.
על הדיון סביב היתר מאה רבנים הכללי, ראה להגאון רבי צבי הרש מייזלש אב"ד ווייצען ולאחר המלחמה רב בבערגן בעלזן ומגדולי רבני אמריקה בתשובותיו בנין צבי ח"ב אבן העזר סי' מ-נ.
[בודפשט תש"ו, 1946]. מכונת כתיבה על בלאנק הלשכה המרכזית עם החתימות המקוריות הנ"ל.
……………………………………. ……………
בתי הדין לעגונות ועוני השואה
רצונם העז של הניצולים, שנותרו בודדים וגלמודים, לשקם את חייהם מחדש לאחר החורבן הנורא, הוא אחד הדברים המרגשים ביותר שאירעו לאחר השואה.
אך היא עוררה את אחת השאלות הכאובות והסבוכות ביותר – כפי שהאסון עצמו לא היה מאז ומעולם – כן השאלות הכרוכות שהתעוררו בעקבותיו לא היו מעולם.
הרבנים הניצולים, הבינו מהר את גודל האחריות הרובצת על כתפיהם – התרת אלפי עגונות ועגונים מכבלי העיגון ונתנו לה דין קדימה. הם עסקו בה במסירות נפש, תוך שהם עצמם היו עדיין שבורים ורצוצים מחורבן משפחתם וקהילותיהם.
לשם כך התאספו הרבנים בהונגריה, רומניה ובמחנות העקורים בגרמניה, קבעו יסודות וכללים והקימו בתי דין
מיוחדים, שיעסקו אך ורק בענין זה.
……………………………………. ……………
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
