fbpx

פריט : 22

פולמוס מצות מאשין
'צוה אדמו"ר שליט"א להודיע עוד הפעם דעתו בדבר המאשין מצות, שהם אסורים בהחלט גמור'.
המכתב המקורי שנשלח בפקודת האדמו"ר בעל 'אבני נזר' לרבני ירושלים [תרס"ח].

הפולמוס הגדול על מצות מכונה בירושלים החל עם הקמת מפעל מצות כהן-הלפרין. רבים מרבני ירושלים התירו את המצות, אך מנגד היו רבנים שהתנגדו.
בשנת תרס"ח החלו בירושלים 'מלחמות כרוזים' - הללו אוסרים והללו מתירים.
בית דין החסידים בירושלים פנו אל האדמו"ר בעל 'אבני נזר', שהיה ידוע בדעתו התקיפה נגד ה'מצות מאשין', כמבואר בתשובותיו 'אבני נזר' (סי' שע"ב, תקל"ו, תקל"ז).
בפקודתו נשלח מכתב זה לירושלים, בו כותב המשמש בקודש בשם האדמו"ר.
'צוה אדמו"ר שליט"א להודיע עוד הפעם דעתו בדבר המאשין מצות שהם אסורים בהחלט גמור'.

ומביא את דעת האדמו"ר הק' בעל 'דברי חיים' בשם חותנו ה'ברוך טעם' שבדברים כאלו אין צורך לבאר את טעם האיסור (כוונת ה'אבני נזר' היא לתשובת ה'דברי חיים' לאסור את ה'מצות מאשין' שנדפסה בקונטרס 'מודעה לבית ישראל' וב'דברי חיים' או"ח סי' כג, בה כתב: "לדעתי הרבה טעמים על פי דין לאסור, אך הם כמוסים אתי כאשר קבלתי מפי חותני הגאון מלייפניק זצ"ל [בעל 'ברוך טעם'] שבכמות אלה הדברים אין לגלות הטעם רק לפסוק הדין בהחלט והשומע ישמע... ולכן בדרך החלט אני אומר לכם, כי העושה מצות על כלי זה הוא חמץ גמור').
המכתב בכתב יד בן אחיו הרה"ח רבי יצחק מנחם בורנשטיין משעדליץ, שהיה המשמש בקודש ויד ימינו של דודו בעל 'אבני נזר'. הוא נכתב שנתיים לפני עלות ה'אבני נזר' לגנזי מרומים.
(דניאל שוורץ במאמרו על פולמוס מצות המכונה בירושלים כותב שבאחד הכרוזים נכתב שנשלח מכתב בשם האדמו"ר מסוכטשוב לירושלים בעניין זה, אך עד עתה לא נודעו עליו פרטים, ולדעתנו הכוונה למכתב זה. ראה: ד' שוורץ 'פולמוס מצות המכונה בירושלים', סיני קכב עמ' קיט סוף הע' 36.)
סוכטשוב [תרס"ח, 1908] דף בגודל: 1822 ס"מ. סימן קרע עם חסרון בקיפול הדף.

מחיר פתיחה: $1,000
|
הערכה: $1,500 - $2,000

פולמוס מצות מאשין

'צוה אדמו"ר שליט"א להודיע עוד הפעם דעתו בדבר המאשין מצות, שהם אסורים בהחלט גמור'.
המכתב המקורי שנשלח בפקודת האדמו"ר בעל 'אבני נזר' לרבני ירושלים [תרס"ח].


הפולמוס הגדול על מצות מכונה בירושלים החל עם הקמת מפעל מצות כהן-הלפרין. רבים מרבני ירושלים התירו את המצות, אך מנגד היו רבנים שהתנגדו.
בשנת תרס"ח החלו בירושלים 'מלחמות כרוזים' – הללו אוסרים והללו מתירים.
בית דין החסידים בירושלים פנו אל האדמו"ר בעל 'אבני נזר', שהיה ידוע בדעתו התקיפה נגד ה'מצות מאשין', כמבואר בתשובותיו 'אבני נזר' (סי' שע"ב, תקל"ו, תקל"ז).
בפקודתו נשלח מכתב זה לירושלים, בו כותב המשמש בקודש בשם האדמו"ר.
'צוה אדמו"ר שליט"א להודיע עוד הפעם דעתו בדבר המאשין מצות שהם אסורים בהחלט גמור'.

ומביא את דעת האדמו"ר הק' בעל 'דברי חיים' בשם חותנו ה'ברוך טעם' שבדברים כאלו אין צורך לבאר את טעם האיסור (כוונת ה'אבני נזר' היא לתשובת ה'דברי חיים' לאסור את ה'מצות מאשין' שנדפסה בקונטרס 'מודעה לבית ישראל' וב'דברי חיים' או"ח סי' כג, בה כתב: "לדעתי הרבה טעמים על פי דין לאסור, אך הם כמוסים אתי כאשר קבלתי מפי חותני הגאון מלייפניק זצ"ל [בעל 'ברוך טעם'] שבכמות אלה הדברים אין לגלות הטעם רק לפסוק הדין בהחלט והשומע ישמע… ולכן בדרך החלט אני אומר לכם, כי העושה מצות על כלי זה הוא חמץ גמור').
המכתב בכתב יד בן אחיו הרה"ח רבי יצחק מנחם בורנשטיין משעדליץ, שהיה המשמש בקודש ויד ימינו של דודו בעל 'אבני נזר'. הוא נכתב שנתיים לפני עלות ה'אבני נזר' לגנזי מרומים.
(דניאל שוורץ במאמרו על פולמוס מצות המכונה בירושלים כותב שבאחד הכרוזים נכתב שנשלח מכתב בשם האדמו"ר מסוכטשוב לירושלים בעניין זה, אך עד עתה לא נודעו עליו פרטים, ולדעתנו הכוונה למכתב זה. ראה: ד' שוורץ 'פולמוס מצות המכונה בירושלים', סיני קכב עמ' קיט סוף הע' 36.)
סוכטשוב [תרס"ח, 1908] דף בגודל: 1822 ס"מ. סימן קרע עם חסרון בקיפול הדף.

——————————————
פולמוס ה'מצות מאשין'
(מצות מכונה)
עם המצאת המכונה לאפיית מצות, התעורר פולמוס גדול בדבר כשרותן.
עיקרי טענות האוסרים היו: א) שמעשה המכונה לא עדיף ממעשה קטן ולפי ההלכה הכול צריך להיות נעשה על ידי גדול. ב) שיש לחוש שיישאר בצק דבוק במכונה. ג) שזה גוזל פרנסת העניים העוסקים במלאכת מצות היד. ועוד טענות שונות.
בראש כת האוסרים עמד הגאון רבי שלמה קלוגר, ועימו הסכימו לאסור הרה"ק רבי חיים מצאנז, ה'חידושי הרי"מ', בעל 'אמרי בינה', בעל 'אבני נזר' ועוד.
בראש כת המתירים עמד הגאון בעל 'שואל ומשיב' ועימו הסכימו להתיר בעל 'כתב סופר', בעל 'ערוך לנר', בעל 'תפארת ישראל' ועוד, שאף טענו שיש מעלות והידורים במצות הנעשות על ידי מכונה.
דעת האוסרים נדפסה בקונטרס 'מודעה לבית ישראל' (ברעסלוי תרי"ט), ודעת המתירים בקונטרס 'בטול מודעה' (לבוב תרי"ט).
——————————————

• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>